|
|
|
השאלה-לימור
|
|
למה יש כ"כ שוני ואפילו איבה בין כל גווני האוכלוסיה החרדית איפה מה שכתוב בתורה על אהבת הזולת?! למה יש לעיתים את ההרגשה שהם מנסים לקיים מה שמסתדר להם?!?!
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת נח גוטמן
|
שלום וברכה,
א. דבר ראשון, עלינו להבין שאם הציבור החרדי היה מושלם, המשיח היה מגיע מזמן. ירידת הדורות איננה נוגעת רק לציבור החילוני, אלא לכל יהודי ולכל אדם באשר הוא. הדור שלנו הוא דור חלש רוחנית, בלי שום השוואה לדורות הקודמים, וזה נכון לגבי כולם ללא יוצא מן הכלל. ולכן, איש אינו סבור שציבור מסוים הוא מושלם. השאלה היא מה הדרך הנכונה להתקרב לקדוש ברוך הוא ולהיות יהודי טוב, ולא מי בסדר ומי לא בסדר. אם פלוני לא בסדר, אז תהיה אתה בסדר. אם הוא לא מקיים את התורה, אז תקיים אתה.
ב. לגבי הפילוגים והמחנות, יש להבחין בין שנאת חינם שהיא באמת עבירה, לבין ויכוחים סביב שיטה ודרך. כל עוד ויכוחים אלו אינם חורגים מגבולות המותר, אזי לא זו בלבד שהם אינם מהוים חיסרון, אלא שהם מעידים על כך שאנשים לוקחים את התורה ברצינות ולא בשטחיות. לעולם לא תראי שני אנשים רבים על ויכוח בנושא של איזה שיר יותר יפה. אנשים מתעמתים על דברים רציניים. בעבר, כאשר אנשים התעניינו יותר בנושאים של פוליטיקה, בשנות החמישים, היו מריבות של ממש בין אנשים פרטיים סביב עניינים אידיאולוגיים. כיום נדיר לראות דברים כאלו, כי אנשים יותר אדישים. רק מי שמתייחס לתורה ברצינות, כנאות וכיאה לספר ההוראות של הבריאה כולה, רק הוא יכול לצאת למאבק על קוצו של יוד מהתורה הקדושה. כאשר שני יהודים מתוכחים בלהט על הבנת דרכה של תורה, גם אם אינני יודע מי מהם צודק, דבר אחד ברור לי - שניהם אינם רואים בתורה "פלוקלור יהודי". על פלוקלור לא מתוכחים, על תורת חיים, מתוכחים ומתוכחים.
ג. בכל זה אין כדי להצדיק ולו במשהו תופעות פסולות שאינם כלולות בהגדרה של ויכוח אידיאולוגי.
והלואי שנזכה כולנו ללכת בשביל הזהב, לעמוד על עניני הדת מחד, ולא להיסחף לענינים לא רצוים מאידך.
בברכה, נח.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
