הנהגתו של הבורא פרוסה על פני כל החיים, אולם רק עין בוחנת תצליח להסיר את המחיצה המבדילה בין הבורא לברואיו ולהבחין בהשגחה הפרטית המנווטת את כל המתרחש בעולם.

האמונה בה' מקנה לחיים תכליתיות, תקווה ומשמעות. אך יחד עם זאת, קיים בעולם הסתר פנים שבלעדיו היתה נשללת מאיתנו הבחירה החופשית, וכפי שנאמר "והסתרתי פני מהם" (דברים ל"א, י"ז).

חוסר בהירות ואי יכולת להבין את המאורעות נקראים "הסתר פנים". במצב זה, במקום לראות את ידה המכוונת של ההשגחה העליונה הניצבת מאחורי המאורעות, צפה ועולה המחשבה לנוכח המתרחש בעולם, שמא ח"ו עזב אותנו ה'. האדם מטבעו מעוניין להסביר שלכל פרט יש סיבה, ולכן אדם שאינו מבין את תכלית סבלו, קשה לו הסבל שבעתיים.

הבנת פשר הסבל מעניקה לאדם כוחות מחודשים המאפשרים לו להתגבר על צרותיו. אדם יהיה מוכן לעבור ניתוח מסובך ומסוכן אם הוא ישתכנע שהדבר נעשה לטובתו. תלמיד יהיה מוכן לקבל עונש אם הוא יחוש שהעונש אינו שרירותי. לעומת זאת, כאשר האדם סבור שכל מה שמתרחש הוא מקרי וחסר תכלית, הוא עלול להתייאש.

רופא ווינאי ידוע ששהה באושוויץ במשך כשלוש שנים, נשאל לאחר המלחמה, מדוע בין האסירים אשר שמשו בתפקיד "קאפו" בגיא ההריגה לא היה אפילו רב אחד? מה היה סוד חסינותם של אותם אנשים, בו בזמן שאנשים משכילים אחרים שיתפו פעולה עם הנאצים, והתאכזרו לאחיהם היהודים, בנסיונם להיוותר בחיים? ענה להם אותו רופא: אדם שמבחין בתכלית בכל מה שקורה לו, אינו מאבד את צלם האלקים. הוא יבכה, הוא יכאב, הוא יצעק, אולם הוא לא יתייאש.

האסונות וייסורי התופת בשואת דורנו הצמיחו בלב רבים, לדאבון לב, את מסקנת הכפירה באלוקי ישראל. עוצמת השואה וחריגתה מעבר לכל מה שנתפס בהיגיון האנושי, גרמו להם לפקפק בקיומה של השגחה אלוקית. אך שימו לב! גם את הפרט הזה, המתקשר להתרחקות מהאמונה בעקבות האסונות, מתאר משה בצו האלוקים: "ואמר ביום ההוא, הלא על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה" (שם י"ז). "אין אלקי בקרבי", הוא חוסר האמונה.

המבט הנכון על המאורעות הוא הפוך. דווקא העובדה שחורבן יהדות אירופה הוא בלתי נתפס לפי כל קנה מידה, מאששת את ההכרה כי יד מכוונת עליונה סובבה את המאורעות הללו. כאשר אנו נפגשים בתופעה החורגת מכל המקובל, הרי שהיא משדרת כי יד נעלמה עומדת מאחורי הדברים.

עצם עלייתה של המפלגה הנאציונאל-סוציאליסטית נחשבת כתופעה שקשה להסבירה. עובדת השתלטותו של מטורף כושל, חסר השכלה פורמאלית, על אומה בת שישים ושנים מיליון נפש, נלמדת עד היום באוניברסיטאות.

מקבוצה זניחה ומנודה שנחשבה לתופעה מוזרה וחולפת, הפכה מפלגת השנאה למעצמה שהחרידה ממלכות ושינתה את פניו של כדור הארץ. מפלגה זו יצרה קשר מדהים בין תרבות הקונצרטים והאופרות של ברלין ופרנקפורט לבין תרבות הקניבאלים של יערות העד.

האומנם ניתן לפרש פרק היסטורי זוועתי זה במונחי חשיבה רגילים? בודאי שהענין מסוגל להיות מוסבר רק על פי מהלכים עליונים.

לעתים נדמה לנו שאילו היינו רואים בחוש את ידו הגדולה של ה', היו חיינו קלים יותר. נדמה לנו שאילו היתה הנהגת ה' גלויה, וכל חוטא היה נענש מיד לאחר חטאו, היו אמונתנו והשקפתנו בהירות יותר. אולם הדבר אינו אפשרי מכמה סיבות. אם השגחת ה' היתה נראית תמיד, היתה התביעה על האדם גדולה מאד, למעלה מהיכולת האנושית.

בנוסף, מטרתנו בעולם היא לבחור בטוב ולברוח מפני הרע. הבחירה היא יסוד חיינו. האדם נברא בעולם הזה למען הבחירה - כדי שגם כאשר התמונה שקולה, ושתי אפשרויות ניצבות לפניו בשווה, הוא יבחר בטוב. "ובחרת בחיים" הוא המוטו של חיינו.

אילו היינו רואים את הנהגת ה' באופן מוחשי, היתה נמנעת מאיתנו הבחירה, ועבודת ה' היתה נעשית כמתוך כפיה. הידיעה הבהירה היתה מאלצת את האדם לפעול כפי שהוא מצווה על ידי ה', ולא היה נותר רצון כלשהו להמרות את פי ה'.

עלינו להחדיר ללבנו את הידיעה שדוווקא חוסר הבהירות הוא המקנה לחיינו את ממד הבחירה, והוא המאזן את העבודה הרוחנית בעולמנו.

מחשבותיו של הבורא עמוקות הן, מחוללות הן מהלכים היסטוריים חובקי זרועות עולם, מתכננות הן מהלכים הנותנים את אותותיהם לדורות. את גורלו של עם ישראל ואת צעדיו בגיא הייסורים לקראת גאולתו השלמה ניתן להבין רק בעין הבוחנת את הדברים מתוך אמונה וביטחון בבורא.

אכן, דווקא משום כך נכתבו הדברים בתורה (דברים ל"א, ט"ז-י"ח). למען יידעו הדורות הסובלים, למען יבינו, שעצם תאור המצב אלפי שנים בטרם בוא הטרגדיה, נוטל את העוקץ מההפתעה הגדולה. המודיע מראש על השתלשלות המאורעות ואימיהם, מכריז בעצם שהוא עצמו קיים, ושהתעלמותו מן המתרחש אינה אלא 'הסתר פנים'.