דארווין הודה: "האמונה כי איבר כה מושלם כמו העין יכול היה להיווצר באמצעות ברירה טבעית, יש בה די והותר כדי לזעזע כל אדם". אחרי מותו של דארווין התגלו התגליות המפתיעות אודות התא. התברר שהוא אורגניזם מתוחכם הרבה יותר מכל מה שידע דארווין על אודות העין. לו שמע דארווין על המנגנון של מערכת שכפול הד. נ. איי., יש להניח כי הדבר היה מדהים אותו, ומן הסתם הוא היה שואל: "כיצד התקבצו יחדיו כל אותם חלבונים וגנים לתא הראשון ששכפל את עצמו? ההסתברויות נגד הימצאות המולקולה המתאימה הראשונה בדיוק במקום הנכון ובזמן הנכון היא מדהימה".

התגליות החדשות היו צריכות לזעזע את אמות הספים. ההיגיון וההגינות מחייבים, שהמדענים שהמשיכו בדרכו של דארווין יחזרו בהם בפומבי מכל תיאוריית הסרק הזאת. אך למרות זאת הם עדיין ממשיכים לטעון בביטחון, כי כל הדברים אכן התרחשו כתוצאה ממקרה בלבד, למרות שאין להם שמץ של עדות להסתמך עליה.

מספר האפשרויות להתכנסות כל היסודות בסדרת כרומוזומים אנושית הוא 256 ועוד 2.4 ביליון אפסים. יידרשו מעל 3000 ספרים עבי כרס כדי לכתוב מספר אפסים זה, המתאר את 'האפשרות' של תאונה מוצלחת!

האם כל זה אירע כתוצאה ממקרה בלבד? "לא", משיבים חסידי התיאוריה, "לא סתם מקרה, אלא בגלל חוקי הטבע הבלתי משתנים. ברירה טבעית אינה אקראית, היא בעלת תכליתיות אין-סופית". למעשה, אין זה אלא טיעון חסר משמעות. אמנם ניתן לומר, כי ברירה טבעית תשמר את המבנים האיתנים ביותר כאשר תתרחש סערת הוריקן. הדברים נכונים, החזק שורד. אולם האם מסוגלת הברירה הטבעית לבנות(!) את המבנים האיתנים ביותר או מבנה מכל סוג שהוא! האם יעצבו ביליוני שנים של הוריקנים קורות עץ ויסדרום כדי ליצור ולו בקתה פשוטה אחת?

הבה נזכור, כי אין אנו מדברים אודות תאונה מוצלחת אחת מתוך מיליוני אלטרנטיבות אפשריות. אנו מדברים על ביליוני תאונות מוצלחות, אשר כנגד כל אחת מהן ניצבות אין ספור טריליוני אפשרויות שליליות.

נמחיש טיעון זה בדוגמא מספרית: למען יצירת זן אחד של בעל חיים בעל מוטציה מוצלחת אחת, יהיה צורך ב1000- זנים. למען יצירת זן בעל שתי מוטציות מוצלחות, יהיה צורך במיליון (1000 בריבוע). כל תפקוד מחודש דורש לפחות מיליון מוטציות מוצלחות. כדי להשיגו יש צורך לבצע 100 בחזקת מיליון פעולות. איש לא יהמר, כי דבר כה בלתי סביר יוכל להתרחש רק במקרה. אך לדבריהם, הדבר קרה הודות לפועלה של הברירה הטבעית. לחוסר היגיון משווע זה נוספת עובדת יחסי הגומלין בין האורגניזמים החיים. כל דבר חי מורכב ממספר גדול של יישויות בעלות מאפיינים ייחודיים של הרכבה ותפקוד. כל היישויות הללו ומאפייניהן משפיעות האחת על רעותה. לא ייתכן שינוי באחת מהן בלי שהדבר ישפיע על האחרים. כאמור, גם שינוי אקראי בר מזל אפילו במרכיב אחד הנו דבר, שחוסר סבירותו הופך את אפשרות התרחשותו לאווילי; ובהתאם לכך, הטענה כי שינויים אקראיים התרחשו בכל מרכיבי החי האחרים, בתיאום ובשיתוף פעולה מלא, אינו אלא הזיה מטורפת. "אך הדבר קרה!" הם מוחים, "האם אינך רואה את התוצאות!" אנו בוודאי רואים אותן, ומה שאנו רואים מעיד בבהירות שאין דומה לה, כי הדבר לא קרה! ממש כפי שקיומו של בית מוכיח כי לא נוצר במקרה, אלא תוכנן ונבנה באופן תכליתי על ידי בעל תבונה.

כאמור, כל אחד מן הגנים משפיע על כל חלקי החי וגורם לחי כולו לתפקד בצורה המיוחדת לו. כל מיליוני המרכיבים של המבנה הגנטי, המבצעים כל אחד את התפקיד המורכב המיוחד לו, פועלים בהרמוניה איש עם רעהו, בתכליתיות ארוגה בקפדנות. כדי שמרכיב אחד יעבור שינוי אקראי מוצלח, נדרשים כל המיליונים האחרים להשתנות באקראיות מוצלחת יחדיו. היכן שורת ההיגיון?