להחזיק באזני כלב
פרנקפורט שבגרמניה עיר מוכת השכלה הייתה עוקרי הדת נשאו ראש ו"המתקנים" שינו מנוסח בית ישראל סבא, הרב הגאון ר' נתן אדלר רבו של החת"ס נלחם בהם מלחמת חרמה ללא מורא עד שהגיע לכלל ספק פיקוח נפש.

לימים נזדמן ר' נתן אדלר לברלין לוועידה של גדולי ישראל ששמה לעצמה מטרה לעצור את התפשטות ההשכלה וההתבוללות, בלכתו ברחוב פגעו בו קבוצת פוחזים משכילים שלא הכירוהו באופן אישי אך שמו כגדול הלוחמים בתנועת ההשכלה הגיע לאוזניהם, החלו הללו מחרפים ומגדפים אותו ואף השליכו לעברו חפצים כדרכם של פוחזים, נעץ בהם ר' נתן אדלר את עיניו וביקשם כי טרם יכלו בו את זעמם ישבו לאגור כוחות ובינתיים ישקיעו מעט מחשבה בחידה אשר יחוד להם.

בגיחוך מה הנהנו הפוחזים ונענו לאתגר, מכיוון שחזות פניכם מעידה בכם כי רקע כלשהו ביהדות יש לכם הרי שמכירים אתם את המנהג לומר חד גדיא בסוף הגדה של פסח, כמו כן מכיוון שמשכילים הינכם ודאי למדם מעט את חכמת התישבורת היא המתמטיקה, א"כ כשנערוך חשבון ונתבונן בכתוב בחד גדיא מסתבר כי לא היה צריך להעניש את מלאך המוות, שהרי הגדי ללא ספק תמים היה וא"כ הרי שהחתול נהג שלא כדין בטרפו את הגדי, ואילו הכלב נהג כדין המקל שהכה את הכלב  היה שלא כדין וכן על זו הדרך א"כ מדוע העניש הקב"ה את מלאך המוות שהרי רק הוציא את האמת לאור?

משלא מצאו תשובה אמר להם ר' נתן אדלר בקול רועם הטענה היא כבר על הכלב אם ראית חתול וגדי שרבים מה לך להתעבר על ריב לא לך "מחזיק באזני כלב מתעבר על ריב לא לו" אף אתם מה לכם ולריב שיש ביני לבין אנשי פרנקפורט אלמלי שמחזיקים אתפ המידת הכלב להתעבר על ריב לא לכם!

פעמים שאנו נחשפים למחלוקות וויכוחים בין שכנים, ידידים, מכרים, או בני זוג. ומצדדים באחד הצדדים ובהיסח הדעת עוברים על הרבה הלכות של לשון הרע ורכילות. אך מה ריב זה נוגע אלינו מדוע אנו מתערבים בריב שאינו נוגע לנו ומחזיקים במידת הכלב?

הכלבים ומנחה
הרב הגאון ר' מאיר לייבוש המכונה המלבי"ם נסע ברכבת יחד עם קבוצה מתלמידיו מבוקרשט שברומניה לסופיה שברומניה, מכיוון שראו כי זמן תפילת המנחה מגיע ועד מעט קט והשמש תשקע חיפשו ברכבת שני יהודים להשלמת מניין לתפילה.

והנה רואה הוא בקצה הקרון שני יהודים אשר חזות פניהם מעידה בהם כי אינם מהיהודים המקפידים במצוות, אך את אפם היהודי לא יכלו להסתיר כך שללא ספק ידעו כי יהודים הם, ניגש אליהם המלבי"ם והפציר בהם כי יצטרפו למניין שהרי ישראל אע"פ שחטא ישראל הוא. אלא שהללו לא הכירו כלל זה וסירבו בתוקף להצטרף למניין.בלית ברירה נאלצו המלבי"ם ותלמידיו להתפלל שלא במניין.

לאחר שסיימו תפילתם ניגש המלבי"ם אל השני היהודים הנ"ל וביקש להודות להם על פשט שחידשו לו בהבנת פרשת וישלח, הללו שלא הבינו במה מדובר ביקשו כי יבאר להם איזה פשט בדיוק ביארו לו? אמר להם המלבי"ם בפרשה רואים אנו כי יעקב שולח מנחה לעשיו עיזים, תיישים, גדיים וגמלים. והנה כל בר דעת יודע כי אל כל צאן מצרפים כלבים על מנת שיעזרו לרועה במלאכת הרעיה, והנה יעקב לא שולח לעשיו אף לא זנב כלב אחד, היום למדתי אמר המלבי"ם כי הסיבה לכך פשוטה מסורת היא ביד הכלבים שאינם מצטרפים למנחה.

רבות הן המצוות המתגלגלות לפתחנו ולא תמיד יודעים אנו לקחת אותם בבחינת "חכם לב ייקח מצוות" פעמים זה גבאי מסור העומד מחוץ לבית הכנסת לגייס עשירי למניין ואנו מתעלמים. פעמים שהטלפון בבית אינו מפסיק מלצלצל מטעם ארגוני חסד וצדקה למיניהם ואנו בקול ילדותי מנסים להסביר כי אבא ואמא לא בבית וזו בעצם הביבי סיטר. תיבות הדואר מלאות בעלוני צדקה ואנו ייעדנו פח מיוחד לצרכם מתחת לתיבות הדואר על מנת להימנע מאי נעימות מול מצפוננו,

אמת לא תמיד ניתן לסייע ולא תמיד יש ביכולתנו להשתתף במאמץ הכלכלי אך להשתתף בצער הזולת ולהרגיש את כאבו של הזולת זו חובתנו וזו זכותנו, לומר פרק תהילים לכאוב את כאב הזולת ביכולתו של כל אחד ואחד.