|
השאלה
26/11/2012
|
אם קיימת בחירה חופשית, מדוע האדם נענש כאשר הוא בוחר בדרך הרעה?
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
הבחירה החופשית אינה מתירה עשיית מעשים שליליים, היא רק מאפשרת את עשייתם. אסביר את דברי במשל מקובל:
לפני אדם מונחים שני סוגי מאכל. האחד מבריא ומזין והשני מזיק וגורם מחלות. באפשרותו של הסועד לבחור באחד משניהם, אולם ברור שאם יאכל את המאכל המזיק – יינזק.
האפשרות שניתנה לו לאכול לפי בחירתו, אינה מונעת את הנזק.
כך הם פני הדברים גם ברוחניות. המציאות הרוחנית מורכבת ממסלול טוב, מומלץ ומועיל וממסלול שלילי ומזיק. האדם רשאי, כאמור, לבחור במה שלבו חפץ. אולם כאשר הוא בוחר בעבירות, הוא פוגע בקדושת נשמתו במו ידיו. בעקבות עשיית החטאים מתדרדרת נשמתו ומגיעה אל מחוזות העונש. כשם שמאכל מזיק גורם מחלות לאדם, כך גם מעשה מזיק גורר עונש.
עפ"י אמונת היהדות העולם כולו נברא כדי שבני אדם ילמדו את התורה ויקיימו את המצוות. בשורשו הרוחני של העולם קיים חוק רוחני שעשיית מעשים טובים מצעידה את הבריאה לקראת שלמות, ולעומת זאת עשיית מעשים שליליים פוגעת אנושות במהות הפנימית-רוחנית של העולם.
יחד עם העולם כולו שנפגע ע"י החטאים, נפגע באופן מיוחד האדם שביצע חטא זה. לא מדובר רק בעונש. הגמול השמיימי במהותו אינו דומה לקנס על עברות תנועה. הגמול הינו תוצאה ישירה של מעשי האדם. מי שפועל גדולות ונצורות בתחום המצוות זוכה לשכר רב. שכר זה קשור בקשר בל יינתק למצוות עצמן, ולהיפך בתחום העברות.
לפי נקודת מבט זו ניתן להבין מעט את מהותו של העולם הרוחני העלום ששמו עולם התשובה.
הרובד הרוחני שונה לחלוטין מהרובד הגשמי. אדם שעושה מעשה כלשהו, אינו יכול למחוק את המציאות ואינו יכול להחזיר את הגלגל אחורנית. לעומת זאת, בתחום הרוחני ניתנת אפשרות לשוב בתשובה. עשיית התשובה בכוחה לתקן את העבר ולשפר את אשר עוללנו. אנו פועלים בתוככי המציאות הרוחנית ומשקמים אותה.
בעולמנו, אין כלל מציאות דוגמת מערכת התשובה שבה האדם, כביכול, חוזר לאחור ב"מכונת זמן", פועל בעבר ומתקן אותו. אותן חובות שנזקפו עד כה לחובתו, הופכות לזכויותיו בתשובה מאהבה או לפחות לשגגות, בתשובה מיראה. הרצון לשוב, החרטה על מה שנעשה בעבר ועוגמת הנפש על כך, מהווים כפרה על עבר זה. כאמור, אין בכל מערכותיו של העולם הזה, יצירה הדומה ולו במקצת לאותו חסד שבו זיכנו הבורא - לתשובה.
התשובה מוסיפה זכות קיום לעולם כולו. מעשה זה נזקף לזכותו של האדם שעשה תשובה. הוא יוצא נשכר וזוכה לחסד מיוחד ממרומים.
|
|
|
|
|
|