|
|
|
השאלה
|
|
מהו תהליך הבחירה החופשית?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
אדם מכור לעישון עד שהכאבים בחזהו מדירים שינה מעיניו. בשכבו מיוסר על יצועו, נחושה החלטתו להפסיק מיד לעשן. עם קומו בבוקר, הוא חש תשוקה עזה לטבק. "סיגריה אחת לא תזיק לי" הוא חושב. זמן קצר לאחר שסיים לעשן את הסיגריה ה"אחת", הוא חש שנית בכמיהה לעשן, ושוב הוא משכנע את עצמו: "עוד סיגריה אחת לא תזיק".
מה אם כן גורם לאדם להוליך את עצמו שולל? הייתכן כי הרצון לעשן גובר על תהליך החשיבה ההגיוני? והרי רצון העישון חלש מן הרצון שלא לסבול כאבים?
התשובה לכך שכן שני רצונות מתחרים קיימים באדם. האדם מחליט ביודעין להתעלם מטיעוניו האמיתיים של הרצון האחד ולאמץ את האחר, על טיעוניו הכוזבים.
המסקנה היא כי במערכת השיקולים קיים גורם נוסף מלבד שני הרצונות, והוא הקובע את הבחירה. גורם זה אינו אלא האדם עצמו. הוא המסוגל להטות את מחשבתו מן האמת, למרות שהיא ברורה לו לחלוטין.
הבחירה תלויה באדם לבדו. אין גורם חיצוני שמעורב בה. כל אדם שבחר בחירה חופשית – ולו פעם אחת בחייו – וגבר על יצרו הרע, מכיר בכך. אדם כזה חש בבהירות גמורה שזנח אשליה ובחר באמת.
לכל אדם יש בחירה חופשית – בנקודה שבה האמת והשקר נפגשים. הבחירה מתבצעת בנקודה בה האמת, תוקפת את האשלייה שיוצר כוח השקר.
רוב פעולותיו של האדם מתרחשות ללא כל התנגשות בין אמת לשקר. הן עולות בקנה אחד עם האמת האובייקטיבית שבליבו. מי שעומד ומחליט אם לקנות לארוחתו פיצה או פלאפל – אין החלטה זו בגדר "בחירה" כלל. אדם בוחר בחירה חופשית ביודעין רק בקו הגבול שבין כוחות הטוב וכוחות הרע שבקרבו.
יש לזכור! נקודת בחירה אינה נשארת במקום קבוע. עם כל בחירה טובה עולה האדם לרמה רוחנית גבוהה יותר. במקרה זה נקודות בחירה של התנגשות בין טוב לרע, שהיו קודם לכן בקו החזית, עברו לשטחי העורף המצויים בשליטת היצר הטוב, ופעולות אלו יתבצעו שוב ללא מאבק וללא בחירה.
לעומתו, ויתור לטובת הרע מסיג את גבולו של הטוב, ומעשה שקודם לכן עלה לאדם במאבק עם מצפונו, ייעשה מעתה ללא בחירה כלל, וללא מאבק עם מצפונו בבחינת: "עבירה גוררת עבירה" (מסכת אבות).
סביבה ובחירה
לחינוך יש תפקיד נכבד בקביעת נקודת הבחירה. מיקומה של הבחירה יהיה גבוה אצל אדם אשר חונך למעשים טובים, כדבר המובן מאליו. לדוגמה, מי שחונך בסביבה של אנשים המקדישים את חייהם לעשיית מעשים טובים, לא תהיה לו התמודדות האם לחטוא חטא חמור או לא, אלא – האם לקיים מצוה בכוונה ובמסירות עמוקה או בכוונה שטחית בלבד. לעומתו, אדם אשר חונך בין חוטאים, אין לו בחירה כלל לגנוב או להשתכר ביושר, נקודת הבחירה שלו עשויה להיות האם לירות בקורבנו, מחשש שיתגלה או להניחו. כאן נפגשים בקרבו כוחות הטוב והרע, האמת והשקר, שקולים על כף המאזנים. יתכן מאוד שעמוק בליבו – רצח נחשב בעיניו רע, זו האמת אשר מגלה לו יצרו הטוב, והוא מתפתה להכחיש אמת זו או לעוות אותה.
חינוך וסביבה אינם משפיעים על אופי הבחירה, אלא על תחום פעילותה, על מיקומה של נקודת הבחירה בסולם הערכים המוסרי.
לכל יצורי אנוש יש כוח להבין את האמת, לדבוק בה ולסרב לסטות ממנה למרות האשליות המפתות של השקר. כוח זה קיים תמיד, בין אם הגביה החינוך את נקודת הבחירה או הנמיך אותה. יכולתו של האדם לאמץ את האמת, כפי שהוא מכיר אותה, שווה בכל המצבים.
תכלית האדם בעולמו היא להתמודד בכל שלב עם התקוממות הרע אשר בתוכו. העימותים בוא יבואו, שכן זה טבעו של היצר שהוא כוח המרד שבאדם. כל כוונה להתעלות (מבחינה מוסרית ורוחנית) מעוררת את התנגדותו הנמרצת. חכמינו אמרו: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות" (מסכת מכות כ"ג, ב'). רצונו של האלוקים לאפשר לעם ישראל חיים רצופי בחירות טובות, גדושי זכויות. לכן, סיפק לנו ה' הזדמנויות רבות לקיים תורה ומצוות. ככל ששדה הקרב גדול יותר, כן גדלים הסיכויים למעשי גבורה, והנצחונות הם בעלי ערך רב יותר.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
