|
השאלה
24/01/2013
|
מה אומרים חסידי הדרוויניזם על השערה זו?
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
האמונה היא כח נפשי. בכוחו של האדם להשתמש בה כדי להכיר גם את מה שעדיין אין שכלו משיג.
אמנם, כשהאמונה מבוססת, היא הופכת לידיעה, אך הכרה זו נקראת "אמונה" מפני שאינה כשאר הידיעות. האדם, ברצותו, מכוון את נטיות נפשו להאמין, וברצותו, מטה הוא את עצמו לכפור, חלילה.
האמונה שהבורא ברא את העולם היא מוכרחת, למעשה, אין צורך בשום פילוסופיה כדי להשיג ידיעה זו.
אם כן, כיצד יתכן לומר על הבריאה שנעשתה מאליה, לאחר שאנו רואים בכל פסיעה סימני חכמה עמוקים עד אין תכלית. כמה חכמה נפלאה נמצאת במבנה גוף האדם ובסידור אבריו, וכיצד ניתן לומר עליו שהוא נעשה מאליו בלי כוונת יוצר?
התשובה היא כי יסודי האמונה הינם פשוטים ומוכרחים לכל אדם, רק בתנאי שיהיה חופשי מתאוות העולם הזה ומרצונותיו. סיבת חוסר האמונה אין מקורה בקלקול השכל אלא מפני חפצו להגיע לתאוותיו.
המדען והוגה הדעות בן זמננו אלדוס האכסלי, כתב בסוף ימיו מאמר בשם: "וידויו של כופר מקצועי". וכך הוא כותב: "היו לי סיבות לא לרצות שלעולם תהיה משמעות, וכתוצאה מכך אמנם הנחתי שאין לעולם משמעות. ללא שום קושי הייתי מסוגל למצוא נימוקים משביעי רצון להנחה זו. עבורי, כשם שללא ספק עבור רוב בני דורי, הפילוסופיה של חוסר משמעות היתה מכשיר לשחרור ממערכת מסויימת של מוסר. התנגדנו למוסריות מפני שהפריעה לחופש שלנו".
ההשקפה האבולוציונית היא מעין עבודה זרה מודרנית. קשה להבין משום מה בני אדם נתפסים ונאחזים בה, כאילו היתה עוגן הצלה. מאות חיבורים ואלפי מאמרים נכתבו על נושא זה. כל מלומד דוחה את ההשקפה מנקודת ראות שונה. כל אחד דוחה את השקפת זולתו, אך דומה שהכול נתונים במעגל קסמים ואינם מסוגלים להשתחרר מעצם ההשקפה. נביא כמה דוגמאות של אנשי מדע המכחישים את התאוריות הללו בצורה מדעית, ובכל זאת ממשיכים לדבוק בהן:
הוגו דה ווריס קבע במחקרו, כבר בשנת 1906, שהופעת היצורים בעולם אינה תולדה של הסתגלות הולכת וגדלה לסביבת המגורים, או של מלחמת הקיום או ברירה טבעית נוסח דרווין, וכל שכן שלא על ידי השתלשלות האיברים נוסח לאמרק. אולם, האם התכחש לעצם הרעיון? לא! הוא הציע נוסחה חדשה משלו.
הפילוסוף אנרי ברגסון (1850-1941) ביקש לברר בהשקפתו הפילוסופית גם את הבעיה האבולוציונית. בספרו "ההתפתחות היוצרת" הוא מסביר שאין כל אפשרות להאמין שמוטציה נוסח דה ווריס מסוגלת לפתור לפחות עקרונית את בעיית האבולוציה. הוא לא מצא לבעיה כל הסבר המתקבל על דעתו. אך האם התכחש לתורה זו שאין בכוחה לפתור את הבעיה? לא!
עובדה היא, כי עד היום עוברת גישה זו כחוט השני בדברי כל המלומדים העוסקים בנושא זה, במישרין או בעקיפין. מחד גיסא, הם מכחישים את הדרוויניזם בנימוקים מדעיים והגיוניים, ומאידך גיסא, הם מוסיפים לדגול באותה השערה שהם מוכיחים את אפסותה.
ביסטון וילים (1861-1926), פרופסור לזואולוגיה וביאולוגיה בקמברידג', שהקדיש זמן רב להתפתחות המינים, הכריז בנאומו לפני החברה הפרטית במלבורן (בשנת 1914): "לגבי דידנו שוב אין דרוין מדבר מתוך סמכות פילוסופית".
דריש האגס (1867-1941), ביאולוג ופילוסוף גרמני, מתלמידיהם של ויסמן והיקל - חסידיה המושבעים של תורת האבולוציה, עקב מחקריו הניסויים נעשה למתנגד חריף לגישתם המכאניסטית של רבותיו. דריש נמנה על הביאולוגים הגדולים ביותר בעולם, והוא קבע בפסקנות: "לגבי אנשים בעלי שכל צלול, מת הדרויניזם זה זמן רב".
ל. ו. ברטאלנסי, פרופסור לביאולוגיה תיאורטית, שכתב ספרים מצויינים בנושא זה, מסכם את החקירות החדשות בגזר דין: "הזמן החדש השמיד את החלומות הדרוויניסטים".
פילוסוף הטבע הברון איכסקול (1864-1949), פרופסור לביולוגיה ומנהל המכון לחקירת עולמם של בעלי חיים בהמבורג, אומר: "אין להתפלא על הסבך בשאלות העיקריות של ידיעות הטבע, זוהי תוצאה של הסילופים וגניבת הדעת של הדרוויניזם". והוא מעיר: "רעיון ההתפתחות הפך לאמונה תמימה של אלפים שאין להם שום קשר עם חקירות טבע נקיות מדעות קדומות".
"יש למחוק", כותב פון איכסקול, "את הדרווניזם משורת התאוריות המדעיות. אמנם בציבור הרחב תהיינה מקובלות עוד זמן רב כמטבע עובר לסוחר הדגמותיה של תאוריה זו שהפכה למין דת, אבל הביולוגים פונים בזה אחר זה עורף לדת זו".
"הדרווניזם הוא רק טעות גדולה", כותב ברנהרד דירקן, פרופסור לביולוגיה באוניברסיטת ברסלאו, "הנימוקים נגד השערת האבולוציה אינם תיאולוגיים, אלא הגיוניים ואקספירימנטליים", כותב ד"ר תומפסון בספרו "המדע והשכל".
"הסיבה לאמונה ללא סיבה הגיונית בכפירה הינה עיוות המחשבה על ידי הרצונות", כתב פרופסור וייסמן, בספרו "הכח הכל יכול של הברירה הטבעית": "נאלצים אנו לקבל את ההשקפה של הברירה הטבעית, מפני שהיא נותנת לנו את ההסבר היחידי להימצאותו של העולם החי והרבגווני, בלי שניזקק להניח שהעולם נוצר על ידי כח עליון, שרצה בכך ובראו בכוונה תחילה". אין הוא רוצה לסור מכפירתו כדי לא להודות באמת הפשוטה: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ".
|
|
|
|
|
|