איתמר בן חנה סימון חיים בן אסתר רבקה בת ענת חנה אריאל בן חגית נתנאל בן לילי נוע יוסף בן פטריסיה יוליד עזיזה שחף בת אילנה יחזקאל בן מזל דור בן מיכל אלקנה בן אפרת מאיר בן איריס בת שבע סיוון שמחה בת אוסנת שחר בן דבורה נועם בן טובה גל בן ענת גלעד בן סוזי עקיבא ברוך בן מאיה ידידיה בן עובדיה שיר בת איילת עוז בן רחל אדיר בן חווה אלישיב בן גילת קרן בת רות איתי בן איטה ליאל ברכה בת שרון שמואל חנוך בן חנה זלדה עקיבא צדוק משה בן לאה עמית אברהם בן דבורה נעמה בת איילת אלעד דוד בן מוריה נפתלי צבי בן ציפורה יונתן מורדכי בן אילת שמעון פנחס בן רבקה מתנאל בן פריבה משה נתנאל בן שרית אבישי שלמה יהושע בן שרה שרית יעקב יוסף בן רוד ה גלה ראובן בן חנה אחיה בן חיה שלום אבשלום בן אביגיל אלעד בן מתילדה איתמר נדב בן אסתר מתן יוסף בן ג´ינוס חנה יאיר זכריה בן אורלי ירדן בת אורלי משה בן חנה מלכה דביר משה בן ליאת נמרוד בן ויקי דליה עומר בן רקפת ניב בן קרן איתמר בן חנה סימון חיים בן אסתר רבקה בת ענת חנה אריאל בן חגית נתנאל בן לילי נוע יוסף בן פטריסיה יוליד עזיזה שחף בת אילנה יחזקאל בן מזל דור בן מיכל אלקנה בן אפרת מאיר בן איריס בת שבע סיוון שמחה בת אוסנת שחר בן דבורה נועם בן טובה גל בן ענת גלעד בן סוזי עקיבא ברוך בן מאיה ידידיה בן עובדיה שיר בת איילת עוז בן רחל אדיר בן חווה אלישיב בן גילת קרן בת רות איתי בן איטה ליאל ברכה בת שרון שמואל חנוך בן חנה זלדה עקיבא צדוק משה בן לאה עמית אברהם בן דבורה נעמה בת איילת אלעד דוד בן מוריה נפתלי צבי בן ציפורה יונתן מורדכי בן אילת שמעון פנחס בן רבקה מתנאל בן פריבה משה נתנאל בן שרית אבישי שלמה יהושע בן שרה שרית יעקב יוסף בן רוד ה גלה ראובן בן חנה אחיה בן חיה שלום אבשלום בן אביגיל אלעד בן מתילדה איתמר נדב בן אסתר מתן יוסף בן ג´ינוס חנה יאיר זכריה בן אורלי ירדן בת אורלי משה בן חנה מלכה דביר משה בן ליאת נמרוד בן ויקי דליה עומר בן רקפת ניב בן קרן
שמות לתפילה מלחמת חרבות ברזל
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
גיור רפורמי
ערכים
התנועה הרפורמית
זאב גרינוולד
דתיים וחילונים
ערכים
בנות דתיות
ערכים
הפרדת הלאום מן הדת
זאב גרינוולד
התנועה הרפורמית
השאלה
30/12/2014
מדוע מתנגדים הרבנים החרדים לתנועה הרפורמית?
x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד
יורשה לנו להסביר תחילה כיצד נוצרה תנועה זו:

התנועה הרפורמית קמה בעקבות האמנציפציה, שוויון הזכויות שהוענק ליהודים במערב אירופה בתחילת המאה השמונה עשרה. לראשונה בתולדות העמים נתנו ליהודים שוויון זכויות. אמנם הדבר ניתן בתוספת הסתייגויות רבות, אולם בכל זאת היה זה צעד משמעותי. בעקבות הזכויות נפלו חומות הגיטו, והתחיל תהליך מואץ של התבוללות. יהודים רבים שלחו את בניהם ובנותיהם לבתי ספר כלליים, ועד מהרה זנחו רבים מהם לא רק את שמירת המצוות, אלא גם את הדת היהודית כולה. רבים מהם אף הוטבלו לנצרות.

בשלב זה קמו אנשים במחנה היהודי שביקשו לעצור את הסחף. הם חששו שבקצב ההתבוללות לא יישאר זכר לעם היהודי. מטרתם היתה ליצור מסגרת חיצונית בלתי מחייבת. היהדות התבטאה אצלם רק בתפילה חגיגית בבית הכנסת מדי שבת, בליווי עוגב, כפי שנהגו שכניהם הנוצרים, ובדרך זו חפצו להמשיך.

אנשים אלו יצרו 'יהדות חדשה', יהדות שמחד יצרה עבור אנשיה מסגרת שבה הם יחושו כאילו הם משוייכים לדת כלשהי, ומאידך היא לא הפריעה להם לנהל אורח חיים חף ממצוות ככל אזרחי המדינה. יהדות מסוג זה, טענו הרפורמטורים, תתן תשובה מתאימה לבעיית ההתבוללות, ותמנע את ההתנצרות.

עקרונות הרפורמים היו פשוטים: לפי הבנתם תורת היהדות מורכבת מ'תוכן' ומ'קליפה'. התוכן הוא האמונה בא-ל אחד. הקליפה היא המצוות. לדעתם, הקליפה אינה מתאימה לרוח הזמן, ולכן יש ליצור דרך חילופית לשימור הדת, דרך שתהיה גזורה לפי הזמנה, בהתאם לסגנון החיים העכשווי.

בשנות הארבעים של המאה התשע עשרה התכנסו שלוש ועידות של "רע-בנים" בערים בראונשווייג, פרנקפורט וברסלאו. השאלות שהועלו לדיון עסקו בהתרת נסיעה בשבת, נגינת עוגב בבית הכנסת בשבת, ביטול יום טוב שני של גלויות והתרת נישואי גרושה לכהן. בין השאר נקבע שיש להנהיג תקיעת חצוצרה בראש השנה במקום תקיעת שופר, ואין חובה להתאבל בימי הספירה או לקיים את מנהג ה"תשליך".

מי שליווה את הוועידות והיה הרוח החיה בהן היה גייגר, מראשי הרפורמים. לטענתו, היהודים נאמנים לגרמניה ורואים בה את מולדתם. לכן, שוב אין הם חייבים להתפלל לכינונו של בית מרוחק בארץ הלבנט צרובת השמש. מסיבה זו יש להוציא מהסידור תפילות לבניינה של ירושלים עיר הקודש. הם "גרמנים בני דת משה", ולכן אינם זקוקים עוד למנהגים ישנים ולדפוסי חיים שהיו טובים ב"עולם הישן". לדעתם, חוקים עתיקים צריכים לפנות את מקומם בפני הנאורות והקידמה. תמורות ושינויים באורחות החיים מחייבים חוקת חיים גמישה שמתאימה את עצמה לרוח הזמן.

נדון עתה בצעדיהם: אילו שאפו הרפורמים ליצור דת חדשה שאינה מתיימרת ליצג את תורת ישראל, גם אז היתה סטייתם גדולה מאד. אולם הם לא הסתפקו בכך. אבות הרפורמה התיימרו לדבר בשם תורת ישראל שניתנה בסיני! בכך הם סילפו את היהדות, וגרמו לה נזק לדורי דורות. השפעה זו ניכרת גם בימינו באופן עמוק ומשמעותי ביותר.

אין סילוף גדול מזה! לתורת ישראל יש חוקים ומסורת ברורה, היא ניתנה מן השמים לעיני מליונים במעמד הר סיני. האם בשם הפלוראליזם ניתן ל'הכשיר' את הסילוף? האם רשאי או מסוגל אדם כלשהו ליצור 'פיזיקה רפורמית' או 'הנדסה רפורמית', בלי שיהיה עליו להוכיח את שיטתו, ובלי שיקבל הסכמת מומחים למהלכו החדש? מובן שגם בתורה שניתנה בסיני אין לגעת.

חשוב להדגיש שבסופו של דבר הביאה הרפורמה להתבוללות מואצת. לא זו בלבד שההתבוללות לא פסקה, אלא להיפך, לדאבון לב, היא צוברת תאוצה מזה דורות. יהדות ארה"ב, לדוגמה, מתמעטת והולכת, גל נישואי התערובת גואה, והאחריות לכך מוטלת ישירות על התנועה הרפורמית, המוליכה את בניה צעד אחר צעד לזרועות הטמיעה, כי אם אין משמעות למצוות הדת – איזו משמעות יש למסגרת קהילתית עלובה, שדומה יותר למסגרת הגויית? ברור שבמציאות זו יעדיפו הצעירים היהודיים את המקור, ולא את החיקוי.

גם אצל אלו הנותרים יהודים, אין כמעט קשר בין אורח חייהם ובין דרך היהדות.

הזיוף זועק מכל פרט בדרכה של תנועה זו. מדוע הם מתארים את תנועתם כזרם ביהדות? והרי אין כל קשר בינם לבין היהדות?! הקשר נותק כבר לפני שנות דור, כאשר החליטו ראשוני התנועה להתנתק מקיום המצוות.

האם כל מועדון חברים, שיעסוק בנושא כלשהו, יוכל להכריז שהוא זרם חדש ביהדות? מעיין היהדות מפכה בתדירות מאז מעמד הר סיני, ולמעיין זה יש זרם אחד ויחיד.

גם ה"גיור" הרפורמי הינו פיקציה ותו לא. הצטרפות למועדון טניס מחייבת התייחסות רצינית ואחראית יותר מגיור רפורמי. הגיור הינו מאורע שיש לו משמעות רבה מאוד בחיי האדם, ואילו במסגרת הרפורמית הוא הפך לתהליך חסר תוכן, חסר תנאים, שאין לו כמעט תוצאות מעשיות.

לפי ההלכה חייב כל גיור להכיל את השלבים הבאים: מילה (לגברים), טבילה וקבלת עול מצוות. אצל הרפורמים תלויים שני השלבים הראשונים (מלבד קבלת המצוות) בגישות השונות המאפיינות כל קהילה רפורמית... לעתים אין דורשים שם טבילה כלל, לעתים טובלים בברכת שחיה... ולעתים כל הליך הגיור מסתכם במסירת תעודה על ההצטרפות ל"מועדון" היהדות...

לפי ההלכה, קבלת עול המצוות הינה שלב מעכב ועיקרי בהליך הגיור. ללא כוונה אמיתית לקיים את המצוות, הגירות אינה חלה, והאדם נותר גוי! הרבנים הרפורמים עצמם אינם מקיימים מצוות, וחלקם אף כופרים בה'. למותר לציין, אפוא, שלמתגיירים אצלם אין כל כוונה לקיים מצוות. רובם ככולם אפילו לא שמעו על דרישה זו.

היהדות אינה מטפחת גישה המעודדת גיור. רק מי שמכיר באמת ובצדק שבתורת ישראל וחפץ בכל לבו להצטרף לעם מסיבות רוחניות טהורות, הוא הראוי להתגייר. היהדות היא דת, ולא מועדון המחלק הטבות פיננסיות לניצבים בתור בדלפק המתנות!

דרך ההצטרפות לעם התורה, לעם שמסר את נפשו בכל הדורות על שמירת כל תג ביהדות, שונה היא לחלוטין. ההצטרפות ליהדות הינה צעד בונה ומשמעותי שהשלכותיו לדורות.

דורות רבים בעם ישראל נחרבו על ידי התנועה הרפורמית ואבדו לעם ישראל, וגם בימינו אחראית התנועה הרפורמית לגל חד סטרי מבהיל של התבוללות ואובדן נשמות מעמנו. אין פלא, אפוא, שגדולי ישראל נלחמים בתנועה זו ומשתדלים לחשוף את כוונותיה האמיתיות, כדי להרחיק יהודים תמימים מליפול ברשתה.
שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
  • נשים
  • השקפה ואמונה
    משל ונמשל
  • אמונה ובטחון
  • החיים לאחר המוות
  • בין ישראל לעמים
  • תפילה
  • מדע ויהדות
  • מיסטיקה וקבלה
  • זהות יהודית
  • דת ומדינה
  • יהדות וחברה
  • בית המקדש וגאולה
  • בחירה חופשית