|
|
|
השאלה
12/05/2015
|
|
כיצד ניתן להסביר לאדם שאינו מאמין מהי דרך האמת?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת זאב גרינוולד
|
ניתן להגיע אל אמת האמונה מכיוונים שונים: אפשר להגיע אליה בראותנו את ההתאמה המופלאה הקיימת בין דרכי החינוך של התורה לבין הפסיכולוגיה האנושית, ואפשר להגיע אליה גם לנוכח ההתאמה בין התורה לבין תחושתנו המוסרית הפנימית. ניתן לעמוד על אמיתות התורה על ידי בדיקת המסורת של אבותינו וכן לבדוק זאת כפי שבודקים את אמיתותו של אירוע היסטורי אחר. האדם יכול לחוש באמיתותה של התורה גם באופן חוויתי-אישי, כאשר הוא חי בהתאם לקו שהיא מנחה, וחש בליבו שהגיע לנקודת האמת. בנוסף לכך, הוא יכול לחוש באמת זו כאשר הוא לומד תורה וממלא את התנאים הדרושים לכך. העושה כן חש בכל לבו שהוא צועד לאור האמת הצרופה. כמו כן, ניתן לעמוד על אמיתותה של התורה מתוך חקר אישי התנ"ך והתלמוד, ומתוך התבוננות בגדלותם הבלתי מושגת. גם מכמני הטבע מצביעים על בורא שבראם ומנהיגם בכל רגע.
אלא שישאל השואל: אם הכל הוא כה ברור, מדוע כה מרובים הם אלו שאינם מקבלים אמת זו? אם האמת היא כה ודאית, כיצד פועלת הבחירה החופשית האמורה לתת אפשרות לכופר לכפור? התשובה היא כי כאן ניתן להבחין בחותמה של החכמה האלוקית. מצד אחד, האמת מונחת לפנינו בצורה ברורה, ולא קשה להגיע אליה. אולם מצד שני, ניתנת אפשרות לרוצה לכפור - לא לראות אותה, ואף לנמק, לכאורה, בצורה הגיונית מדוע הוא אינו מקבל אמת זו.
השמש זורחת לכל, אך מי שחלונותיו נעולים ותריסיו מוגפים, שוכב ספון בביתו האפל ומסוגל לטעון שהשמש אינה זורחת. הוא מסרב בכל תוקף לפתוח את התריסים, וגם אינו מוכן לצאת החוצה. אותו אדם נותר משוכנע ב'אמת שלו': אין שמש!
ננקוט בדוגמה מהמתרחש בעולמנו. עם גילוי אחר גילוי של סודות הטבע ומכמני המדע נוצר, כביכול, "חשש" שעקב גילויים נרחבים אלו, יהפוך העולם כולו למאמין בהשגחה העליונה. השאלה: "מי ברא כל אלו?" תעמוד לנוכח עיניהם של כל באי עולם. כדי שהבריאה תשאר שקולה איפשר הבורא לבריות להמציא את השערת האבולוציה. מדובר בהשערה בלבד, ללא הוכחות מדעיות ראויות לשמן, מצויים גם "חורים" גדולים מאד במסר האבולוציוני, אך הם כבשו את העולם. כולם מדברים בשפתם, הם אינם נותנים למתנגדיהם להתבטא, הכל כבוש תחת ידם, ובלבד שלא יזכר שמו של הבורא כאחראי ליצירה. זוהי דוגמה לאיזון הבחירה, לאיזונן של שתי כפות המאזניים בנושא האמונה.
גם אצל הבלתי מאמין – רבה היא האמונה. אמנם אין הוא מאמין בכוח רוחני עליון, אולם הוא מאמין בדברים אחרים. מהו פרושה של אמונה? אמונה היא הנחה שקיימים דברים שאין הוכחה על קיומם. קביעה זו שונה מהידיעה על קיומם של דברים מוחשיים אשר אמיתותם אינה מוטלת בספק.
כל אדם בראותו חפץ מסויים, מעוניין לדעת: מי יצר אותו? כיצד יצרו אותו? כיצד הוא פועל? אם כן, מדוע לא ישאל האדם בראותו את העולם על היקפו ועל עומקו - מי ברא את העולם? מי ברא את השמש ואת הירח? כיצד ומדוע הם פועלים כפי שאנו רואים? מצויות מליוני גלקסיות ביקום. מי ברא את כל אלו? גם אם נסתפק בכל הקשור לכדור הארץ שאנו חיים עליו, גם כאן צפה ועולה השאלה: כיצד הוא נברא ?
נקודת המוצא הראשונית של העולם – עלומה היא. מצויה היא הרחק מעבר לגבולותיו של המדע. אין פירושם של דברים שביום מן הימים, כאשר יתקדם המדע בצעדים משמעותיים, הוא יוכל להטיל את אדרתו גם על תחום זה. העובדה היא שתחום זה מצוי מבחינה מהותית ועקרונית מעבר למחיצותיו של המדע. הוא אינו נמדד, וממילא אין לו כל כניסה עכשווית או עתידית לתחומי המעבדה.
ומה אומרים עליו המדענים? יש להם השערות שונות. הם מאמינים בהשערות אלו! מול אמונה זו ניצבת האמונה בבורא שהתגלה לעיני עמו והנחיל להם את התורה הפותחת במילים: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ".
היכן מצויה הרציונליות במחשבתו של האדם המכנה את עצמו כמי שאינו מאמין?
האם אין הוא המאמין הגדול ביותר? בעל כרחו הוא מאמין בשורה ארוכה של הנחות, אשר אף אחת מהן אין לה הוכחה רציונלית.
לפי דעתו, היו ענני גז (מימן) שאירעה בתוכם התפוצצות, ומהתפוצצות זו נברא העולם על החוקיות שבו. נוצר יצור חי חד-תאי, ומיצור זה התפתחו יצורים אחרים.
מן הראוי שהאדם הלא מאמין ירד ממרומי האולימפוס שהוא בנה לעצמו ולא ישקיף על המאמין מלמעלה למטה מתוך הרגשת עליונות. בראשונה עליו לדעת כי הוא אינו רציונלי יותר מן המאמין. האדם המאמין – מאמין, וגם הוא מאמין.
במחשבה שניה הוא יוכל אף להגיע למסקנה הפוכה, וזאת על ידי התבוננות עניינית שתביאהו למסקנה - השקפתו של מי סבירה יותר?
במקום שורה ארוכה של הנחות התלויות על בלימה, שכל אחת מהן רחוקה מן ההיגיון, שבה מאמין הבלתי מאמין, עדיף להניח הנחה יסודית אחת המסבירה את בריאת העולם כולו: קיים כוח רוחני עליון, חכם וגיבור, אשר ברא ויצר את הכל.
לפלוני, שאינו דתי, יש גישה מדעית: "מה שאיני רואה בעיני ואינני שומע באוזני - אינו קיים עבורי. אני מאמין רק במה שניתן לבדיקה". ואין לו, כביכול, לקב"ה אלא לחזור על מעמד מתן תורה בחדרו של זה...
האיזון העדין בין האמת הגלויה ובין יכולתו של האדם להתעלם ממנה, היא המאפשרת לבחירה החופשית להוות את הלוז שבעבודת האדם את בוראו, כאשר שני הצדדים: האמת לאמיתה והיכולת שלא להביט בה, ניצבות תדיר זו מול זו, תוך שמירת איזון המאפשר את קיומה של הבחירה החופשית.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
