מדוע יש כל כך הרבה נסיונות בחיים?

האדם מצוי תמיד בתוככי מאבקים, כשכוחות הטוב והרע מושכים אותו לכל עבר. אלו הם הניסיונות המלווים את האדם בדרך חייו. מטרתם לנסות את האדם ולבדוק האם יידע לנצלם כראוי. בעמוד האדם בניסיונות אלה, הוא יצא מחוזק. עם זאת, אין הוא רשאי לשקוט על שמריו, כי גם אחרי העמידה בניסיון נמשכת ההתמודדות. הניסיון הבא שיבוא יהיה קשה יותר ומאתגר יותר מהניסיון הקודם.

מצד נשמתו שואף האדם לרוחניות, ולכן נמשכת נשמתו לבוראה וחפצה להידבק בו. אולם נשמה זו שוכנת בגוף חומרי, ובו יצרים וחולשות, ועליהם נאמר (בראשית ד', ז'): "לפתח חטאת רובץ". לטוב ולרע כוחות שקולים. כוחות הטוב מושכים לכיוון אחד, ולעומתם מושכים כוחות הרע לצד שכנגד. מלחמת איתנים מתנהלת תדיר בין צדדים אלה.

ננקוט דוגמה:

אדם מכור לעישון עד שהכאבים בחזהו מדירים שינה מעיניו. בשוכבו מיוסר על יצועו, נחושה החלטתו להפסיק מיד לעשן. עם קומו בבוקר הוא חש תשוקה עזה לטבק. "סיגריה אחת לא תזיק לי", הוא חושב. זמן קצר לאחר שסיים לעשן את הסיגריה ה"אחת" הוא חש שנית כמיהה גדולה לעשן, ושוב הוא משכנע את עצמו: "עוד סיגריה אחת לא תזיק".

מה גורם לאדם להוליך את עצמו שולל? הייתכן כי הרצון לעשן גובר על תהליך החשיבה ההגיוני? התשובה היא כי במערכת השיקולים קיים גורם נוסף מלבד שני רצונות אלו, והוא הקובע את הבחירה. גורם זה אינו אלא האדם עצמו. הוא מסוגל להטות את מחשבתו מן האמת ולהתעלם ממנה, גם כאשר היא ברורה לו לחלוטין. הבחירה תלויה באדם לבדו ואין גורם חיצוני שמעורב בה.

רבים סבורים שהשימוש בכח הבחירה מתבצע בפועל רק לעתים רחוקות. לדעתם, האדם בוחר בראשית דרכו לשמור תורה ומצוות, ומכאן ואילך סלולה דרכו לאורך זמן עד לבחירה הבאה. משל לנהג שעלה על כביש מהיר שהצמתים בו מועטים, עד להצטלבות הבאה יש באפשרותו לנהוג בשלוה מבלי לחשוש שמא יסטה מכיוון נסיעתו המתוכנן.

אולם לאמיתו של דבר, שונה המצב לחלוטין. במשך כל ימי חייו ניצב האדם תדיר על פרשת דרכים, ובידו לבחור בטוב או חלילה ברע. גם אם כבר בחר את דרכו, והבחירה היתה נכונה, רבות עדיין המהמורות לכל אורך הדרך. כמעט בכל רגע עומדות בפני האדם אפשרויות שונות: לדבר סרה על הזולת או לשמור על לשונו, להביט לכל עבר או לעצום עין מלראות ברע, להשיב לפלוני כגמולו הרע או להתגבר על מידותיו ולשתוק.

הבחירה הנכונה נעשית סבוכה יותר ויותר, בהתחשב בעובדה שאין שילוט ברור על פרשות הדרכים הצפופות הללו. לעתים נדרש מהאדם להתאמץ לקרוא את "הכתובת שעל גבי התמרור" ולדעת לאן מובילה הדרך. גם פרט זה שייך למלאכת התעתועים של היצר, שכן לעתים הוא מטשטש את הכיתוב עד שדרך ארוכה נראית כקצרה, ודרך חתחתים מוצגת כדרך המלך.

אמצעי נוסף המקובל על היצר הוא הרדמת חושיו של הנהג הממשיך לנהוג בבטחה, כאילו הוא נוהג בכביש שאין בו כל סכנה, ובעקבות כך הוא אינו מפעיל את כח הבחירה שלו. במצב זה תמשיך המכונית לנוע על פני הכביש, אולם בהמשך הדרך היא עלולה להידרדר לתהום. על האדם לחוש שלמעשה הוא עומד בקו החזית בכל רגע מחייו. המלחמה נטושה תדיר, ועליו לבחור ללא הרף בין טוב לרע, בין חיים למוות, בין עשיית רצון הבורא לבין מרידה בתורתו.

חיי האדם גדושים בניסיונות, והוא עולה ויורד תדירות, נופל וקם. אשרי האדם שלמרות נפילותיו הוא מתעודד ומשפר את דרכו, וכפי שנאמר: "שבע יפול צדיק – וקם" (משלי כ"ד, ט"ז). אם ישכיל האדם לקרוא לכל קושי הניצב בדרכו בשם "ניסיון", אין ספק שייקל עליו להתמיד לבחור את הדרך הנכונה ולצאת מנצח מן המערכה.

כל מצב שבו נתון האדם, כל קושי או רווחה, חסרון או שפע, אינם נתונים סתמיים. מטרת הסיטואציה היא להעמיד את האדם במבחן, במאבק אישי, לנסותו - היגבר או יחדל, היתעלה או חלילה, ימעד.

העולם נברא במטרה לבחון את האדם. לפי תוצאותיו של הניסיון נקבע מעמדו של האדם וערכו. אם עמדת בניסיון - עלית מבחינת אישיותך, ואתה יכול לצפות ביתר בטחון לבואו של הניסיון הבא. אם, חלילה, נכשלת - הנמכת את קומתך הרוחנית, ואתה בלתי מוכן לקראת בוא הניסיון הבא.

בכל ניסיון ניתנת לאדם הזדמנות לבטא את נשמתו! אמנם נטייתו הטבעית של האדם מושכת לדרך אשר אילו בחר בה, לא היה קיים הבדל בינו לבין שאר הברואים, ולא היתה מתבטאת כלל יחודיות נשמתו, אולם, מאידך, ניתנת לו אפשרות עילאית לבטא בעזרת רצונו החופשי בחירה שאינה כבולה לטבעים וליצרים.

עבודתו הרוחנית של האדם בעולם הזה והתחשבותו בחלק הנשמה שבו, תהיה חלקו מכל עמלו בתום ימיו. סיכום אמיתי של חיי האדם עלי אדמות הוא מיצוי היכולת הרוחנית שניטעה בו והוצאתה מן הכוח אל הפועל.