מייחלים אנו בכל לב כי תבוא רווחה בסיומה של שנה לא קלה, שנה של מתחים ושל מצוקות, שנה שהיו בה כה הרבה פיגועים ותאונות, מחלות ואף אסונות.

מייחלים אנו כי תתקיים הברכה: "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה", שהשנה הבאה עלינו לטובה תאיר אלינו את פניה, שתהיה שנת רווחה, שנת בריאות ורפואה, שנת ברכה וישועה, חיים, שובע ושלום.

המפתח נמצא בידינו! המפתח לאושר, לטובה ולברכה! מפתח זה, מפורש בתורה. זוהי הבטחה נצחית: "ואתה תשוב - ושמעת בקול ה', ועשית את כל מצוותיו אשר אנכי מצוך היום - והותירך ה' אלוקיך בכל מעשה ידך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטובה! כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבותיך - כי תשמע בקול ה' אלוקיך לשמור מצוותיו וחוקותיו, הכתובה בספר התורה הזה, כי תשוב אל ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך" (דברים ל', ח'-י').

המפתח בידינו - "כי תשוב אל ה' אלוקיך". המפתח של שערי ההצלחה, שערי האורה ושערי הרצון. למרבית הפלא, למרות כל זאת, רבים אינם נוטלים את המפתח לידם. על כך נאמר משל מחכים:

אדם נקלע למצוקה כספית חמורה. חובותיו הלכו ותפחו, והנושים עמדו לעקל את כל אשר לו. הלך האיש ברחוב, ועשתונותיו נבוכים: מהיכן ישיג את הון העתק הדרוש לו לכיסוי חובותיו? נשא עיניו למרום, ושפתיו רחשו תפילה: "ריבונו של עולם, נקלעתי לצרה - אנא ה', הושיעה נא!"

ה' שומע קול שוועה! רוח קלה הביאה לרגליו פיסת נייר. גחן והרימה - והנה כרטיס הגרלה בידו! תוהה המשיך בדרכו. עבר ליד דוכן פיס, והסתקרן. בחוץ תלויה היתה כרזה, ועליה מספרי הזכיה. הביט בכרטיס והשווה, וראה שזכה בזכיה הגדולה!

אך מיד נתכרכמו פניו וחשב: "האם עלי לנסוע להציג את הכרטיס, ללכת מפקיד לפקיד...? לא! חבל על הטרחה!"

הניח לכרטיס לנשור מבין אצבעותיו והמשיך בדרכו, כשהוא ממשיך לתהות מהיכן יכסה את חובותיו, ושפתיו ממלמלות בכאב לב: "ריבונו של עולם, מתי תשמע לתפילתי ותשלח לי ישועה"...

עד כאן המשל.

אנחנו הננו הנמשל...

הכרטיס הזוכה, המזכה בכל טוב, מצוי בידינו! "ואתה תשוב ושמעת בקול ה'" - בזכות זאת תבואנה הברכות. נדרש מאיתנו "לסובב את המפתח"! להרהר בתשובה: "כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו". "בפיך ובלבבך" - להכיר בלבך את החטא, להתחרט, להתוודות עליו בפיך. אחר כך "לעשותו" - לשמור את המצוות ולעשותן. ומובטח, בהבטחה  אלוקית, שנזכה על ידי כך בשנה טובה ומאושרת!