קבוצת מדענים הציבה חמישה קופים בכלוב, במרכז הכלוב הציבו סולם ומעליו 'אשכול בננות', כאשר אחד מהקופים טיפס על הסולם והתקרב לבננות, נפתח זרנוק של מים קפואים ושטף את יושבי הכלוב. כך חזר הניסוי על עצמו: זרם מים מקפיא שטף את הכלוב כל אימת שהתקרב אחד הקופים אל הבננות . הקופים הפיקחיים למדו לגונן על עצמם, קוף שהעז לנסות ולטפס לכיוונן של הבננות הקורצות, נתקל במחאה אדירה מצד שכניו לכלוב, הקופים היו מתנפלים עליו בחמת זעת , ומבהירים לו בשיטתם , שלא יעז להתקרב אל הבננות. בהמשך הניסוי הוציאו המדענים את אחד מהקופים, והכניסו קוף חדש לכלוב. קוף שלא היה מודע לכללים... הוא טיפס בתמימות לכוון הבננות. ונתקל מיידית בתגובה נחרצת ואלימה מחבריו החדשים. שוב חזרו המדענים ,הוציאו קוף וותיק נוסף והכניסו חדש במקומו . עד שהוחלפו כל וותיקי הכלוב אשר חוו על בשרם את זרם המים המקפיא. אך למרבה הפלא, המתיישבים החדשים שמרו באדיקות גדולה על הכללים : התקרבות אל הבננות המשיכה לגרור התנגדות עצומה וענישה עוצמתית מצד כל יושבי הכלוב! ...סביר להניח שאם יכולנו לשוחח על העניין עם הקופים, ולברר עמם "מדוע תכו רעיכם" ": לא יודעים," תהיה התשובה המשכילה, " ככה מתנהלים אצלינו העניינים!"....

קל מאד ללעוג לקופים, אך תופעת "העדר" וחוסר המחשבה מצויה מאד אצל בני אדם בעלי דעת ומחשבה לכאורה.

בפרשת נח מתואר בהרחבה סיפורם של "דור הפלגה": "ויאמר איש אל רעהו, הבה נִלְבְּנָה לְבֵנִים... הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמם ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ" (בראשית י"א ג' ד') חז"ל מלמדים אותנו מה הלך מחשבתם, ומה הייתה מטרתם. לדעת רוב המפרשים, נראה שאנשי דור הפלגה חטאו בבניית העיר והמגדל, מתוך מטרה למרוד בהקב"ה. כפי שהגמרא בסנהדרין (ק"ט) מביאה את דעת רבי שילא, "שאמרו נבנה מגדל ונעלה לרקיע ונכה אותו בקרדומות כדי שיזובו מימיו" מבאר המרש"א: כלומר, שעל ידי זה יגמרו המים שם... ולא יהיה עוד מבול בעולם!... רבי ירמיה בר אלעזר אמר, שנחלקו לשלוש כיתות, אחת אומרת נעלה ונשב שם, ואחת אומרת נעלה ונעבוד עבודת כוכבים, ואחת אומרת נעלה ונעשה מלחמה. ובשם רבי נתן הביאו שכולם לשם עבודת כוכבים נתכנו.

על פניו נראה שעסקינן בקבוצת שוטים מופלגים, אשר התקבצו למטרת בניית 'מגדל אשפוז' ...  מתוך תקווה שיהיו באזור אנשי מקצוע שיעניקו להם טיפול. אך ברור לכול  שהתורה לא הייתה מתייחסת למעשה , ובטח לא היה הקב"ה בכבודו ובעצמו יורד כביכול אליהם ובולל את שפתם ומפיצם בכול הארץ.  

חז"ל מלמדים אותנו שאנשים אלו, כלל לא היו טיפשים, כי אם רשעים ומושחתים. כפי שמלמדנו הספורנו, "שרצו לתת עבודה זרה במגדל, ויתפרסם גובה מקומה וגודל עירה, באופן שתחשב אותה עבודה זרה בתור אלהי האלוהים אצל כל בני האדם, ואליה ידרשו כולם, וכוונתם בזה הייתה שעל ידי זה המולך על אותה העיר ימלוך על כל המין האנושי."

אך כיצד משפיעים על העם? כיצד מושכים אנשים חכמים, אחר מעשה כה מופרך ? מדוע שיתמכו בו? התשובה היא שכבר אז הכירו בכוחה של התעמולה, שחזקה עליה שלא שבה ריקם!... לשם הפצת שקרים, הבלים, ובדודות, אין צורך בהיגיון , אלא רק שיהיה להם מספיק שופרי תעמולה. ואז בחכמה ובהדרגתיות, שוטפים את מוחם של בני האדם, בדמגוגיות ובסיפורי הבלים. ועיקר העיקרים לחזור ללא הרף על אותם בדודות, בכל דרך אפשרית. "חזקה על תעמולה שלא תשוב ריקם." וכשמפיצים את השקר בהתמדה, הוא מחלחל והופך לעובדה מוגמרת , כנעשה בכלובם של מיועדינו, הקופים.

בספר: "מזקנים אתבונן" מובאת הדגמה לכך, מתוך חיי היום יום בעולם המערבי (מעובד): לפני כמאה שנה, החליטה קבוצת נערים לקיים תחרות ביניהם. הם התחלקו לשתי קבוצות, הניחו ביניהם כדור, וכל קבוצה ניסתה להעביר את הכדור ע"י בעיטות, לשער המוצב בשטחה של הקבוצה השנייה. אחר כך קבעו את כללי המשחק. וקראו למשחק: "כדורגל".  (כדור עגל...) כמובן שאיש לא ראה בכך יותר מאשר שעשוע ילדים פשוט וחסר רמה . איש לא העלה על דעתו, שאנשים מכובדים ורציניים ישימו לב למשחק .

אך למרבה הפלא, שמעו של משחק זה יצא למרחוק, ונהפך לאופנה ספורטיבית חובקת עולם. הנערים התבגרו והמשיכו לשחק... אלא שכעת התייחסו למשחק בצורה שונה. כשם שהם עצמם מחשיבים עצמם לרציניים' כך גם המשחק נהפך למשהו: "רציני" ו "מכובד"... משהו העומד ברומו של עולם...

ראו ההמונים, שאנשים 'חשובים' שכאלה מתייחסים למשחק כערך מקודש, ואמרו לעצמם: לא ייתכן שלא ניטול חלק בזאת!... ומעתה, כבר לא העיז איש להטיל ספק בחשיבותו של המשחק. מי שערער על כך, נחשב הוא כחשוך ופרימיטיבי... איש לא עצר ושאל מה קורה כאן?!  איש לא התבונן  על הביזיון שבה נצפו  מנהיגים, מלכים, ונשיאי מדינות, הצופים ביציע "המכובדים" בהתרגשות יחד עם מליוני צופים נבערים ,ואוהדים מושבעים. המביטים במתח רב לתוצאות. איש לא חש בושה או אי נוחות למראה מנהיג מדיני מתרגש  עד לדמעות על "הכבוד הלאומי" שהעניקו לו ולמדינתו הגיבורים עטורי התהילה שזכו לבעוט בכדור אל תוככי השער.  אותם שחקנים נהפכים לדמויות נערצות בעם.  מדוע? כי זה כוחה של תעמולה!! היא מנטרלת את האדם מחשיבה והתבוננות.

כוחה של תעמולה שקרית, פעילה בקשת רחבה של תחומים. החל במנהיגים מטורפים אשר סחפו את עמם אל תפיסת עולם מושחת. כדוגמת הצורר הנאצי ימ"ש. אשר התחיל עם קבוצה קטנה של צעירים אלימים מן הימין הקיצוני שבגרמניה. אך התעמולה בלתי פוסקת, חלחלה אל תוככי לבם של כל הגרמנים. ובסופה נהפכה לאימפריית הרשע ששטפה את העולם בנהרות של דם . כך גם רוצח ההמונים סטאלין ימ"ו  שמאות מיליונים האמינו בו. לא רק בבריה"מ אלא ברחבי העולם , ואפילו בישראל!... רבים רבים האמינו בו , פשוטי עם ואנשי רוח ומחשבה: "שמש העמים". ומי אשר העז לפקפק , הושפל, נדחה, ואף הושמד ע"י מעריציו הרבים. עד שבוקר אחד הכול התנפץ, ברגע אחד כל האלילות הזו התנפצה לרסיסים. כיום משתהים האנשים כיצד הצליחו לסמא את עיני העולם "החושב"?!  אותם שואלים לו יביטו במראה הפנימית לתוככי עצמם, ייווכחו שאותה תעמולה שקרית ששטפה את העולם, עודנה פועלת במלוא כוחה, ביתר שאת וביתר עוז! רק הנושאים והאישים מתחלפים!... 

תעמולה זו לא פסחה גם על מחוזותינו. כולנו חשים בכוחה של תעמולה שקרית , זדונית, מופרכת,  וחסרת היגיון , בנושאים שונים ומגוונים, היא 'מצליחה' לחלחל פנימה להשפיע על לא מעט יהודים יראים ותמימים.

כיצד נמלט עצמנו מתעמולת שקר? נאמר בתהילים : "תורת ד' תמימה, משיבת נפש, עדות ד' נאמנה מחכימת פֶּתִי" (י"ט ח') מה פשר השבח על התורה שהיא: "מחכימת פתי"?

מבאר המלבי"ם: "שגם הפתי יראה ממעשה דור המבול, הפלגה, סדום ודומיהם, עונשי ד' את הרשעים, וממעשי האבות וקורותיהם השגחתו על הצדיקים, ומענייני יציאת מצרים וכל הנזכר, יראה שהקב"ה משדד הטבע ומפליא נס להתנוסס, ומעמד "הר סיני" יכירו אמיתת הנבואה, ותורה מהשמים".    

וניתן להוסיף, נאמר בספר במשלי: "פתי יאמין לכל דבר" (י"ד ט"ו) המאפיין בדמותו של הפתי היא האמונה לכול דבר, כולל אמונות טפלות שונות ולעיתים, שקריות. כל זה נכון עד שילמד תורה לשמה, אך כשיזכה הפתי לבוא אל תוככי בית המדרש, ויטעם מצוף התורה, תורה זו שהיא "תמימה" מלשון: "שלמות" , התורה  תשכילו ותחכימו לזכות בדעת ולהבחין מה להאמין ובמה לא !...