כאשר היה כ"ק האדמו"ר מגור זצוק"ל בעל ה'פני מנחם' ילד כבן תשע שנים, פנה אליו  אביו, בעל ה"אמרי אמת זצוק"ל, בשאלה: יעקב אבינו ראה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, מדוע לא ניצל זאת לעלות גם הוא השמימה?!... "והרי זה היה חלום"... התפלא הילד.  "אם כן,"- הקשה אביו, "הוא היה צריך לחלום שהוא עולה השמימה?..."  ענה הבן היניק וחכים: " בפסוק הבא כתוב " והנה ה' נִצב עליו", ואם השי"ת כאן, לשם מה יעפיל לחפשו במקום אחר?... נתחייך האב הגדול בסיפוק מתשובת בנו.

פרשת ויצא פותחת ביציאת יעקב מבאר שבע והליכתו לחרן. יעקב אבינו איש תם יושב אוהלים, צווה ע"י אמו לקחת בעורמה את ברכותיו של אחיו עשיו, ובעקבות כך נאלץ לעזוב  את בית אביו , מפני זעמו של אחיו החפץ להורגו. יעקב אבינו נוטל את מקל הנדודים ושם פעמיו אל בית דודו לבן. במהלך הדרך הוא מגיע להר המוריה : "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ" (בראשית כח', יא') לא כתוב בפרוש באיזה מקום מדובר אבל בחז"ל מובא שזהו הר המוריה.  "וַיַּחֲלֹם והנה סֻלָּם מֻצָּב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה  מלאכי אלוקים  עֹלִים וְיֹרְדִים בו והנה ד' נצב עליו". (שם יב')

החלום שחולם יעקב הוא חלום ללא פתרון. לא נתבאר בתורה מה פירושו של תוכן החלום: מהו הסולם, ומה פירוש שהוא מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה; מי הם המלאכים, ומה הכוונה שהם עולים ויורדים. מה פשרו של חלום זה, ומה המסר לדורות? מהלכים רבים  נלמדו על פשרו של החלום . רובם עוסקים בתורת הסוד ופנימיות התורה, על צורת הנהגת הקב"ה עם בחיר האבות- יעקב אבינו.  ומאידך על גורל ועתיד  צאצאיו לאורך הגלויות. אך למדונו רבותינו שיש גם רובד מוסרי  והנהגתי שנלמד ונדרש מכול מסרי התורה.

הגר"א נבנצל שליט"א רבה של העיר העתיקה, מבאר את מוסר ההשכל הנלמד מתוכן החלום:  (מעובד ע"י כותב הדברים)  סולם זה הוא יעקב עצמו! יעקב "מוצב ארצה" - לומד תורה ומקיים מצוות בארץ, "וראשו מגיע השמימה" – משפיע בעולמות העליונים עד כדי כך שדמותו חקוקה בכיסא הכבוד המסמל את הנהגת ה' בעולם, ו"מלאכי אלוקים" הממונים להוציא לפועל את הנהגת ה' בעולם, "עולים ויורדים בו" כוח השפעתם בעולם משתנה לפי מעשיו של יעקב.

הסולם מסמל לא רק את יעקב אבינו, אלא כל יהודי מצאצאיו של יעקב אבינו הוא בבחינת סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, אמנם לא בדרגתו של יעקב, אך יש לו כוח להשפיע על המלאכים,  על העולמות העליונים, ועל העולם הארצי שבו אנו חיים.  שהרי הנהגת ד' בעולם נקבעת על פי מעשינו. כפי הנאמר במפורשות בתורה: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ... וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם" (ויקרא כו' ג-ד) מוכח  שהגשמים תלויים במעשינו. וכאלה דוגמאות רבות.

חז"ל אומרים על הפסוק: "הַקֹּל קול יעקֹב והַיּדים ידי עשָׂו" (בראשית כ"ז', כב') "- בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות אין הידיים יד עשיו ואם לאו, הידיים יד עשיו" (ב"ר סה', כ') דהיינו כשעם ישראל מתפללים ולומדים תורה (קול יעקב) בני עשיו לא יכולים להתגבר עליהם. לימוד זה מדויק ממה שכתוב "הַקֹּל קוֹל" הקל בלי וי"ו, כלומר כשנעשה קולו של יעקב קל, רפוי מתורה, אזי ידי עשיו שולטים בו.

הירושלמי מסביר את הפסוק: "וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה וְעָשְׂתָה וְהִצְלִיחָה" (דניאל ח',יא') כשבני ישראל משליכים את התורה ארצה, מלכות עכו"ם (רומי) גוזרת ומצלחת. הרי לנו שלא רק יעקב הוא זה שמשפיע על כל הבריה אלא גם כל אחד מישראל משפיע במעשיו על העולם. רואים זאת בדברי חז"ל: "לעולם יראה אדם עצמו ואת העולם כולו חציו חייב וחציו זכאי... עשה מצווה אחת אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות" (קידושין מ.) הרי לנו שכל מעשה - ולו הקטן ביותר משפיע על כל העולם.

יש להתבונן בדברי חז"ל  בתיאורם חציו חייב וחציו זכאי. מצב זה הוא כמעט בלתי אפשרי, שהרי ישנם מיליוני אנשים בעולם שכל אחד מהם עושה אלפי פעולות במשך היום, הן לטוב והן למוטב, ממילא הסיכוי שמצב הזכויות והחובות יהיה מאוזן  שואף לאפס! אם כן איך ייתכן שחז"ל מורים לנו לראות כל רגע מצב שהוא כמעט ולא קיים?!

כדי ליישב שאלה זו עלינו להתבונן בדבריו של מרן הגר"א דסלר זצוק"ל ב"קונטרס הבחירה" ובו הוא דן  בהרחבה  בסוגיית: "הבחירה החופשית", במאמר זה הוא מבאר   שתחום הבחירה החופשית הוא 'אישי' לכל אדם ואדם, על בסיס החינוך וגורמים אחרים, והוא משתנה כל הזמן.  פעולת הבחירה העצמית מתרחשת רק בנקודה שבה האמת - קרי המעשה הנכון - עומדת באיזון מושלם עם התאווה הנגדית. רק בנקודה הזאת, אין דבר בעולם, להוציא האדם עצמו, שיוכל לקבוע מה תהיינה התוצאות.

הרב דסלר משתמש בדימוי המרחבי של שדה- קרב כדי לצייר את התהליך. החזית, המקום שבו מתעמתים שני היריבים, היא נקודת הבחירה החופשית - השטח שבו מרגיש האדם פיתוי לפעול בניגוד למה שהוא מבין שראוי ונכון. לפני קו החזית, מאחורי גבם של הלוחמים, נמצא השטח הכבוש – תחום הפיתויים והיצרים שעליהם האדם כבר התגבר בעבר ומורגל לעשות את מה שנכון. ומעבר לקו האויב, נמצאים כל אותם תחומים שבהם עדיין אין לאדם אפשרות בחירה, והוא אינו מסוגל עדיין להתגבר על טבעו ולהתעלות לעשיית הטוב.

החזית נעה כל הזמן. עם כל ניצחון – כל בחירה לעשות מה שנכון – האדם מתקדם, ועם כל תבוסה הוא נסוג. פרעה נותן לנו את הפרדיגמה לנסיגה מתמדת - הוא מקשה שוב ושוב את לבו, ובסופו של דבר מאבד את יכולתו להשתמש בבחירה החופשית.

הרב דסלר מציין שאותם המתכחשים לאפשרות לבחור באופן חופשי, עושים זאת מכיוון שלא הצליחו לפתח את כוח הרצון שלהם על ידי שימוש חיובי בבחירתם החופשית, וכתוצאה מכך איבדו למעשה את חירותם.

"רעת לבכם עוכרתכם, אתם כופרים בבחירה, כי עבדים מכורים הנכם ליצר הרע" - האדם כופר ברעיון הבחירה החופשית משום שהוא כבר אינו חופשי, אלא משועבד ליצריו.

נמצא לאור דברים אלו  שכל אדם נמצא במדרגה מסוימת אשר ממנה יכול לעלות או לרדת.  ההשגחה העליונה דואגת שבכל מדרגה הכוחות הפועלים על האדם יהיו שקולים על מנת שהבחירה תהיה מאוזנת. אם כך העולם כולו מאוזן משום שכל אחד 'לפי מדרגתו' נתון במצב מאוזן. נמצא שאדם המקיים מצווה מטה את הכף שלו לצד זכות ויחד עם זה מטה את כל העולם אתו. זהו פירוש מאמר חז"ל:  "לעולם יראה אדם עצמו ואת העולם כולו חציו חייב וחציו זכאי" כי מצב הכוחות יישאר כל הזמן מאוזן, אלא שאם עשה מצווה הכריע את כל העולם כולו לזכות. כמובן שתחום הבחירה יעלה דרגה לאחר מכן – הניסיון מעכשיו יהיה יותר קשה בהתאם למצב החדש, אלא שהכוחות יהיו כוחות שונים על מנת שהבחירה תמיד תישאר בידו ותתבצע באופן מאוזן.

למדנו אם כן, שכל מעשה האדם משפיע על דרגתו הרוחנית ועל דרגת כל העולם לטוב או להפך. ולא רק מעשה; גם אי עשייה משפיע עליו ועל כל העולם באותו יחס,  כפי שאומר הפסוק: "אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל לְמַעַן סוּר מִשְּׁאוֹל מָטָּה" (משלי טו', כד')  דהיינו, כדי לסור משאול מטה האדם חייב לעלות למעלה, ואם אינו עולה-הוא יורד משום שאי אפשר להישאר באותו מקום, אדם לעמל יולד - לעלות ולהתקדם, ואם לא ממלא את ייעודו, אינו לומד תורה ומקיים מצוות, ממילא הוא יורד. העובדה שלא לומד היא גופא ירידה רוחנית שאין כדוגמתה; ירידה לו וירידה לכל העולם.

זהו  א"כ פירושו ופשרו של  החלום: "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה". סולם זה מסמל את האפשרות לעלות את דרגת הבחירה חופשית של האדם ובכך להשפיע שפע של אורה בעולם, או חלילה לרדת בדרגות הסולם ובכך חלילה  התוצאה תהיה הפוכה. על האדם להפנים את העוצמה והכוח שיש בו. בידיו  לקבוע לאור מעשיו באיזה הנהגה הקב"ה ינהיג את עולמינו. כאשר יהודי יחוש שה- "ד' ניצב עליו" , אזי גם הנהגתו תהיה בהתאם.