נאמר בתורה: "ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך, את כל ארץ כנען לאחוזת עולם וגו'. ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך לדורותם. זאת בריתי אשר תשמרו ביני ובינכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר" (בראשית י"ז, ח'-י"א).

משמעות הכתובים היא, שקיים קשר בין ישיבת עם ישראל בארץ לבין קיום מצות מילה. מצוה זו מקנה זכות לחיות בארץ הקדש.

על קשר זה, בין ברית מילה לארץ ישראל, כתב המהר"ל:

"כמו שהארץ היא קדושה, נבדלת משאר ארצות, לכן ציוה שיהיו נימולים. כי צריך לארץ אומה נבדלת משאר אומות, כמו שהארץ נבדלת משאר ארצות. ואין דבר שנבדלים בו ישראל לגמרי משאר האומות, רק המילה. והיא קדושה מפני שהמילה היא הסרת הערלה, שהיא גנות וגנאי, גשמי חומרי, וכל סילוק הערלה היא קדושה. לכן אנו אומרים: "אשר קידש ידיד מבטן" (נתיבות עולם א' נתיב העבודה פרק י"ח).

ע"י המילה מובדל עם ישראל מן העמים, והוא זוכה לקבל ארץ שאף היא מובדלת משאר הארצות.

קשר זה בין ברית המילה לארץ ישראל יתגשם במלואו בתקופת אחרית הימים. בנבואת הנביא זכריה נאמר: "גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך, מבור אין מים בו, שובו לבצרון אסירי התקוה" (זכריה ט', י"א-י"ב).

הרמב"ן בפירושו לשיר השירים מבאר שנבואה זו אמורה על תקופת אחרית הימים: "ואמר בה, גם את בדם בריתך שלחתי וגו', רמז כאן על עקבות משיח, שיהיה הדור כולו חייב, ותשתכח תורה מישראל, ותרבה החוצפה והעזות, כדכתיב: 'מבור אין מים בו', ולא ישאר בידם רק זכות מצות המילה" (פרק ח', י"ג).

עתה ניתן להבין היטב את דברי הפסוק:

"גם את" - כנסת ישראל, "בדם בריתך" - בזכות דם ברית המילה, "שלחתי אסיריך" – אשלח את אסיריך מהגלות לארץ ישראל, כשאת במצב של "מבור אין מים בו" - כשאתם ריקים מתורה ומצוות.

רבים מהעולים לארץ בעליות הראשונות היו רחוקים מתורה ומצוות, אך הם קיימו את מצות ברית המילה, למרות שמצוה זו אינה עולה בקנה אחד עם השקפת עולמם. זוהי הזכות שעמדה לעם ישראל, לחזור לארץ ישראל, כדברי הפסוק: "שובו לבצרון אסירי התקוה".

ברית המילה של ישמעאל

קיים עם נוסף שמקיים את ברית המילה. לאברהם אבינו היו שני בנים, יצחק וישמעאל. גם הישמעאלים ממשיכים לקיים את מצות המילה, בעקבות אביהם ישמעאל. בזכות מצוה זו גם לבני ישמעאל יש אחיזה בארץ ישראל. כדברי הזוהר הקדוש (פרשת וארא, קכ"ח, רב-רג. חלק ב, דף לב, א):

"אוי לאותו זמן שנולד ישמעאל בעולם ונימול. מה עשה הקב"ה (כלפי טענת המלאך הממונה על ישמעאל, שדרש בתוקף גמול על מעשה המילה של ישמעאל), הרחיק הקב"ה את בני ישמעאל מהדביקות העליונה, ונתן להם חלק למטה בארץ הקדושה, בשביל המילה שבהם. ועתידים בני ישמעאל לשלוט בארץ הקדושה זמן רב, בשעה שהיא ריקה מכל, כמו שהמילה שלהם היא ריקה ולא שלימה. והם יעכבו את בני ישראל מלשוב למקומם, עד שתושלם הזכות של בני ישמעאל".

מתבאר כי בזכות קיום ברית המילה יזכו בני ישמעאל לשלושה דברים.

א. לקבל חלקים בארץ ישראל, סמוך לחלקים של עם ישראל.

ב. כשהיהודים יצאו לגלות, הישמעאלים יקבלו את ארצם.

ג. כשיגיע זמנם של היהודים לחזור לארץ, ישמעאל הוא זה שיעכבם מלחזור.

על פי דברי המהר"ל המובאים לעיל מובן הקשר בין ברית המילה של ישמעאל לזכייתו בארץ. ישמעאל הוא העם היחיד בעולם, שמקיים את מעשה הברית כזכר למילת ישמעאל שנימול מכוח הציווי האלוקי. בכך מובדל ישמעאל מיתר העמים, ולכן, זכה לקבל חלקים מארץ ישראל - המובדלת משאר הארצות.

בדברי הזוהר מוגדרת מילתו של ישמעאל כ''ריקנית''?

הישמעאלים אינם עושים פריעה, שהיא חלק מהותי ממצות המילה, ואמרו בגמרא: "מל ולא פרע כאילו לא מל". משמעותה העמוקה של הפריעה היא התקדשות הגוף לעבודת ה'. חלק זה אין הישמעאלים מקיימים, ולכן, נקראת מילתם ריקנית, מעשיהם ריקים מקדושה. לכן, זוכים בני ישמעאל בארץ, רק כשהיא ריקנית, בשעה שבני ישראל שוהים בגלות מחמת עוונותיהם.

בתקופתנו זכה עם ישראל לשוב לארץ המובטחת. לכאורה, חזרה זו של עם ישראל לארץ הקודש, אשר בה התגוררו אבותינו, מסמנת את גמר זכותם של הישמעאלים על הארץ. שכן הזכות במקורה הייתה זמנית, כל עוד עם ישראל שוהה בגלות, והיא ריקה מיושביה. ולכן, יש מקום לשאול מדוע עדיין יש לישמעאלים אחיזה בארץ, והרי הארץ עתה אינה ריקה?

למילה 'ריקנית' ישנן שתי משמעויות בשני מישורים: האחת פיזית, ריקנית מבני אדם, והשנייה רוחנית, ריקה מתוכן, בדומה לברית המילה של ישמעאל הקרויה גם היא 'ריקנית', מחמת שחסרה היא בתוכנה הפנימי.

פיזית אמנם חזרנו לארץ, אך רבים רבים חיים, לדאבוננו, בארץ ללא שמירת תורה ומצוות, לכן, הארץ מוגדרת עדיין כריקנית, ולכן, אין לנו עדיין זכות מלאה על הארץ, כיוון שעם ישראל כולו עדיין לא שב לצור מחצבתו.

כאשר רבי שמעון בר יוחאי כתב את ספר הזוהר לפני למעלה מ-1800 שנה, איש לא יכול היה להעלות בדעתו שיגיע יום שבו בני ישמעאל יגיעו לארץ-ישראל, וישלטו בה ויעכבו אותנו מלשבת בה. מדהים לגלות כיצד לפני שנים כה רבות צפה רבי שמעון בר יוחאי באופן מדוייק מה עתיד להתרחש. זוהי עדות לנבואה ולתורה מן השמים!