אדם רואה כוס מים ניצבת על השולחן. לפתע, בלא שיזוז השולחן ממקומו, המים מזנקים מתוך הכוס, מוטחים בתקרה וניתזים לכל עבר. אין ספק שאדם זה היה מגיב מיד: "נס! פלא! הפרת חוקי הטבע הבסיסיים ביותר!" לעומתו, פיסיקאי מסוגל להסביר, שלאמיתו של דבר, לא הופר כאן כל חוק. כדי שנבין את דבריו הוא מפרט ומסביר את ההנחות הבאות: המים מורכבים מפרודות (מולקולות) המתרוצצות לכל עבר ללא כל סדר ומתנגשות זו בזו ללא הרף. לא ידוע על חוק הקובע מתי, לאיזה כיוון ובאיזו מהירות תנוע פרודה מסויימת ברגע נתון. כוס מים מכילה מספר אסטרונומי של פרודות הנעות בפראות חסרת סדר. התנהגות המים שבכוס הינה סך כל ההתנהגויות של כל הפרודות הבודדות. צירוף זה של אין ספור תנודות והתנגשויות של פרודות המים גורם לכך שפני המים נראים שקטים, כפי שאנו רגילים לראותם. אך למעשה, 'מתחת לפני המים' – המים גועשים.

במקרה המתואר לעיל, החלק העליון של המים שבכוס נמצא במצב שכל פרודותיו נעות יחד באותו חלקיק שניה כלפי מעלה. מצב זה אינו בלתי אפשרי. אמנם הוא בלתי שכיח לחלוטין מבחינה סטטיסטית, ומידת הסבירות שהמאורע הזה יקרה היום או השנה היא זעירה ביותר עד אפסית, אך אם תקרה תופעה נדירה ביותר זו, יסביר הפיסיקאי, שהיא אפשרית במסגרת האפשרויות של תנועת פרודה בודדת. כאמור, תופעה זו של התאמה בו זמנית של מספר כה רב של פרודות, יכולה לקרות אחת לכך וכך מיליארדי שנים, אך אין כאן הפרה של חוקי הטבע עצמם.

אותה מידת סבירות קיימת באשר להתרחשות המאורע הבא: כוס מי ברז רגילים תפגין את התופעה הבלתי שכיחה הבאה: לפתע, ללא כל אזהרה מוקדמת תקפא מחציתה התחתונה של הכוס, בעוד המים במחצית העליונה ירתחו. הפיסיקאי יסביר שוב, ששום חוק טבע לא הופר כאן, אלא ש'במקרה' התרכזו הפרודות שיש להן מהירות נמוכה בחלק התחתון של הכוס. כידוע, מהירות נמוכה משמעותה היא קור. באותו רגע בדיוק, בצורה מקרית לחלוטין, בחלק העליון של הכוס התרכזו כל הפרודות שיש להן מהירות גבוהה יותר, והן יוצרות חום.

עלינו לדעת, כי בתחום המיקרו לא קיימת החוקיות המוכרת לנו מן הפיסיקה הקלסית. חישובי המדענים על המתרחש בתחום האטומי, נעשים באמצעות חישובים מתמטיים על מידת ההסתברות של התנהגות מספר רב של חלקיקים. כל מאורע המתרחש בתחום זה, אינו נושא עליו חותם של חוקיות קבועה המאפשרת לחזות מראש מה יקרה. ניתן רק לחשב את הסיכויים הכלליים להתרחשות מסויימת.

המאמין מקשר בין המאורעות ורואה בהם את יד ההשגחה העליונה. על פי מבט זה גם הטבע וגם הנס קשורים לקטגוריה אחת ששמה: השגחתו הפרטית העליונה של ה' על עמו.

בורא העולם ומנהיגו הוא הקובע מה יתרחש בכל רגע ורגע. אמנם חוקי הטבע הינם יציבים וקבועים, ורק לעתים נדירות הקב"ה פורץ את מסגרותיהם כדי לחולל נס על-טבעי, אולם גם בתוך מסגרת הטבע הקבועה, השגחת הקב"ה הינה מדוקדקת ביותר. אם מאורע מסויים אירע דווקא ברגע זה, או אם מחלה מסויימת פגעה רק באדם זה ולא באחר, הרי זה משום שכך רצתה ההשגחה העליונה.

על המאמינים בהשגחת ה' מוטל לאמץ עיקרון ברור לחלוטין. אין כל הבדל אם הנס חורג מגדרי הטבע או שהוא נעשה במסגרתם. קריעת ים סוף אירעה רק פעם אחת במרוצת אלפי שנות ההיסטוריה, והיה זה בדיוק ברגע שבני ישראל הוצרכו לישועה. ברגע שלאחר מכן שוב חזרו המים למסלולם הרגיל והטביעו את חיל פרעה. עובדה זו מגדילה את ממדי הנס המופלא, גם בלי להתייחס לשאלה, באיזו דרך ובאילו נסיבות הוא התחולל.

כאמור, ניתן להתבונן בשרשרת מקרים משני היבטים שונים. מחד, ניתן לחשוב שכל חוליה בשרשרת עומדת בפני עצמה, ארעית ובודדת. מאידך, ניתן לראות כיצד כל החוליות אחוזות זו בזו, יוצרות שילוב ובונות מערכת שלמה. האדם המאמין רואה את הקשר בין המקרים, את השילוב המיוחד ביניהם, את העיתוי המדוייק להפליא, וממילא מבחין ביד העליונה המכוונת אותם. לעומתו, הבלתי מאמין אינו זוכה להבחין בקשר, ולגביו, כל פרט הינו מקרי, חסר משמעות כוללנית, אבק האובד בשולי היקום.

אדם שיתבונן במשקל הדברים וינסה להעריך את היקפם, את תזמונם ואת היותם קשורים לחוליות נוספות, לא יוכל להיוותר אדיש.