האבולוציה האקראית מנסה להסביר את מורכבותו הרבה של העולם הביולוגי. תיאוריות אלו מלמדות שצרוף מקרי של חומרים כימיים ופיזיקליים גרם תחילה ליצירת תאים פרימיטיביים. שינויים כימיים מקריים באורגניזמים ושינויים סביבתיים עיצבו באופן מתמיד את צורות החיים השונות. יד המקרה בלבד היא שיצרה את המספר העצום של גוני החיים. השתנויות גנטיות על ידי מוטציות אקראיות בסיוע הבירור הטבעי, שכללו יותר ויותר את המבנה של כל יצור בעולם. גורמים אלו עדיין ממשיכים את פעולתם גם כיום. לפי תיאוריות אלה, בעוד כמה אלפי דורות, גם אנו נשתנה ונהיה משוכללים ומסובכים יותר.
"ההוכחות" לאבולוציה מושתתות בעיקר על ממצאי מאובנים בשכבות גיאולוגיות קדומות. ההנחה היא כי היצורים הקדומים יותר, שהינם גם פשוטים יותר, מצויים בשכבות גיאולוגיות קדומות יותר. לטענת המדענים, המאובנים הקדומים ביותר הם חד תאיים. אחר כך הופיעו אצות, פטריות ומרובי תאים פשוטים, ולאחריהן רכיכות ופרוקי רגליים. לאחר מכן הופיעו סרטנים, בעלי חוליות ימיים ראשונים וצמחי יבשה. אחריהם חרקים ודו חיים. בתקופה מאוחרת יותר - זוחלים ועופות ולבסוף יונקים.
אדריכלי האבולוציה טוענים שמן הנמנע שיימצאו מאובנים קדומים בשכבות צעירות ומאובנים מאוחרים בשכבות עתיקות. הגיאולוגים ערכו טיפוסי מאובנים מסויימים כ"מציינים גיאולוגיים" של השכבות השונות, ועל פיהם קובעים את גיל השכבה.
ברם, סקירה של התאמת שכבות גיאולוגיות מצביעה על חוסר אחידות ועל סתירות רבות. לא זו בלבד שמעולם לא נמצאו כל השכבות הגיאולוגיות יחד, זו על גבי זו, אלא שלעתים קרובות נמצאו השכבות בסדר הפוך.
הבלבול הגדול ביותר נובע ממציאותם של מאובנים מוקדמים ומאוחרים יחד באותן השכבות. העדויות הפיזיקליות עומדות, איפוא, בסתירה לעדויות המאובנים. אך מעדויות אלה, שאינן נוחות להן, הגיאולוגים מתעלמים!
שלשלת המאובנים עצמה תלויה על בלימה וערוכה על פי דמיון בלבד. המאובנים מופיעים לפתע בתקופה הקאמריאנית, ללא הימצאות עקבות של אבות כל שהם בעידן הפרוטרואוזואי שקדם לה. נותרו גם פרצות בין חד תאיים לבין מגוון של יצורים מורכבים בתקופה הקאמבריאנית ללא מצבי מעבר. נוכל למצוא גם מעברים פתאומיים של קבוצות אורגניזמים לכל אורך ההיסטוריה של המאובנים. זהו גם המצב במעבר מ"חסרי חוליות" ל"בעלי חוליות". כל מחלקות הדגים הופיעו ללא כל מצבי ביניים מקשרים, וכולן נעדרות אבות קדומים. אין כל צורות ביניים גם בין הדגים והדו-חיים, לבין הדו-חיים והזוחלים ולבין הזוחלים והיונקים. תופעה זו חוזרת על עצמה גם בין בעלי החיים המהלכים על היבשה שאין כל סימני מעבר ביניהם לבין בעלי החיים המעופפים. כיצד יתכנו כל אותם דברים שהוזכרו?
מרבית המסלולים האבולוציוניים שהוצעו הינם קטועים בחלקם הגדול, חסרי סיוע ונשענים על תיאוריה בלבד. מכל המחקרים שנעשו לא הוכח עד כה המקור ההתחלתי של מערכת כלשהי.
הטיעון הישן שבפי מאמיני האבולוציה שממצאי המאובנים טרם הושלמו ושמאובני ביניים עשויים וצריכים עוד להימצא בעתיד - נתגלה כלא קביל. חישובים מתימטיים גם הם מראים שאין כל סיכוי לגלות יצורי ביניים.
אולם אם נפרש נכונה את ממצאי המאובנים, בהיותנו משוחררים מדעות קדומות על אודות האבולוציה, תתקבל דווקא ההנחה הפשוטה שכל המינים התקיימו בכל הזמנים בו זמנית.
נוסף לכך, מתוך בדיקת אלפי ממצאים של מאובנים, מתקבלת תמונה ברורה של שואה עולמית אשר התרחשה בעת ובעונה אחת על שטח כדור הארץ, ואשר גרמה להפחתה חד פעמית בכמות הכללית של החי והצומח. שואה זו התרחשה לפני כ-5000 שנה - זמן המתאים למבול שבספר בראשית.
האדם, פאר היצירה, עומד בודד ומותחם בתוך הבריאה כולה באין דומה לו. המרחק העצום בין האדם לבין יתר בעלי החיים, דיו כדי להכריע בשאלת ייחודו ומגמתו. התכונות הנפשיות של האדם, שכלו וכושר דיבורו, הן סגולות שיש להן מטרה, כשם שלכל תכונה בטבע קיימת מטרה. המטרה של הטבעת תכונות אלו באדם היא כדי להשיג בעזרתן את מה שיתר החיות אינן יכולות להשיג. השימוש הנכון בתכונות אלו מוביל אל השלימות שלשמה נברא האדם.
מבחינה פיזיולוגית ואנטומית דומה האדם ליונקים, אולם קיימים הבדלים אנטומיים ותפקודיים בולטים ביותר בין האדם לבין יתר החיות, כמו: שימוש בידיים, קומה זקופה, מבנה פרצוף ומורכבות המוח. אך הבדלים אלה מתגמדים לעומת השינויים התהומיים בהתנהגות, בסגולות שכליות, במיומנות, בתודעה, בקומוניקציה, ברגשות כמו: מוסר, אמנות, אמונה ועוד. אין כל הסברים אבולוציוניים מניחים את הדעת, למנגנון שבאמצעותו התפתח האדם לדרגה כזאת, בנפרד מכל יתר החיות.
גם כמה מאדריכלי האבולוציה עצמם מפקפקים אם אמנם גורם ה"ברירה הטבעית" בלבד עשוי היה לשכלל את האדם הקדמון. לדעתם צריכה להיות ידו של בורא בענין.
השתכללות היצורים מתא פשוט לתא משוכלל, לרב תאיים, לצמחים ולבעלי חיים לגוניהם השונים, דורשת השתנויות בלתי פוסקות ויצירת גנים חדשים. ההמון סבור כי אכן דבר זה יכול להתרחש. אולם הצבור אינו יודע שמחקרים שערכו גנטיקאים ומתימטיקאים הראו שאין כל סיכוי אפילו ליצירת גן בודד המבורך בתכונה חדשה. אין לומדי הביולוגיה מן השורה מודעים כלל לעובדה כי במונחים של הידע הביולוגי העדכני, אין אפשרות להמחיש יצירת גנים מטיבים, ולפיכך לא תוכל להתיישב האבולוציה כתהליך מקרי. אומדן הזמן הנדרש ליצירת גן על ידי תהליכים אקראיים - מגיע לבדו כמעט לגיל כדור הארץ. לפי אומדנם אין להעלות על הדעת התפתחות הדרגתית פוריה של מיליוני גנים בזה אחר זה, במיליוני מערכות חיים ובמסגרת פרק הזמן המוגבל של קיום כדור הארץ.
חישובים שנעשו על ידי מדענים בעלי שם, מוכיחים שאין כל סיכוי הסתברותי ליצור עולם ביולוגי באופן ספונטני.
הסיכויים לקבל מערכות ביוכימיות משוכללות ומבוקרות באופן עצמי, מערכות פיזיולוגיות ביולוגית של כל האורגניזמים החיים, הם אפס. קטן עוד יותר הוא הסיכוי לקבל את כל תהליכי ההשתכללות הללו כנגד סביבות עוינות.
למדע גם אין כל נקודת אחיזה בתוך תחומי הטבע - מהו מקורו של הגרעין הראשיתי, או מנין באה האנרגיה שהיתה אצורה בו, מה גרם להתפוצצותו ברגע מסויים, ומדוע לא אירעה ההתפוצצות קודם או אחר כך?
מכל הנ"ל מתבקשת המסקנה ההגיונית כי במקום להשתמש בתיאוריות מפוקפקות ומקוטעות, עדיף לעמוד בענווה ובחרדת קודש מול ספר הספרים שלנו. ניטיב לעשות אם מתוך אמונה שלמה נקרא בתנ"ך את הפסוק הפותח, שהוא גם פסוק המפתח באמונתנו: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ".
הרשם עכשיו!
