נשים לב לסימטריה המדהימה של עלי הכותרת, של גביע הפרח ושל העלים. נתבונן בארכיטקטורה של הגבעול על מעליות האוסמוזה שלו, המעלות מן האדמה את המים ואת החומרים המומסים שם כדי לחלקם לעלים ולפרח. נשים לב לפעולת היניקה של השורשים, השואבים מן האדמה רק את החומרים שהצמח זקוק להם. זהו מבצע מסובך ומורכב הכולל תכנון קפדני של הנדסה כימית, תכנון מבני, חלוקה, סדר והכוונת-על כוללת. לפנינו תשלובת סבוכה של בתי חרושת ומעבדות, ובין כולם יש תיאום מלא מבחינת לוח זמנים של אספקה הדדית ותקשורת. כולם פועלים יחדיו במטרה ליצור מוצר סופי אחד. נתבונן באבקנים עמוסי האבקה, המרוכזים בצורה אסטרטגית סביב המרכז, שם חבוי צוף מתוק המושך את הדבורה. הדבורה זקוקה לצוף, והפרח זקוק לדבורה. הדבורה זוחלת לתוך הפרח כדי למצוץ את הצוף. האבקה שהיא נושאת על גופה ועל רגליה נמרחת לתוך הפרח ומביאה לפריחתו. בד בבד עם תהליך זה אבקני הפרח בתורם, מזלפים את אבקתם על הדבורה ומובלים על ידה למקום אחר. הדבר נעשה בעיקר על ידי רגלי הדבורה השעירות הבנויות כמברשות ומצויידות אף בסלי אבקות למטרה זאת.
השלב שלאחר פריחת הפרח הוא נביטת הניצן. כשהוא נפתח, הוא נראה כגוש מוך המעוך כולו ללא כל תקנה. מי יכול לצפות שגוש סבוך זה יתפתח לטייסת של מצנחים מוכנים וערוכים לשימוש! כל מצנח זרעוני כזה מורכב מכשלושים שערות מוך עדינות, שכולן היו סבוכות ומעוכות בניצן. שיטה מתוחכמת גורמת להן לגדול בנפרד, בלי להסתבך האחת ברעותה. כך המצנחים ניצבים על מתקן השיגור, שערותיהם מתוחות, והם מוכנים להמריא אל-על בכל משב רוח קליל.
כשהיה שן-הארי במצב של פרח, גבעולו היה קצר וקומתו הגיעה לעתים רק לגובה העשב שסביבו. אולם עתה, כשהוא במצב של זרע, וצריך להינשא ברוח ולהשתחרר ממכשולים, כה גבה הגבעול, עד כי ראשו הזרעוני ניצב גבוה מעל העשב באחו.
יש לציין, המצנח מגיע לשלב שהוא מוכן בו לטיסה, רק לאחר שהנוסע הזרעוני שעליו להסיע הבשיל. כי זרע שאינו בשל, לא ינבוט לעולם. שעון משוכלל ומדוייק משחרר את הזרע רק כאשר הוא נעשה בשל. חיבורו אינו רופף מדי, כי אז יפול ליד בסיס הצמח במקום להיות מובל הרחק. אולם החיבור גם אינו הדוק מדי, כדי שהרוח תצליח לנתק אותו. עוצמת חיבורו מכוונת בדייקנות, כדי שיוותר במקומו עד שרוח קלה תנתק אותו מתרמיל הזרע. כאשר הזרע בשל, ממריא המצנח ומתרומם מעלה, והוא מגיע אפילו לפסגות הרים המצויות קילומטרים רבים הרחק ממקום מוצאו. הנוסע הזרעוני הקט צמוד בשיווי משקל מושלם למצנחו הזעיר. כמו כל הזרעים, הוא עטוף בקופסה מגינה חזקה, שמטרתה לשמור עליו מפורענויות שונות, עד שינוח על הקרקע. שם הוא נפתח, ומתחיל בו תהליך פלאי של הוצאת שורש זעיר כלפי מטה לתוך האדמה. באותה עת פורח בו גם גבעול זעיר כלפי מעלה, כלפי השמש. לא משנה באיזו תנוחה נפל הזרע, תמיד יהיה השורש מכוון כלפי מטה, ואילו הגבעול יהיה מכוון כלפי מעלה.
נתבונן בצד נוסף של העניין: הצוף יהיה חסר תועלת, אם הדבורה לא תוכל להביאו אל הכוורת. לכן היא מצויידת בכיס שבו היא מובילה את הצוף. הצוף עצמו הוא חומר קליל ביותר המתנדף במהירות, ואי אפשר לאחסנו; לכן הוכן בגוף הדבורה בית חרושת זעיר המייצר אנזים שמוזרק לתוך הצוף וגורם לו להיקרש לדבש. עתה נוצר צורך לאחסן כיאות את הדבש כדי לשמרו. הדבורה זקוקה גם למקום נאות כדי להחזיק בו את צאצאיה. למטרה זו היא מצוידת במעבדה זעירה נוספת המייצרת שעווה. מן השעווה תיצור הדבורה חלת דבש שבה גדלים הזחלים.
בעלי חיים רבים מתאווים לדבש, והכוורת צריכה להיות מוגנת ממסעי הביזה שלהם. לכן הדבורה מצויידת גם בחרב חדה שמטרתה להדוף פולשים. מעבדה קטנה נוספת בגופה מייצרת רעל טורדני, שהדבורה מזריקה אותו בעזרת העוקץ שלה לגוף האויבים. כיוון שהיא חמושה בנשק זה, עלולה הדבורה להפוך לאיום על העולם. על כן עוקצה משונן, ואם היא שולפת אותו, אין לה אפשרות להחזירו. בעת שהיא עוקצת מעיה נקרעים, והיא נופלת שדודה. ואכן הדבורה מסוגלת לעקוץ רק פעם אחת בחייה. רק לדבורה המלכה יש עוקץ בלתי משונן, כי עליה להשתמש בו חזור ושוב במהלך חייה הארוכים.
נתבונן נא בתופעות השונות התלויות זו בזו: ללא עוקצה הבלתי משונן, לא תוכל הדבורה המלכה לתפקד; לולא העוקץ המשונן של הדבורים, הן היו מאיימות על העולם; ללא העוקץ המורעל, לא היו הדבורה והכוורת מוגנים; ללא השעווה והדבש, לא היתה הדבורה יכולה לשרוד; ללא האנזים, לא יכול היה הצוף להקרש לדבש; ללא הכיס שבגופה, לא היתה הדבורה יכולה להוביל את הדבש; ללא צוף הפרח, לא היתה הדבורה מגיעה אליו, ולא היתה מאבקת אותו. ללא האבקנים נושאי האבקה, לא יכול היה הפרח לנבוט; ללא המצנח, לא יכול היה הזרע להמריא, לעוף ולהתפשט; אילו נותרו המצנחים סבוכים כפי שהיו בניצן או אילולא היו עמידים למים, הם לא היו יכולים לעוף; אילו התבגר הזרע לפני המצנח, הוא היה נופל לקרקע במקום להתעופף; אילו נותר הזרע מחובר בחוזקה לתרמיל הזרע, הוא היה נותר במקומו למרות מאמצי הרוח להובילו; אילו התרופפה אחיזת הזרע, הוא היה נופל ללא תועלת לאדמה, לפני שהרוח היתה נושבת במטרה להובילו.
כל אחד ממרכיבים אלו חיוני לצורך השגת התוצאה הסופית. אילו חסר ולו רק אחד מהם, כל המערכת היתה משתבשת. עתה ניתן דעתנו לעובדה, כי כל אחד מחלקים אלו כולל לפחות מאות מרכיבים מופלאים ביותר. גם כל אחד ממרכיבים אלו כשלעצמו, מורכב ממאות חלקים. זו היא שרשרת אין סופית של תכנון ותכלית, שרשרת שכל חוליותיה קשורות זו בזו מתחילה ועד סוף, וחוזר חלילה מהסוף להתחלה. נשים נא לב, דיברנו עד כה על פרח אחד ויחיד. לידו, וגם במרחק ממנו, פורחים פרחים נוספים עד אין ספור.
לאחר שראינו את החכמה העליונה שמתגלה בכל איבר ובכל פעולה של הפרח ושל הדבורה, האם ניתן לדבר על אקראיות? האם ניתן לייחס את ההווצרות הבו-זמנית של מערכות מתוחכמות ביותר למקרה העיוור? הרי קיומה של כל אחת מן המערכות תלוי בקיומן של יתר המערכות. הביטו וראו מי ברא את כל אלו!
הרשם עכשיו!
