חומר דביק זה עשוי בצורה מיוחדת המאפשרת לו מחד גיסא להיוותר נוזלי בעודו בתוך גוף החרק, אך מאידך גיסא להתקשות מיד בבואו במגע עם האוויר.

משושי החרק מצויידים בפגיונות דקיקים שתפקידם לחתוך את עור הפונדקאי. לתוך הפצע הוא מזריק חומר כימי המונע מדם הפונדקאי להתקרש, דבר המאפשר לחרק להמשיך את שאיבת הדם. בנוסף לכך, כל אחת מרגלי החרק מצויידת בצפורן חזקה במיוחד שמטרתה להיאחז בשיער הפונדקאי.

נתבונן נא, האם קיימת תכונה אחת מתוך מכלול התכונות בתופעה זו שניתן להסבירה כמקרה? האם הבלוטה המספקת את חומר הדבק נוצרה כתוצאה ממוטציה גנטית אקראית? האם ההרכב המדוייק של חומר הדבק, המתקשה במגע עם האויר ולא קודם לכן, נוצר אף הוא כתוצאה מתאונה? האם 'מזל' סתמי מספק את התרכובת הכימית המדוייקת של מונע הקרישה המאפשר לדם הפונדקאי להמשיך בזרימתו? האם גם הפגיונות הדקיקים התפתחו באקראי? האם הציפורן המצויה על כל רגל הזדמנה לשם במקרה?

חסידי האבולוציה טוענים, כי כל פרט במערכת הזאת הוא תוצאה של מוטציה גנטית אקראית, שבמהלכה רובם המכריע של הגנים היו חסרי ערך או אפילו מזיקים. הם נשענים על ההסבר כי תהליך הברירה הטבעית 'ביער' את המוטציות חסרות הערך, והותיר ב'חיים' רק את בעלות כושר ההישרדות. אם נתעלם מגיבוב המלים, משמעות הדבר היא, שכתוצאה מתאונה עיוורת 'התפתחה' בלוטה המסוגלת לארגן חומרים לתרכובת הדבק. כתוצאה מתאונה עיוורת אחרת נוצרה בלוטה נוספת המסוגלת להרכיב חומר מונע קרישה. גם הפגיונות הדקיקים באזור הפה נוצרו מתאונה אחרת, כמובן. ומלבד זאת, גם הרגל זכתה לציפורן כתוצאה מתאונה מקרית שונה.

האוזן היא מקרה, הלשון היא מקרה, הקיבה היא מקרה, העין היא מקרה, הלב הוא מקרה, המוח הוא מקרה, הברך היא מקרה, השרירים הם מקרים, הריאות הן מקרים, מערכת העצבים היא מקרה, הכליות הן מקרה, הכבד הוא מקרה. מערכת העיכול היא מקרה, בלוטת יותרת המוח היא מקרה, הפריה והרבייה היא מקרה, חלב אם הוא מקרה, מערכת השכפול של הדי. אן. איי. היא מקרה, תפוח הוא מקרה. אנשי האקדמיה מוכי הסנוורים, המוליכים את המון העם שולל, אינם רואים דבר מלבד מקרה.

במקרה אתה קורא עכשיו שורות אלו...