האם גם אתם חושבים שהיהדות גזענית? אם כן אין טעם שתמשיכו לקרוא. אם לא? אין טעם שתמשיכו לקרוא. אם עדיין לא גיבשתם דעתכם בנושא המשיכו לקרוא בבקשה.

- "קוראים לי צבי" הציג את עצמו בסוף ההרצאה. איש שיבה היה ועל כך העידו הקמטים בפניו, הוא היה מנומס מאוד ונראה כי למרות שנהנה מן ההרצאה אין הוא מסכים עם הדברים שנאמרו בה ואכן צדקתי. - "אפשר לשאול אותך משהו?" – "כן בשמחה" עניתי.

– "האם אתה מאמין כי ה' "בחר בנו מכל העמים"?  - "כן". מברך "שלא עשני גוי"? – "נכון מאוד". אומר בתפילה "שהם משתחווים להבל ולריק ומתפללים אל אל לא יושיע"? - "מאשר". אתה תסכים  שבנך יישא לאישה נכריה? – "חס וחלילה". אז אם זו לא גזענות אדוני מהי גזענות".

"הקשבתי לדבריך בדבר אמיתות התורה ורציפותה" המשיך בעברית משובחת, "ואני אף מסכים כי יש בה מן האמת. אין לי כל בעיה עם אמיתות התורה ההפך הוא הנכון מאמין אני כי אכן ניתנה לנו תורה זו בהר סיני ואף ערכים יפים יש בה ואם תשאל מדוע אינני מקיימה? מפני שהיא נוגדת את אמונתי והשקפתי  - בגלל הגזענות!. כניצול שואה מתנגד אני לגזענות על כל צורותיה, תבין אותי אדוני, אני ששתיתי מכוס זו עת תומה אינני מוכן לקבל על עצמי עול תורה ומצוות שכן ניחוח של גזענות עולה מהן.

הטענה כי היהדות הינה דת גזענית אינה חדשה כלל וכלל והיא משמשת ככלי להכפשת היהדות מזה דורות. היא נישאת על לשונם של שונאי היהודים למיניהם ובד בבד גם בפיהם של שונאי היהדות והבדל מהותי ביניהם, ששונאי היהודים מ"בחוץ" באים ואילו מתנגדי היהדות "מבית". כל עוד משמשת  טענה זו את אנשי ה"מבחוץ" אפשר ואין היא זקוקה לביאור ש"הלעיטהו לרשע וימות" לעומת זאת כאשר "מבית" היא ומפי אחים היא יוצאת יש לעסוק בה.

אתה בחרתנו

האמנם "אתה בחרתנו מכל העמים" הנה אמירה גזענית? האם הפסוק "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש..." סותר את ערך השוויון? האמנם השמירה על טהרת השושלת היהודית וחוסר הנכונות להתערב באומות מעיד על גזענות?.

לאורך השנים התמודדו העם היהודי ומורשתו עם ערכי הזמן האנושיים, התמודדות זו כפתה עליהם להגן על ערכיהם מול ערכי התקופה. על אף שחוטא אני בחטא ההכללה אטען כי באופן כללי נחלקו היהודים לשתי קבוצות אב - הנאמנים והחדשנים. בעוד הנאמנים דבקו בערכי היהדות ובמורשתה כמות שהיא ושמרו עליה כעל בבת עיניהם, החדשנים שבכל דור ביקשו להתאימם לרוח התקופה.

הסיסמא המפורסמת אותה טבע משה מנדלסון "היה יהודי בביתך ואדם בצאתך" משקפת בבהירות רבה את תכונת החדשנים. לדידם רשאי היהודי לשמר את ערכיו בביתו אולם בצאתו לאוויר העולם עליו להתאימם לרוח התקופה ולסגנונה. בעקבות סיסמתו של מנגדלסון צעדו רבים, הפכו את בתי הכנסיות לכנסיות ואת הרבנים לכמרים בני דת משה. שינו את נוסח התפילה ברוח התקופה והשמיטו תפילות שעמדו סתירה לערכיהם המתחדשים. לטענתם, בעולם של שוויון אין מקום ל"אתה בחרתנו" ובעקבות הגדרתם החדשה כ"גרמנים בני דת משה" הפכה הבקשה "ולירושלים עירך ברחמים תשוב" ל"מיותרת" ח"ו.

ההוכחה להקיפה הנרחב של תופעה זו היא העובדה כי במהלך מאה השנים שקדמו לשואה הודפסו באירופה כמאה וחמישים נוסחים "חדשים" ו"מתוקנים" לסידור התפילה.

גם היום ישנן קהילות הצועדות בדרך זו ובסידוריהם ניתן להבחין בשינויים רבים בנוסח התפילה. בסידור של הקהילה הרקונסטרוקשוניסטית שונה נוסח הקידוש המקורי ובמקום "כי בנו בחרת ואותנו קידשת" נכתב "כי אלינו קראת ואותנו קידשת לעבודתך", גם תפילת "עלינו לשבח" שונתה ונוסחים שונים צצו כדי "לתקנה" ו"להתאימה" לרוח בזמן. בעוד הנוסח המקורי הוא:"עלינו לשבח לאדון הכל. לתת גדלה ליוצר בראשית. שלא עשנו כגויי הארצות. ולא שמנו כמשפחות האדמה. שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא". בתנועה הרפורמית הושמטו המילים "שלא עשנו כגויי הארצות. ולא שמנו כמשפחות האדמה. שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע" ובמקומם נכתב "שהבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת, וחיי עולם נטע בתוכנו. כי כל העמים ילכו איש בשם אלוהיו".

"התאמות" אלו מלמדות על תפישת עולמם של ה"מחדשים" למיניהם המבקשים להתאים את ערכי היהדות לרוח הזמן כמעשה המתבוללים הגרמנים. "עם בחירה" אאוט "שוויון וחופש" אין, "עם סגולה" יוק והיידה ל"רב תרבותיות". הבנתם את הקומבינה? אין חוט שדרה ערכי או רעיוני ושם המשחק הוא "לזרום". הערכים אינם תואמים את רוח הזמן? לא נורא, מחר נקנה חדשים.  אתה בחרתנו ועם סגולה מלמדים על נישאות ועליונות? נמחוק מהפרוטוקול שהרי ערכים אלו כבר אינם מקובלים על החברה המודרנית והשוויונית של ימינו ומה יאמרו הגויים?.

מה אגיד לכם חברים... אולי חשוך אני, אולי גזען, מודה ומתוודה אנכי בפניכם שעד לרגע זה לא שיניתי את נוסח התפילה בסידורי כלל ומעולם גם לא עלתה על ליבי מחשבת שינוי, עד רגע זה ממשיך לדבוק ב"אתה בחרתנו", גאה אני על השתייכותי לאומה שקיבלה את תורתה מאת הבורא, מה אעשה? כזה אני. אלא שמרוב רגשי אשמה על גזענותי נתערער בטחוני שמיהו זה החפץ שיכנוהו הבריות "גזען"? כיצד זה אאחוז בחבל הרעיוני משתי קצותיו? כיצד ניתן להמשיך לאחוז בסגולה ובבחירה בעולם "מתקדם" כל כך?. מסתבר כי כאשר נבדוק את הגדרת הגזענות תנחו דעתנו.

מהי גזענות?

מטבעה נשענת כל הגדרה על מכנה משותף הנולד בעקבות פעולות ולא לפניהן. כדי להגדיר אדם בתואר "טוב" בוחנים אנו את סך מעשיו ושוקלים אותם במאזני הדעת, לכשיימצאו רוב מעשיו טובים נכנהו "אדם טוב" והיפוכו ברע. גם כדי להגדיר את הגזענות יש לנו למצוא את המכנה המשותף בין מעשים ופעולות הנעשים על רקע גזעי, לאחר שיימצא נוכל להגדיר את הגזענות.

במילון אבן שושן -  גזע:"קבוצה גדולה או משפחה של בני-אדם ובעלי-חיים בעלת תכונות ומאפיינים חיצוניים דומים".  - גזענות:"השקפה המחלקת את עמי העולם לגזעים עליונים לעומת גזעים נחותים.

הגדרות יבשות אלו חוטאות לאמת לא רק משום היובש שבהן אלא בעיקר מפני שמסתירות הן את תוצאותיה האיומות של הגזענות האנושית. הבה נודה על האמת,  הסיבה בעטיה שוללת החברה האנושית מעשים גזעניים לגוניהם אינה נובעת אך ורק משום שעונים הם להגדרה היבשה של הגזענות אלא בעיקר בשל התוצאות הנוראות שמעשים אלו טומנים בחובם .  אמרו נא לי... אם הייתה הגזענות מיטיבה עם האנושות האם הייתה שנואה כל כך? אם הייתה קמה אומה כלשהיא וטוענת כי עקב השתייכותה לגזע העליון מחויבת היא לשלום העולם כולו ואף הייתה מפזרת מממונה להלכה ולמעשה ומיטיבה עם שאר הבריות האם הייתה האנושות שוללת גזענות זו? היא הייתה מעודדת אותה.

אם הייתה האומה הגרמנית טוענת כי מתוקף עליונותה הגזעית מחויבת היא לשלומו ובטחונו של העם היהודי מחויבות שהייתה מתורגמת לסיוע בקיבוץ נידחיו אל הארץ המובטחת. אם מתוקף עליונותה הגזעית הייתה גרמניה נאבקת לשמירת זכויות המיעוטים באשר הם באפריקה או באסיה, האם לא היתה גזענותם הופכת למודל לחיקוי? אמור מעתה: כאשר הגזענות מביאה למחוייבות והשפעה אין טוב ממנה וכאשר היא מביאה לנטילה לחורבן ולדיכוי אין רע ממנה וכדברי בעל הסולם ב"מבוא לספר הזוהר" וזה לשונו:

"...למשל, בעל המוסר האידיאלי, דהיינו שאינו איש דתי, מרוב עסקו במעלת האמת, כשהיא בצורתה המופשטת מהחומר, הנה אפילו בעת שיציל איזה אנשים ממיתה, על ידי השקר שיאמר להם, יוכל להחליט בעצמו שאפילו כל העולם ילך לאבדון הוא לא יפליט דבר שקר בכוונה מפיו. ואין זה דעת תורה, שהרי, אין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש. אכן אם היה משכיל הצורות אמת ושקר כבעת שהן מתלבשות בחומר, אז היה מובנם רק בערך מועיל או מזיק להחומר. כלומר, כי אחר נסיונות מרובים שהעולם נתנסה בהם, וראו רוב החורבנות והנזקים שאנשי שקר גרמו בדברי שקרם, ואת רוב התועלתיות שאנשי אמת הביאו בשמירתם את עצמם לומר רק דברי אמת, באו לידי הסכמה אשר אין מעלה יותר חשובה ממדת האמת, ואין גנות כמדת השקר. ואם האידיאליסט היה מבין את זה, אז היה ודאי מסכים לדעת תורה והיה מוצא שדבר השקר להציל אפילו אדם אחד ממיתה הוא לאין ערך יותר חשוב מכל גדלה ושבחה של מדת האמת המופשטת".

בדבריו הנפלאים מוכיח בעל הסולם זצוק"ל כי אין לנו מידה או תכונה ערך או דפוס התנהגות שאפשר להגדירו כטוב או כרע. שהטוב והרע שבהן נמדד ביחס לתועלת או לנזק הנגרמים לאנושות בעבורן. בדרך זו יש לנו לנהוג בערך ה"גזענות" אם יש בה להועיל לאנושות אין אנו רשאים להגדירה כרעה ואם ההפך אין מסוכנת ורעה ממנה.

בספרו "הגזענות" כותב הפילוסוף היהודי אלבר ממי:"הגזענות היא ייחוס ערך, כללי או מסוים, להבדלים ממשיים או מדומים לטובתו של המפליל ומתוך פגיעה בקורבן, וייחוס הערך נועד להצדיק תוקפנות או זכויות יתרות".

מבלי משים צועד הוא בדרכו של בעל ה"סולם". כאשר הגזענות מולידה "תוקפנות או זכויות יתירות" היא אכן שלילית ורק כאשר היא מייחסת ערך כללי או מסויים "לטובתו של המפליל ומתוך פגיעה בקורבן" רעה היא. מה יקרה אם הגזענות השנואה תהפוך למיטיבה? האם נוכל להגדיר כ"רעה" תכונה או ערך המסייעים לכלל האנושות? ואכן בהמשך דבריו ניתן להבחין כי גם הוא מגנה את הגזענות אך בשל תוצאותיה הרעות המזיקות להתפתחותו של היקום והאדם.

"כשמתבוננים בתולדותיו, נתקפים אימה לנוכח אכזריותו העיקשת של האדם. אנחנו ממשיכים לצוד, להכחיד, להרוס את כל מיני החיות בעולם למען מזוננו, למען מלבושנו, למען החימום בביתנו, או סתם משום שאנו רואים בהם מטרד שאפשר להשמידו.  או, מה שמזעזע יותר, לעתים סתם בשביל הבידור. וכל הזמן אנו חוזרים ואומרים כי הדבר נחוץ להישרדותנו, שכל החיות עושות אותו דבר. אולי. אבל לא בצורה מעוותת, סוטה ושיטתית שכזאת...האדם הוא בעל החיים היחיד שהמציא, לבני מינו, בתי כלא, מחנות ריכוז, עינויים, רצח עם, ואת הגזענות".

אם היה ניתן להפוך את כיוונה השלילי של הגזענות ולנתבה אל החיובי האם לא הייתה הגזענות תורמת לבניין העולם ולתיקון העוולות שבו?

יהדות וגזענות

יש המבקשים להגן על היהדות מאישומי הגזענות בטענות שונות ומשונות. יש שיטענו כי לא ניתן להגדיר את היהדות כגזענות שכן מקבלת היא אליה את הגרים ולשם הוכחת טענתם אף יצביעו על דמויות שונות בהיסטוריה היהודית כרבי עקיבא ורבי מאיר בני הגרים שהניחו את יסודות התורה שבעל פה. יש שיטענו כי בחירת ישראל אינה נחשבת לגזענות כיון שאומות העולם סרבו לקבל את התורה מאת הבורא ועוד.

חושבני כי על אף הכוונה הטובה שבטיעוניהם אין צורך להסתתר מאחוריהן ולא לעגל פינות במורשת ישראל כדי להתאימה לרוח הזמן ולו משום שקודמיהם שנהגו בדרך זו עברו מן העולם היהודי, שדרך זו "תחילתה מישור וסופה קוצים" ועליה אמרו חז"ל "בנין צעירים סתירה".

יש לומר בפה מלא. אכן בחר הקב"ה בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו, עם לבדד ישכון, עם סגולה אנו ובכך נבדלים אנו מעמים אחרים. בחירה זו מציבה את העם היהודי כעליון ופסוקים מפורשים הם:"היום הזה ה' אלוקיך מצווך לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך: את ה' האמרת היום להיות לך לאלוקים וללכת בדרכיו ולשמר חוקיו ומצוותיו ומשפטיו ולשמע בקולו: וה' האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר לך ולשמר כל מצוותיו: ולתתך עליון על כל הגויים אשר עשה לתהילה ולשם ולתפארת ולהיותך עם קדוש לה' אלוקיך כאשר דבר".

אין אנו עם ככל העמים שכן נקראים אנו "בנים" למקום ועל כן אין אנו שווים לעמים אחרים אף ש"חביבים" הם לפני הקב"ה. וכל כך חשובה הבדלה זו  לפני המקום שהוא מזהירנו על ידי עבדיו הנביאים כי אם יעלה על ליבנו שלא עוד "עם לבדד ישכון" וש"ככל הגויים בית ישראל" תשקוד  ההשגחה האלוקית ללמדנו כי אין הדבר כך כפי שמובא בספר יחזקאל:

"והעלה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אמרים נהיה כגויים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן: חי אני נאם ה'  אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם: והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצותם בם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה: והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים".

אמור מעתה: בעל כורחנו נבחרנו להיות "בנים" למקום ואין ביכולתנו לשנות זאת גם אם נבקש.

לאחר שהובהרה הבדלה זו ומקורה, יש לנו לבחון האם לבחירה זו גזענות ייקרא. לכאורה כן. לכאורה יש בה בבחירת העם היהודי  כל התבלינים הנצרכים לתבשיל זה. אנחנו "עליונים" והם תחתונים. אנחנו זכינו לנבואה והם לא. אנחנו "בנים" למקום והם אינם, אנו הובדלנו לממלכת כהנים וגוי קדוש ואילו הם נותרו מאחור.

אלא שלמרות זאת אל לנו לחשוש מכך. גזענים אנו? שיהיה, לצורך קביעת החיוב או השלילה שבגזענות יש לנו להתחקות אחר תוצאותיה.  האם הגזענות היהודית גרמה לחורבן העולם? האם הביאה לדיכויים של מיעוטים? לקולוניאליזם מושחת או לניצול? האם ניסתה היהדות לכפות את אמונתה הייחודית בכוח הזרוע או הממון? האם ייצרה היהדות מחנות ריכוז או תאי גז? האם סיפחה היהדות אל תוכה עמים בכוח החרב הג'יהד או בפיתוי ממוני כמנהג הכנסייה הנוצרית?

הגזענות היהודית חיובית היא! תורת ישראל אמנם קובעת כי היהודי "עליון" הוא אלא שעליונותו זו מחייבת אותו להיות "אור לגויים" ואין מטרתה להחשיך את עולמם. מחוייבות זו אף מתומצתת בדברי חז"ל באומרם "חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם".

אמירה זו על אף שסכנה יש בה, תקוה גדולה יש בה. סכנה על שבעקבותיה אפשר ויחפוץ האדם לבלוע את העולם כולו שהרי "בשבילי" נברא ותקווה שאפשר ובעבור ש"בשבילי" נברא  ישאף האדם להגן על חברי האנושות כמלך המגן על נתיניו.  כדי להגן על תחושת העליונות מן הנזקים שבשיכרון הכוח הנלווה לה ציוותה התורה על "קידוש השם".

תרופת הגזענות

בפרשת אמור מזהיר  הקב"ה את בני ישראל מן הסכנה המתלווה למצבם החדש כעם סגולה באומרו:"ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני ה' ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני ה' מקדשכם".

החיים על פי "אתה בחרתנו" סכנה יש בהם שאפשר ויביאו את האיש הישראלי לידי גסות הרוח שהרי "בנו בחרת ואותנו קידשת מכל העמים". וכדברי מהר"ל ז"ל "מפני שישראל הם עזים שבאומות נתן להם התורה שהיא הסדר השוה וע"י התורה אין האדם יוצא מן השווי ומן היושר". עזותם זו של ישראל מתוך מעלת בחירתם היא באה ותורה שניתנה להם לא ניתנה אלא כדי לזככם ולשומרם מן היוהרה, לצנן ולהכניע את עזותם וכדי להפוך את עליונותם למשפיעה ולא לנוטלת.

כדי לנתב את העליונות הרוחנית לכיוון החיובי מזהיר הקב"ה את ישראל על חילול ה' "ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל". בחירת העם היהודי לחייבם באה, להטיל עליהם עול ולא לשחררם, להופכם למשפיעים ולא לנוטלים, להוות דוגמא לחיובי שבגזענות ולא לשלילי שבה ולמען ילמדו יושבי תבל מן העם היהודי כיצד יש להשתמש בתחושת העליונות ובכך יתוקן העולם במלכות ה' ו"אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשםה' לעבדו שכם אחד".

ומתוך שנודעה חשיבותה העצומה של מצות קידוש ה' שבכוחה להביא לתיקון הבריאה, נודעה אף חומרתה.  וכל כך הזהירו חז"ל מפני מעשים שיש בהם חילול ה' עד שאמרו "שויתר הקב"ה על עבודה זרה ולא ויתר על חלול ה'... ואמרו רז"ל על עוון זה שאין כוח ביום הכפורים לכפר ולא בתשובה לתלות ולא בייסורין למרק, אלא כלן תולין ומיתה ממרקת".

זה לעומת זה

שואת העם היהודי הציגה בחריפות איומה את ההבדלים התהומיים בין הגזענות החיובית לשלילית. בין זה המבקש "לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס" לבין העם היהודי המבקש "לבנות ולנטוע". מי שעמד על הבדל נורא זה היה האדמו"ר מצאנז  רבי יקותיאל הלברשטם זצוק"ל.

בשנת 1943 נשלחו אסירים יהודים ממחנה המוות בירקנאו לוורשא כדי לנקות את חורבות הגטו לאחר דיכוי המרד, על קבוצה זו נמנה האדמו"ר מצאנז. עת עמדו על הריסות הגטו פנה אחד האסירים אל האדמו"ר ושאלו בכאב:"רבי... האם תמשיך עוד לומר בתפילתך "אתה בחרתנו"? השיב לו האדמו"ר:"עד היום לא אמרתי זאת בכוונה הראויה, אולם מעתה כאשר אגיד 'אתה בחרתנו', אכוון יותר ויותר... מוטב לי להישאר במצבי זה, מאשר להיות כאחד מהם".

במילותיו הקצרות סיכם האדמו"ר מצאנז את תמצית ההבדל בין הגזענות היהודית לזו האחרת, בין החיובית לשלילית, בין זו שהעניקה לעולם את את אושוויץ וטרבלינקה לזו שתרמה לו את "לא תרצח". מצוות "ונקדשתי בתוך בני ישראל" היא שמגינה על העם היהודי מן ההיבטים השליליים של הגזענות ובכך מכוונת את עליונותו הייחודית אל מטרת הבריאה.

הציונות והגזענות

לאחר ניסיונם הכושל לסלק את מדינת ישראל מן החברות בארגון האומות המאוחדות ולאחר שלא הצליחו להצר את צעדיה בקשו מדינות ערב להשחיר את פניה של ישראל בעולם ולהגדיר את הציונות כ"גזענות". ב 10 לנובמבר 1975 הועברה החלטה 3379  בה נקבע כי "הציונות היא צורה של גזענות ושל אפליה גזעית".  החלטה זו הכתה את הדיפלומטיה הישראלית מכה אנושה עד שכונתה בפי  יצחק רבין כ"התנקשות בזכות קיומה של מדינת ישראל". הדסה בן עתו שהייתה חברה במשלחת הישראלית לאו"ם תיארה את שארע לאחר שנתקבלה ההחלטה ברוב גדול:"אחרי ההצבעה פרצה שמחה אדירה בקרב המשלחות הערביות. הם רקדו על הספסלים, התנשקו והתחבקו".

בתגובה להחלטת האו"ם נאם בפני המליאה מי שהיה שגריר ישראל לאו"ם - חיים הרצוג. לפני שקרע את נייר ההחלטה בעומדו על  דוכן הנואמים מול עיניהם הנדהמות של חברי המליאה, ביקש השגריר היהודי להודות בשם העם היהודי לאומות העולם על מתנתו לרגל יום השנה ה -  37 לליל הבדולח שחל בדיוק ביום זה.

אם היה שואל חיים הרצוג לדעתי העניה הייתי מציע לו להסכים עם ההגדרה אך בד בבד להזכיר לאומות העולם הנאורות מה תרמה לעולמם הגזענות היהודית לאורך ההיסטוריה ומה תרמה לעולם גזענותם. בעצם?... אני חושב שזה לא רעיון כל כך טוב. למה? כיון  שבעוד יודעים הם היטב מה תרמה הגזענות היהודית לעולם, מה תרמה גזענותם אין הם יודעים. מי שיודע זאת הוא רק העם היהודי והם... הרי לא יהודים.

אנו גזענים והם גזענים.