באוניברסיטת קופנהגן נדרשו התלמידים למדוד גובה של בניין תוך שימוש בברומטר (אמצעי מדידת גובה ע"י מדידת שינוי לחץ אוויר שכן ככל שעולים גבוה יותר לחץ האוויר משתנה וכך ניתן לחשב גובה) . אחד הסטודנטים הציע לקשור חוט לברומטר, לעלות לראש הבניין ולשלשל את הברומטר מטה עד שיגע בקרקע. אורך החוט יחד עם אורך הברומטר הסיק  הוא גובה הבניין.

המרצה הכשיל את הסטודנט שכן לטענתו המבחן הוא בפיזיקה ותשובתו של הסטודנט איננה תשובה פיזיקאלית, הסטודנט ערער שכן לדעתו אם השאלה היא כיצד ניתן בעזרת הברומטר למדוד את גובה הבניין אזי תשובתו היא מדויקת ומגיע לו ציון מאה.

באותו שבוע הגיע לאוניברסיטה אורח מניו זילנד  לורד ארנסט רתרפורד חתן פרס נובל לכימיה ומרצה בכיר בתחום הפיזיקה, הויכוח בין הסטודנט למרצה הגיע לפתחו להכרעה כאשר מחד המרצה טוען כי לסטודנט מגיע ציון אפס בעוד הסטודנט טוען לציון מאה.

לאחר עיון בשאלה והתשובה הודיע האורח כי  למרות שהתשובה נכונה אבל היות והסטודנט לא הפגין ידע בפיזיקה יש לבחון שוב את ידיעותיו.

הסטודנט התבקש למצוא תשובה "פיזיקאלית" יותר כאשר הזמן העומד לרשותו הינו 5 דקות בדיוק  הוא חשב ארבע דקות, וכשלא ענה דחק בו הבוחן לענות משום שהזמן עומד להיגמר.

לתדהמתו של האורח השיב  הסטודנט כי מתלבט הוא בין מספר תשובות:וברוצנו לכתוב את התשובה הטובה ביותר, האורח הסקרן שאל ומה הן התשובות? ובכן  ניתן להפיל את הברומטר ולמדוד את זמן הנפילה (התלוי בגובה), כמו כן ניתן  להשתמש באותו חוט מהתשובה הראשונה וליצור מטוטלת - זמן המחזור של התנודות יהיה תלוי באורך החוט, או להשתמש בחוט קצר יותר ואז לנדנד את המטוטלת על ראש הבניין ועל הקרקע - ההפרש בזמן המחזור קשור לתאוצת הכובד שמשתנה עם הגובה, או למדוד את הצל של הברומטר יחסית לצל של הבניין בשעה שהשמש מאירה, ומובן שניתן גם למדוד את לחץ האוויר על הקרקע ועל גג הבניין ולהמיר את ההפרש לגובה הבניין.

האורח שנדהם מהאינטליגנציה המפותחת של הסטודנט שאל האם לדעתו בזה תמו התשובות  נענה בשלילה, אם אינך מגביל אותי לפתרון פיסיקאלי, אפשר לקחת את הברומטר, לדפוק באמצעותו על דלת שוער הבניין, וכאשר יפתח את הדלת לומר לו כך: "אדוני השוער, יש לי ברומטר מצוין. אם תואיל ותאמר לי מה גובה הבניין שאתה השוער שלו, אתן לך את הברומטר". 

בנקודה זו הפסיק הפרופסור לורד ארנסט רתרפורד את התלמיד ושאל אותו האם ידעת איזו תשובה רצה המרצה לקבל ממך?. "ודאי שידעתי", השיב התלמיד, "אך נמאסה עלי הציפייה של המורים שנקיא את מה שלימדו אותנו.

לכן, כל עוד נוסח השאלה מאפשר זאת, אני מרשה לעצמי להשתעשע ולהעמיד פנים".רציתי רק להוכיח כי מטרת הלימוד היא לפתח את החשיבה ולא לענות דווקא את התשובה הקלאסית המצופה, בדרך זו לעולם לא יתגלו תגליות ונמשיך רק את לימודנו כמחשבים מכאניים.

הסטודנט היה נילס בוהר סטודנט יהודי , שהפך לאחד הפיזיקאים הגדולים בהיסטוריה חתן פרס נובל לפיזיקה  ומאבות מכניקת הקוונטים.

החשיבה היהודית הרב תחומית המתאפיינת במקוריותה שורשיה טמונים בלימוד תורתנו הקדושה, אותו לימוד שמלבד העברת הידע האין סופי, הרי שכוחו גדול גם בפיתוח החשיבה העצמית הבנת דבר מתוך דבר היקש ובעיקר ירידה לפרטי פרטים עד הבנת הרעיון ומהותו, לימוד תורה זה עליו אנו נאבקים מול "הנאורים" הרוצים לבטלו בטענות כי מיושן הוא ומה מחפשים אנו בספרים עתיקי יומין אלו.

לא אין מטרת לימוד התורה הקדושה פיתוח החשיבה וחידוד השכל אלא זהו פועל יוצא בלבד של שיטת חשיבה וניצול מקסימאלי של כוח הריכוז הג'יניוס היהודי איננו תורשה גנטית זהו הלך חשיבה המועבר מדור לדור, כשנשאל איינשטיין האם לדעתו היהדות היא שהעניקה לעולם אנשים כמותו השיב חלילה, היהדות העניקה לעולם הרבה יותר היא העניקה לעולם  את משה רבנו ותורתו את  הרמב"ם ואת הגאון מווילנא וכל מאורי ישראל.