ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
מטרת שמירת השבת
זאב גרינוולד
זמן כניסת שבת
זאב גרינוולד
משמעות עונג שבת
זאב גרינוולד
הדלקת אור בשבת
זאב גרינוולד
הטעם לאיסור ל``ט מלאכות בשבת
זאב גרינוולד
חגי ישראל
השאלה
במה מתייחדים חגי ישראל?
x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת ערכים
לכל עם חגים משלו. לכל חג יש בדרך כלל רקע היסטורי, אולם מעטים בלבד מבני העם יודעים עליו; מה שנותר הוא תערובת של פולקלור ובילוי. בנקודה זו שונים הם חגי ישראל לחלוטין. לכל חג יש משמעות עמוקה, וכל חג נושא בחובו מסר אקטואלי. המסר מועבר אלינו באמצעות המצוות המיוחדות לחג זה. נשרטט בקצרה את שלשת החגים הקרויים שלשת הרגלים ואת משמעותם:
חג הפסח הוא חג החירות. המצה, המרור וההגדה מזכירים לנו אירועים שאירעו בשעה שיצאנו ממצרים מעבדות לחירות. אנו מספרים לבנינו על הנסים שבעזרתם הוציא אותנו אלוקים מבית עבדים. מתיאור היציאה הנסית אנו לומדים שחירות בעם ישראל אינה מושג כוחני. לא השתחררנו ממצרים בזכות עליונותנו הפיזית. השחרור נבע מכך שנבחרנו לאומה הנושאת את דגל האמונה בא-ל אחד.
שמו של חג השבועות ניתן לו בזכות ספירת שבעה שבועות שאנו סופרים מפסח עד שבועות. גם ספירה זו קשורה בקשר בל יינתק ליציאת מצרים, שהרי בתום תקופה זו ניתנה התורה ליוצאי מצרים במעמד הר סיני. ימי הספירה שימשו כתקופת הכנה לאירוע החשוב ביותר בתולדות עם ישראל. חג השבועות הוא חג מתן תורה, ואת מעמד הר סיני, שבו ניתנה התורה, אנו משחזרים מדי שנה בבית הכנסת, כאשר אנו קוראים בתורה את פרשת מתן תורה.
בחג הסוכות אנו יוצאים מהבית אל הסוכה, כדי שנחוש על בשרנו את ההרגשה הנפלאה שהיתה מנת חלקם של אנשי דור המדבר, בשעה שהיו מוקפים בענני הכבוד. עננים אלו לא היו עננים רגילים. הם נשלחו במיוחד מן השמים כדי להגן על עם ישראל במסעם במדבר. בעזרתם ניצלו ישראל מקור וחום, ואף הדרך נסללה לפניהם על ידי עמוד הענן שהלך לפני המחנה. בזכות האמונה שהאמינו ישראל בא-לוקים ובזכות נכונותם לצאת אחרי ה' למדבר, הם זכו לסוכה מן השמים. הסוכה שאנו מקימים מדי שנה מסמלת את האמונה בבורא עולם ואת הביטחון שעם ישראל בוטח בה' בכל דור ודור.
אמנם, חגי ישראל מאופיינים מאז ומעולם באווירה של שמחה ושל חגיגיות, כיאות לחג. אולם העובדה שגם עמים אחרים חוגגים את חגיהם, מעמידה בסכנה את הייחודיות המאפיינת את החגים שלנו. החג עלול להפוך לבילוי ריק מתוכן, בילוי שהגוף אמנם נהנה ממנו, אך הנשמה אינה באה על סיפוקה. התורה חזתה מראש סכנה זו, ולכן, היא הזהירה אותנו בפתיחה לפרשת המועדות: "לא תחללו את שם קדשי, ונקדשתי בתוך בני ישראל". בזמן החגים, כאשר כולם חוגגים, כאשר גבול דק מאד מפריד בין שמחה להוללות, חייבים אתם להזהר שלא להפוך את קידוש השם לחילול השם. חייבים אתם לשמור על קדושת המועד! ובעיקר, לשמור על תוכנו מלא העומק, תוכן המחנך לערכים שאינם בני חלוף.
שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
העצמה אישית
  • בריאות ותזונה
  • תהילים
  • תוכניות רדיו
  • פעילות ערכים
  • מושגים ביהדות
  • מוזיקה יהודית
  • יהדות וחברה
  • זהות יהודית
  • הטיפ היומי
  • מיסטיקה וקבלה
  • מדע ויהדות
  • זוגיות
  • תפילה
  • פלאי גוף האדם
  • סיפור לשבת
  • פיתוח האישיות
  • פרקי אבות
  • טעמי המצוות
  • בין ישראל לעמים
  • שבת
  • פרשת השבוע
  • אמונה ובטחון
  • חינוך ילדים
  • חגים ומועדים
  • השקפה ואמונה
  • תרומות |  אודותינו |  צור קשר |  שאלות ביהדות |  סדרות |  לוח אירועים |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
    משל ונמשל  |  השקפה ואמונה  |  חגים ומועדים  |  חינוך ילדים |  אמונה ובטחון |  פרשת השבוע |  שבת |  בין ישראל לעמים |  טעמי המצוות |  אקטואליה יהודית |  פרקי אבות |  פיתוח האישיות |  כללי |  סיפור לשבת |  פלאי גוף האדם |  תפילה |  זוגיות  |  מדע ויהדות |  מיסטיקה וקבלה |  הטיפ היומי  |  זהות יהודית |  דת ומדינה |  יהדות וחברה |  בית המקדש וגאולה  |  בחירה חופשית  |  שבת |  שאלות כלליות  |  מוזיקה יהודית |  מושגים ביהדות |  פעילות ערכים |  תוכניות רדיו  |  תהילים |  אקטואליה וחדשות |  בריאות ותזונה |  העצמה אישית |  נושאים:  
    RSS |  נוספים: