|
|
|
השאלה
|
|
מדוע הציווי "ואהבת לרעך כמוך" שקול כנגד כל התורה כולה?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
אחד התחומים שבהם באה לידי ביטוי יכולתו של האדם לשלוט ברצונותיו, הוא התחום שבין אדם לחברו. אדם המצטיין במידותיו וביחסו כלפי הזולת, שולט ביצרו ואינו נגרר אחרי תאוותיו, מסתבר, שהוא כלי הראוי להכיל אמונה. ביתר קלות ניתן להכניסו תחת כנפי השכינה.
זהו עומק תשובתו של הלל הזקן לאותו גוי שרצה להתגייר, אך ביקש ללמוד את כל התורה על רגל אחת. הוא ביקר תחילה אצל שמאי הזקן ובפיו אותה בקשה. שמאי דחה אותו באמת הבנין שבידו. כוונתו היתה שכשם שאין לבנות בנין רב מימדים ברגע אחד, ותהליך הבנייה הוא איטי, לבנה על גבי לבנה, כך גם לימוד התורה וידיעתה, נבנה לאורך זמן. אך להלל היתה תשובה אחרת: "ואהבת לרעך כמוך – זאת כל התורה כולה, ואת השאר לך ותלמד". מהי משמעותה של תשובה זו? האם אהבת אדם לחברו תביא לקיום מצוות לסוכה, תפילין, ציצית ומזוזה?
מובן שאין לקבל את התשובה כפשוטה. ברור כי מצוות "ואהבת לרעך כמוך" אינה אלא מצוה אחת מבין תרי"ג המצוות. כוונתו של הלל היתה לומר לגוי: כפירתך בקב"ה אינה נובעת מפילוסופיה מסודרת. מקורה באהבת עצמך. האמונה בה' תובעת הקרבה. העצה לכך היא שתאהב את רעך כפי שאתה אוהב את עצמך. תבטל את רצונותיך ואת תאוותיך, אל תעמיד את עצמך ואת אנוכיותך במרכז, ואז תגיע להבנת הבורא.
לשון הפסוק היא: "ואהבת לרעך כמוך, אני ה'" (ויקרא י"ט, י"ח). בדרך כלל מופיע הביטוי: "אני ה'", לאחר חוקים נעדרי טעם הגיוני, כמו מאכלות אסורות, טומאה וטהרה, שבת וכדומה. הביטוי: "אני ה'", מורה שמצוות אלו נובעות מגובהו של ה' ומהמצאותו מעל להיגיון האנושי. אך כאן הרי מדובר במצווה הגיונית פשוטה, המקובלת גם על האחרון שבאפיקורסים. מהו הטעם לביטוי זה כאן? ברם, כאן כוונת התורה היא ש"ואהבת לרעך כמוך" יביא להכרה ולידיעה כי "אני ה'", ממצווה זו ניתן להתרחב ולהכיר את מכלול המצוות כולו.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
