מהי השפעת החברה על האדם?

אישיותו של האדם נבנית ומתפתחת בהשפעת גורמים שונים, מהם בולטים ומהם נסתרים. במערכת זו תופסים מקומות ראשיים החינוך שקיבל האדם מבית הוריו, החינוך שהוא קונה ממחנכיו, ולא פחות מאלה – היא השפעת החברה.

כאשר פועלים שלושת הגורמים הללו בכיוון אחד, ומגמתם המשותפת היא לטובה, רבים הסיכויים שתתפתח אישיות בריאה ומחונכת למופת. זוהי אמנם תמונת מצב אידיאלית שיש לשאוף אליה, שהרי יש לה את מרב הנתונים להצמיח פרי הילולים אנושי לתפארת. מביני דבר מעריכים שבמקרה כגון זה יש לזקוף את עיקר ההצלחה לזכות החברה. היא התורמת את התרומה הנכבדה ביותר לעיצוב האישיות.

השפעת החברה על היחיד מתאפיינת בלחץ חברתי המכתיב לו כיצד לנהוג. החברה יוצרת מסך של זלזול כלפי מי שנוהג בניגוד למוסכמות המקובלות באותה חברה. במקביל, היא מחלקת פרסי הערכה למי שהולך בתלם שהיא קבעה. מסיבות אלו קשה לחיות בניגוד למקובל בחברה, ורק אדם בעל אופי חזק ונחישות יעמוד איתן במטלה זו.

למעשה, קיימות דרכי השפעה חזקות יותר, שבאמצעותן כופה החברה על היחיד לציית לה, אלו הן דרכי ההשפעה הסמויות. החברה מסוגלת לאלץ יחיד להישמע לה בשיטת ה"טפטוף". שיטה זו מצליחה גם במקום שהשכנוע והלחץ נחלו כישלון. מערכות הפרסומת למיניהן בנויות על עקרון זה. באמצעותן משננים ל"אדם הקטן" השכם והערב כי העולם כולו קונה מוצר פלוני. מסר זה נקלט היטב בתודעתו של האדם, והוא מתרגם לעצמו את משמעות הדברים באופן הבא: כל העולם נוהג כך! ואם כן, כיצד אני, הקטן והעניו, אתייצב מול כל העולם? האדם מכיר בכך שמלבד העובדה שאין לו כח לחימה, אין לו גם רצון ללחום או להתנגד, ולכן הוא נכנע ומחליט להיות 'כמו כולם'. לעתים קרובות מתבצעת כניעה זו בטרם החל הקרב.

כיום התרחבו מעגלי החברה לממדים אדירים. בעבר היתה סביבת האדם מוגבלת לשכונתו או לאזורו, ואילו כיום, בעקבות התפתחות אמצעי התקשורת, גם האדם שגר בכפר נידח, חי במרכז העולם, וארבע קצוות תבל נמצאים בהישג ידו מבחינה חברתית ותרבותית.

לחצי החברה כיום הינם כה חזקים, עד שהמעוניין להימלט מהשפעתם, ברירה אחת נותרת בידו: להציב חומות גבוהות אשר תבודדנה אותו מן החברה הבלתי רצויה. בד בבד עליו למצוא חברה וסביבה אשר תתרומנה את תרומתן לכוונו לאפיק החיובי הרצוי בעיניו.

חשוב להפנים שהאדם מטבעו הינו יצור חברתי, ואחד מצרכיו הנפשיים הבסיסיים הוא להשתלב בחברה ולפעול בקירבה. המצב השנוא ביותר על האדם הוא הבדידות. כל אדם משתדל להשתלב בחברה שתתאים לרוחו כדי שיחוש בה בנוח ולא ירגיש בודד.

כשם שהמגע הקל שבקלים אל הטוב יוצר התקשרות עמו, כך גם מגע עם הרע עלול לקלקל ולהשחית כל חלקה טובה. עבודתו של האדם מישראל כוללת הן "סור מרע" והן "עשה טוב". כדרך שבתחום עשיית הטוב יש לשאוף שמעשינו ידמו לפחות בחלקם למעשי אברהם, יצחק ויעקב, כך גם בתחום הריחוק מן הרע, יש לשאוף להימנעות מוחלטת מכל מגע עם הרוע.

זו היתה הסיבה שכאשר ראה אברהם אבינו תכונות רעות אצל רועי מקנה לוט, הוא פנה מיד אל לוט בבקשה (בראשית יג, ט): "היפרד נא מעלי, אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה". הטוב והרוע אינם יכולים לשכון במחיצה אחת, וכאשר הוברר לאברהם שהשהות באותה מחיצה לא הועילה לאותם רועים להחזירם למוטב, החליט שעליו לנתק כל מגע עימם מחשש פן יוזק על ידיהם.

לאברהם אבינו ניתן תואר: "אברהם העברי" מכיוון שכל בני דורו היו מן העבר האחד, והוא כיחיד ובודד עמד בעבר האחר, איתן באמונתו וצדיק בכל מעשיו. אברהם אבינו לימד אותנו שלמרות לחץ החברה ניתן לעמוד מולה ולהתמודד איתה.

במצב רגיל שבו ניצב היחיד מול החברה, גם אם היחיד יהיה צדיק, אם ישהה בחברה גרועה, הוא עלול להיסחף אחריה במרוצת הזמן.

התורה העידה על צדקותו ועל תמימותו של נח, שממנו נבנה העולם לאחר המבול. אולם החברה המושחתת, שהיתה באותו הדור, מנעה מנח להעפיל לרמה הרוחנית שאליה היה מסוגל להגיע בחברה מתוקנת.

אמנם למרות רשעתם המופלגת של בני דורו, דבק נח בצדקתו ומצא חן בעיני ד', אולם גם הוא היה עלול להענש עימם. זו הסיבה שבגינה הצטווה נח לבנות את התיבה, כדי ליצור תנאים להינצל משטף המים הזידונים. לבטח הרבה צורות הצלה היו לפני ה' להציל את נח, ומה צורך היה בתיבה? אכן, תיבה זו שמשה להפרדה בין נח לבין בני דורו. רק כך יכול היה להיות בטוח שמצוותיו ומעשיו הטובים יגנו עליו ועל החוסים בצילו.

ערוצי ההשפעה הם דו סטריים וניתן לנצלם לטובה. אולם המציאות מלמדת שיש לחשוש יותר מהשפעתו של אדם רע על הטובים, מאשר לסמוך על השפעת אדם טוב על הרעים. קל יותר להינזק מהשפעה קלוקלת של חברה רעה, מאשר להשתפר בעקבות הקשר עם חברה טובה.

תשומת לב לכל העקרונות הללו בכוחה לסייע לאדם לנתב את חייו בהתאם לאמונתו ולטוהר לבו.