חזון אחרית הימים תופס מקום נרחב בדברי הנביאים. הוא מופיע בספריהם פעמים אין ספור. באופנים שונים הודיעונו נביאי האמת, שיגיעו ימים שבהם תבוא ישועה לעם ישראל בפרט, ולאנושות בכלל. מנהיגה של תקופה זו יהיה המלך המשיח. אחת הנבואות הבולטות והמפורסמות ביותר בנושא זה מופיעה בספר ישעיהו (ובשינויים קלים גם בספר מיכה פרק ד'). וכך נאמר שם: "והיה באחרית הימים, נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונישא הוא מגבעות, ונהרו אליו כל הגויים... כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. ושפט בין הגויים, והוכיח לעמים רבים. וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות. לא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה". זוהי רק אחת מהנבואות הרבות המבשרות על בואה של תקופת אחרית הימים. פסוקים ופרקים שלמים בתנ"ך דנים אודות תקופה נפלאה זו. המקורות הקדומים ביותר לאמונה בגאולה העתידה מצויים בתורה עצמה. בספר דברים (ל', א'-ה') מעידה התורה: "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה, והשבות אל לבבך, בכל הגויים אשר הדיחך ה' אלוקיך שמה. ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו... ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך, ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה. אם יהיה נדחך בקצה השמים, משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך. והביאך ה' אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשת, והיטיבך והרבך מאבותיך". בדברים אלו כלולה הודעה מפורשת כי בעקבות חזרת העם בתשובה באחרית הימים, תגיע תקופה שבה ישוב העם לארצו ותחל תקופה שבכל ימי האנושות טרם היתה כדוגמתה, בטובה ובברכתה. חזון אחרית הימים שאנו מצפים לבואו, לא יבוא רק במטרה להבטיח עצמאות מדינית או שגשוג כלכלי. אמנם גם מרכיבים אלו יהיו בשפע באותם ימים, אך הם יחשבו כטפלים בלבד. המקום המרכזי שימלא עם ישראל בראש קהילת העמים יתבטא בעיקר בהיותו "אור לגויים". הוא ינחה אותם בדרך השלום והיושר, והם ינהו אחריו. גם השלום המופלא שישרור באחרית הימים, יהווה אמצעי בלבד לקיומה של חברה אנושית מתוקנת מכל הבחינות. באותם ימים לא יהיה מקום לעוול או לרשע. כל אותן שאלות הנכללות בתחום של "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו", תעלמנה. גם המושג "עבודה זרה" במובנו הרחב ביותר, מושג הכולל את כל האידיאלים הכוזבים, שהם פרי יצירת אנוש, יחלוף מן העולם. עם ישראל ישמש כמורה דרך לאנושות, כפי שנאמר בנביא: "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (מיכה ד, ב). הרעב היחיד שישרור באותם ימים יהיה רעב לרוחניות. כל באי עולם יעסקו בחיפוש אחר הטוב והצדק וביישומו בחיי היום-יום. כל המשאבים, כל ההמצאות וכל השכלולים שבוזבזו עד לאותו יום, יופנו לאפיקים חיוביים ויתרמו ליחסים שבין אדם לחברו ולהתרוממות בתחום שבין אדם למקום. לבואו של עולם מתוקן זה אנו מצפים מדי יום ביומו.
|