|
השאלה
26/11/2012
|
מהו חזון אחרית הימים?
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
חזון אחרית הימים תופס מקום נרחב בדברי הנביאים, והוא מופיע בספריהם פעמים אין ספור. אחת הנבואות הבולטות והמפורסמות ביותר בנושא זה, מופיעה בספר ישעיהו (פרק ב'), ובשינויים קלים בספר מיכה (פרק ד'):
"והיה באחרית הימים, נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונישא מגבעות, ונהרו אליו כל הגויים... כי מציון תצא תורה, ודבר ה' מירושלים. ושפט בין הגויים, והוכיח לעמים רבים, וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות. לא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה".
זוהי רק אחת מנבואות רבות, המבשרות את בא הימים הטובים של אחרית הימים. פסוקים ופרקים שלמים בתנ"ך דנים אודות תקופה נפלאה זו. בספר דברים מעידה התורה:
"ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך, ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה. אם יהיה נדחך בקצה השמים, משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך. והביאך ה' אלקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשת, והיטיבך והרבך מאבותיך" (ל, א-ה).
כל הליכות האדם וכל מערכת השקפותיו מושפעות מהאמונה בגאולה העתידה. זוהי הכרה ברורה שהעולם מונהג לפי תכנית אלוקית מסודרת, שלה יעד מוגדר מראש. האדם המצפה ליום שבו ישררו בעולם רק צדק ויושר ומשתדל להחיל עקרונות אלו כבר בימי חייו. הוא מבין שהרוע והרשע הינם תופעות חולפות, שאין להן קיום, משתדל להתרחק מהם ולדבוק בערכים נצחיים. אדם זה בז להצלחה החומרית שאיננה מושגת בדרכי יושר, מתוך אמונתו העמוקה שהיא עראית וסופה להעלם.
מאידך, התרופפות האמונה בביאת המשיח, מלבד השלילה שבה עצמה, שהיא נחשבת ככפירה באחד היסודות העקרוניים של היהדות, והכופר בה כופר ומזלזל בתורה כולה יש לה גם השלכות חמורות על כל בנין השקפת עולמו של האדם ועל דרך חייו. העוול והרשע מונצחים בתודעת האדם, כתופעות שחייבים להשלים עמן. חוסר האמונה בטוב שבעתיד מוביל לאורח חיים של נהנתנות לשמה. האדם הסובל עלול למצוא פורקן לייסוריו במישור האישי הצר של אנוכיות מופרזת ושל מתירנות.
חזון אחרית הימים שלקראתו אנו מצפים, לא יבוא רק כדי להבטיח עצמאות מדינית, עוצמה צבאית או שגשוג כלכלי. אלו אמנם יהיו בשפע באותם ימים. אך הם בהחלט ייחשבו כטפלים. המקום המכובד שעם ישראל יתפוס בראש קהילת העמים, יהיה בשל היותו "אור לגויים", להנחותם בדרך השלום והיושר ולמען בנין חברה אנושית מתוקנת מכל הבחינות.
באותם ימים לא יהיה מקום לעוול ולרשע. הצדק יתפוס את המקום הראוי לו. כל אותן "אי הבנות" הנכללות בשאלת: "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו", ייעלמו מן המפה. גם מושג עבודה זרה, הכולל את כל האידיאלים הכוזבים, שהם פרי היצירה האנושית, יחלוף מן העולם. הכל יבחרו בערכי אמת, כאשר עם ישראל משמש כמורה דרך לאנושות וכפי שנאמר: "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".
הרעב היחיד שישרור באותם ימים יהיה רעב לרוחניות. כל באי עולם יעסקו בחיפוש הטוב וביישומו בחיי היום יום.
לצורת עולם מתוקנת זו אנו מצפים. זוהי משאת נפשנו. עליה אנו מעתירים בתפילותינו יום יום ובימי שבת ומועד.
למען אנושות ספוגת התעלות רוחנית כזו, כדאי ליצור עולם כה נשגב!
|
|
|
|
|
|