|
|
|
השאלה
|
|
איזה אופי יהיה למלחמת גוג ומגוג?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
"ביום ההוא, ביום בוא גוג על אדמת ישראל... תעלה חמתי באפי. ובקנאתי באש... יהי רעש גדול על אדמת ישראל". לפי פשוטו של מקרא, ה"רעש" המתואר, כוונתו לרעידת אדמה.
תאור מקביל מופיע בנבואתו של זכריה אף הוא על אחרית הימים: "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים, אשר על פני ירושלים מקדם, ונבקע הר הזיתים, מחציו מזרחה וימה גיא גדול מאד, ומש חצי ההר צפונה, וחציו נגבה... ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עוזיה מלך יהודה" (פרק י"ד פסוק ד'). הנביא מזכיר את הבריחה הגדולה אשר היתה מירושלים (כ-600 שנה לפנה"ס) בימי המלך עוזיה. הוא מציין שהתופעה תחזור על עצמה בימי גוג.
מה יהיו תוצאות ה"רעש"? "ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה. וכל האדם אשר על פני האדמה, ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות, וכל חומה לארץ תפול... ונשפטתי איתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש, אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר איתו".
נעיין בלשונו של המלבי"ם: "או שבא על דרך המליצה על גודל המלחמה והשמעת קול כלי תותח וכלי הנשק שיהיו באחרית הימים המחריבים ומהרסים חומות בצורות בקול רעש גדול ואדיר מאד".
הפסוק ממשיך ומתאר את אופי נפילת העמים בעיצומו של הקרב: "וזאת תהיה המגיפה אשר יגוף ה' את כל העמים אשר צבאו על ירושלים, המק בשרו והוא עומד על רגליו, ועיניו תמקנה בחוריהן, ולשונו תימק בפיהם...".
התיאור הנורא, אשר בו בשר האדם מרקיב במהירות גדולה בעודו בחיים, בעודו עומד על רגליו, מזכיר מאד שימוש בנשק לא רגיל - אולי כימי או ביולוגי. נשים לב לתיאורו של הנביא: "המק בשרו" - כלומר, גופו מתחיל להתפורר. "והוא עומד על רגליו" - הפתאומיות היא כה גדולה, עד שהאדם אינו מספיק ליפול ארצה ולשכב...!
כאשר האדם נפגע, חלילה, מחץ או מכדור, בדרך כלל הוא מת מיד לאחר נפילתו ארצה. כאן צופה הנביא, ממרחק של 2400 שנה בחיסול בנשק מיוחד המפורר את האדם בעודו בחיים.
המכה המכריעה לא מאחרת לבא: "על הרי ישראל תפול אתה וכל אגפיך, ועמים רבים אשר אתך, לעיט צפור כל כנף וחית השדה נתתיך לאכלה..." הסיבה האמיתית לכל אשר התרחש: "והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גויים רבים בהקדשי בך לעיניהם, גוג": "וידעו כי אני ה'" כלומר, העולם כולו יווכח, באמצעות האותות והמופתים שה' יעשה בגוג ובעמו, כי ה' הוא האלוקים, והוא המולך על כל הארץ, משגיח על כל הברואים ועושה בהם כרצונו.
קבורתם של הנספים תמשך שבעה חודשים רצופים (יחזקאל ל"ט, י"ב), מקום הקבורה יהיה מזרחית לים כנרת (ל"ט, י"א).
כמויות הנשק העצומות שתוותרנה לאחר המלחמה לא תנוצלנה עוד לצורכי מלחמה, כי אם לצורכי אנרגיה, כדבר הנביא: "ויצאו יושבי ערי ישראל ובערו והשיקו בנשק, ובערו בהם אש שבע שנים" (יחזקאל ל"ט, ט'). יהיה זה סוף עידן המלחמות ותחילתה של תקופה חדשה שבה ינצל כל אדם את הפוטנציאל האישי שלו ושל העולם למטרות חיוביות ורוחניות ולהטבה לכל שאר באי העולם.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
