|
|
|
השאלה
01/01/2013
|
|
מדוע קיימים כל כך הרבה דברים שאסור לעשותם בשבת?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת זאב גרינוולד
|
יורשה לנו לתאר את השבת מזווית ראייתם של שומריה.
עבור שומרי השבת, האיסורים אינם מהווים מגבלה מעיקה. להיפך, הם יוצרים "מנגינה" המתנגנת מאליה תוך כדי יצירת אווירה שלווה, נינוחה ורבת תוכן.
תחילה, הערה פרקטית הנבחנת במבחן המעשה מדי שבת בשבתו. דיני השבת רבים ומסועפים הם. לאדם המתבונן בהם מבחוץ, הם נראים כמעמסה כבדה. לעומת זאת, אדם הרגיל לקיימם, אינו חש כלל שהוא מוגבל. כאשר דפוסי החיים מסודרים בהתאם לדיני השבת, דינים אלו משתלבים בקלות ובאופן טבעי בהווי החיים, ואינם מכבידים. אדרבה, השמירה של חוקי השבת יוצרת, כאמור, אוירה מרוממת המעדנת את החיים ומוסיפה להם נינוחות.
משל למה הדבר דומה? לסימפוניה מוסיקלית השובה לב כל שומע. לאדם המתבונן באלפי התווים המודפסים, נדמה שנגינת הסימפוניה היא מלאכה כבדה ומסובכת. במבט חיצוני נראה לו שהמנגן אינו מסוגל ליהנות ממנה. אולם האמת היא, שלמוסיקאי המנוסה אין כל בעיה בתחום זה, מוחו מתורגל לקריאת תווים, והמנגינה מתנגנת כמעט מאליה.
כל אדם יודע שאסור להדליק אש בשבת, שאסור לנסוע במכונית ועוד. מצוות אלו אינן אוסף מקרי של פעולות בודדות שאסור לבצען בשבת. המצוות ארוגות במערך מסודר, משולב ואחיד. גם אצל אדם שומר שבת מתנגנת מנגינת השבת כאילו מאליה.
הבה נציין מספר נקודות יסוד במערך כללי זה המקיף את שבת קדשנו.
מערכת חוקית כוללת רמות שונות של חוקים, החל מהחוקה היסודית וכלה בחוקי עזר, בתקנות ובצווים. גם חוקי התורה בנויים באופן דומה. ננסה לבאר את הדברים:
כשם שהמחוקק רשאי להאציל סמכויות לרשויות השלטון, כדי שהן תחוקקנה תקנות בעת הצורך, כך העניקה התורה סמכויות לחכמי התורה להוסיף תקנות בהתאם לנדרש. מטרת התקנות היא לשמור את מסגרת מוסר התורה ולשמור על שלמות ההלכה. לדוגמה: מלאכת הבישול היא אחת מהמלאכות שנאסרו בשבת. על פי חוקי התורה נאסר רק בישול באמצעות אש. בישול באמצעות אנרגיית השמש אינה נכללת באיסור זה, אולם חכמי הדור בתקופת התלמוד נוכחו לדעת שקיימת סכנה שאנשים יעקפו את איסור בישול וינצלו אפשרות זו באופן שיטתי, דבר שיביא לפריצת המסגרת כולה. מפני כך, הם עמדו ואסרו גם את הבישול שלא באמצעות האש. כלומר גם דברים שהוחמו בחום השמש אסור לבשל בהם. כגון מתכת שהתחממה בחום השמש אסור לבשל עליה.
נוסף לאיסורים אלו שמטרתם, כאמור, להבטיח את מסגרת השביתה ממלאכה בשבת, נאסרו איסורים נוספים שמטרתם לשמור על אווירת השבת וייחודה. אווירת השבת היא אוירה מיוחדת המתייחדת בהתנתקות מחיי החולין של כל ימות השבוע. השבת לא נבראה לאי עשייה ולשעמום. להיפך, אווירת הקדושה של השבת היא כה רבה, עד שהיא ממלאת בתוכן רוחני גם את ששת ימי המעשה. מצויים עיסוקים רבים שאינם נכללים בגדר 'מלאכה' ממש, אך הם מפריעים ליצירת אווירה קדושה זו. במטרה להרחיק את האדם מעיסוקים אלו, נתקנו תקנות מיוחדות.
ההתנתקות ממרוצת החיים היא משימה קשה לאדם מן השורה. עיסוקו של האדם בששת ימי המעשה כובל אותו לענייני העולם הזה. כיצד נוכל בעת כניסת השבת, להתנתק בבת אחת מכל אלו? לשכוח את העסק, את המכונית ואת התקשורת? ההלכות מסייעות לנו לעמוד במשימה זו, להרחיק אותנו מעיסוקי סרק ולרכז את המבט לאופק השבתי.
מלבד המצוה לענג את השבת, פשוטו כמשמעו, במאכלים ובמעדנים, גם האווירה השבתית מוסיפה לעונג הרב. העצירה המרעננת באמצעו של המירוץ החומרי – עונג רב נסוך בה. העולם, שאינו עוצר ולו לרגע קט, וממשיך בעיסוקיו "ללא הפסקה", אינו מסוגל להבין זאת. רק מבט מכיוון פנים, מתוככי שמירת השבת הוא המגלה את העונג הנסוך על שעות יפות אלו.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
