|
|
|
השאלה-דן
|
|
כיצד מתחזקת האמונה על ידי שמירת השבת?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת זאב גרינוולד
|
האמונה בה' מהווה תשתית ויסוד לקיום המצוה של שמירת שבת.
בתחילת פרשת בראשית מובא בהרחבה שה' ברא את העולם 'יש מאין' במשך שישה ימים. גם מובא שם שביום השביעי ה' נח ושבת ממלאכתו.
למותר לציין שה', שאינו חומרי ואין לו דמות גוף, אינו זקוק למנוחה שזקוק לה אדם העמל במלאכתו. מנוחתו של הבורא נושאת אופי שונה לחלוטין. המנוחה מבריאת העולם ויצירתו תורמת מימד נוסף ליצירה עצמה, זוהי מנוחה יוצרת.
חברת בנייה, שסיימה את עבודתה באתר הבנייה, מתנתקת למעשה מתהליך הבנייה. מעתה ואילך עומד הבניין מכוחם של החומרים שניתנו בו בתקופת הבנייה. גם אם החברה תפשוט את הרגל ותעלם, הדבר כלל לא ישפיע על הבנין העומד על תילו.
פני הדברים שונים לחלוטין באשר לבריאת העולם. נוסף על העובדה שהעולם נברא ע"י הבורא בששת ימי בראשית, הוא זקוק לתמיכה בלתי פוסקת של הבורא כדי שימשיך להתקיים. הבורא משדד ללא הרף את מערכות הטבע ומזרים כוחות יצירה מחודשים לעולם בכל שעה ושעה. העולם הוא יצירה קיומית שאינה פוסקת.
מנוחת השבת, מלבד העובדה שהיא מצביעה על כך שהעולם אינו קדמון, אלא נברא בשישה ימים, יוצרת גם את המציאות העכשווית, את המצב שבו העולם נח, כלומר ממשיך להתקיים.
העולם מתקיים בשבת מכוחה של המנוחה שמכתיב לו הבורא. המנוחה היא המצב הנוכחי. זהו מצב סטטי הקיים תודות לבורא החפץ עתה בקיום העולם.
כאשר אנו שומרים שבת אנו מעידים הן על בריאת העולם בששת ימי המעשה והן על המנוחה המיוחדת של יום השבת. אנו מעידים על הבריאה ההתחלתית ועל ההמשך היצירתי בהווה.
כשם ששומר שבת מעיד על ערכים אלו, מחלל השבת מתעלם מהם, וכאילו מכריז שאינו מכיר בבריאת העולם ובקיומו ע"י בורא-עולמים שוכן-מרומים.
מאמר "מנוחה ויצירה" במדור שבת מרחיב את ההסבר.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
כניסה לחברים
