|
|
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת זאב גרינוולד
|
השבת מעניקה לכל יהודי ממד רוחני. בכל ימות השבוע הוא עוסק במלאכת החומר, אולם כשבאה השבת, היא ממלאת את מצבריו הרוחניים, ומהם הוא ניזון גם בכל ימות החולין. בשבת האדם עוצר ממרוצתו להשגת הישגים כלכליים לסוגיהם. מכניסת השבת עד צאתה הוא שוכח אותם כליל. אמנם הוא יודע שעדיין לא הגיע אל המנוחה ואל הנחלה, ועדיין נועדו לו לאחר השבת ימי עבודה מפרכים, אולם למרות הכל, הוא שובת ונח. אין זאת אלא שיש לאותו אדם אוצר העולה בחשיבותו על כל ההישגים החומריים, ויהיו גדולים ככל שיהיו. היש חינוך טוב מזה לערכים? הייפלא שעם השומר על השבת יבין וישכיל לבוז לחיים שאין עמם ערכים? ויותר מכך, הוא יהיה מוכן למסור את נפשו עבור ערכיו המקודשים?
כל אדם במרוצתו אחר הישגים חומריים עלול להיות אנוכי באופן קיצוני. הוא עלול לרמוס את כל מי שנדמה לו שהוא עומד לו למכשול בדרך התקדמותו. והנה, באה השבת והיא, כביכול, מאלצת אותו להפסיק את המירוץ. השבת היא תרופת מנע מצויינת נגד התרבות חיידקי האנוכיות. כתוצאה מהחינוך המתמשך לאורך דורות, חינוך שהשבת תרמה לו רבות, הצטיין עם ישראל בכל הדורות בדאגה לזולת ובפיתוח רגש החמלה והקשר החברתי. בדרך זו הפכה השבת למקור ברכה לפרט ולכלל כאחד, ותוצאותיה הברוכות ניכרות בכל הדורות.
השבת מטפחת ומפרה לא רק את דמותו של העם בכללותו, היא משפיעה לטובה גם על התא המשפחתי הפרטי. אחת לשבוע, בכל יום שביעי, נאספים כל בני המשפחה, סועדים יחדיו שלוש סעודות ומבלים בצוותא בשירה ובשיחה מרוממת. עובדה זו מחזקת ומבססת את חיי המשפחה.
סביב שולחן השבת מסובים כל בני המשפחה, שרים יחד זמירות שבת ואומרים דברי תורה ורעיונות שכל אחד שמע או למד, ואף הילדים מוסרים מפרי לימודיהם בשבוע החולף.
לנוכח הווי זה של חיי המשפחה, החוזר על עצמו מדי שבעה ימים, טבעי הוא שיתרקמו יחסי משפחה תקינים ושלמים. שילוב זה של ניהול השולחן בידי ההורים יחד עם הישיבה בצוותא, בונה בלב הילדים דמות חיובית של הוריהם ומחזק את ההתקשרות האיתנה אליהם.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
