אבישי בן רינה שרה בן בן פליפה טל בן מיכל יוסף חיים בן מרים שי בת שרי אבידן משה בן מינה רבקה ליאורי מוריה אמיני  קרינה בת סוניה דנה אסתר בת רמית שרון בן אורלי שגיא בן יעל אביתר בן יפית אביבה אדריאן בת ג`ולייט נועם בן טובה עידו אברהם בן רויטל חבר ימין בן רחל בריינה ספיר בת יונית משה בן דנה אוהד בן שרון גל בן חדווה ניתאי יהודה בן איילת אגם בת מירב מתניה בן צופית יהל גני בת עדי שלום משה בן עליזה בן בן קרן מיה בת קרן אור מתוק בן ג`קלין מאור בן מרים ליאור בן שרית אברהם בן חיה יעל בת אלי נמרוד בן ויקי יהודה ידידיה בן יעל מלכה מיה בת מירית יוכבד בת לאה נטע בת שושנה נתנאל בן יעל נועה בת ליאורה אליה בן מרב רז בת מיכל תמר בת שלום עדן בן רונית יונתן שמעון בן עליזה בינה יובל בן יהודית רביד אריה בן ירדנה משה בן עדנה נעם בן עדי סימון שלמה בן אורית אלעד בן מיכל מטה אבישי בן רינה שרה בן בן פליפה טל בן מיכל יוסף חיים בן מרים שי בת שרי אבידן משה בן מינה רבקה ליאורי מוריה אמיני  קרינה בת סוניה דנה אסתר בת רמית שרון בן אורלי שגיא בן יעל אביתר בן יפית אביבה אדריאן בת ג`ולייט נועם בן טובה עידו אברהם בן רויטל חבר ימין בן רחל בריינה ספיר בת יונית משה בן דנה אוהד בן שרון גל בן חדווה ניתאי יהודה בן איילת אגם בת מירב מתניה בן צופית יהל גני בת עדי שלום משה בן עליזה בן בן קרן מיה בת קרן אור מתוק בן ג`קלין מאור בן מרים ליאור בן שרית אברהם בן חיה יעל בת אלי נמרוד בן ויקי יהודה ידידיה בן יעל מלכה מיה בת מירית יוכבד בת לאה נטע בת שושנה נתנאל בן יעל נועה בת ליאורה אליה בן מרב רז בת מיכל תמר בת שלום עדן בן רונית יונתן שמעון בן עליזה בינה יובל בן יהודית רביד אריה בן ירדנה משה בן עדנה נעם בן עדי סימון שלמה בן אורית אלעד בן מיכל מטה
שמות לתפילה מלחמת חרבות ברזל
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
משמעות עונג שבת
זאב גרינוולד
מטרת שמירת השבת
זאב גרינוולד
זמן כניסת שבת
זאב גרינוולד
כבוד ועונג שבת
זאב גרינוולד
הדלקת אור בשבת
זאב גרינוולד
יום מנוחה וקדושה
השאלה
מדוע מכנים את השבת יום מנוחה וקדושה?
x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד
מנוחה וקדושה, לכאורה הינם שני מושגים נוגדים. קדושה, מובנה התנזרות מתאוות העולם הזה, התרוממות והתנשאות, ע"י שבירת המידות הרעות, סלוק ובטול כל התאוות וקבלת עול מלכות שמים.
מנוחה לכאורה מובנה חוסר מעש, השתחררות מכל עול ועבודה, בטלה ועצלות. כיצד הוכנסו שני מושגים אלו לתוך כפיפה אחת והפיכתם לערך אחד "יום מנוחה וקדושה".
למושג "מנוחה" שני מובנים הראשון חיובי: ככח בונה ויוצר, והשני שלילי: כאפס מעשה והעדר פעילות. המנוחה נתפסת מצד אחד כיסוד רוחני כביר, כדרגה נעלה בחיי המאמין האמיתי, כשלב גבוה בהשגת מדת הבטחון, לעומת המובן השני המצביע על הריקנות והשעמום של המתבטל מרצון, המואס בעשיה ושואף להתפרקות והורדת כל עול.
ואכן תלמידי חכמים אין להם מנוחה הם תמיד במצב התעלות והתרוממות בלתי פוסקת, התחדשות מתמדת בתורה על ידי יגיעה בלתי נלאית. כל החיים הם שרשרת ארוכה של עשיה רוחנית,
המנוחה החיובית מאפשרת לו לתת את כל מעיניו ומחשבותיו בתורה ועבודת ה'. ככל שהאדם משתחרר יותר ויותר מכבלי הזמן, מעול דרך-ארך, ושם בטחונו בה', כך קונה הוא לעצמו את מנוחת הנפש שלוה-פנימית.
יום השבת הוא יום שבו האדם משליך את כל עסקיו ומסחריו, דאגותיו וטרדותיו, ומפנה את לבו כולו קודש לה'. "ועשית כל מלאכתך", כשתבוא שבת יהא בעיניך כאילו כל מלאכתך עשויה שלא תהרהר אחר מלאכה". "ויום השביעי שבת לה' אלוקיך" (שמות כ', ט' י' ורש"י).
ואמנם מטרת המנוחה של יום השבת כדי שיהא זמנו ולבו פנוי להגות בתורה א-ל, כדאיתא במדרש: אמרה תורה לפני הקב"ה "רבש"ע, כשיכנסו ישראל לארץ, זה רץ לכרמו וזה רץ לשדהו ואני מה תהא עלי?" אמר לה: "יש לי זוג שאני מזווג לך ושבת שמה, שהם בטלים ממלאכתם ויכולים לעסוק בך (של"ה, מס' שבת).
שבת – יסוד האמונה והעבודה
השבת היא יסוד האמונה "לידע שהעולם הוא מחודש ונזכור ביום אחד בכל שבוע ושבוע, שהעולם נברא בששת ימים חלוקים ובשביעי לא נברא דבר... ובמנוחתינו בשביעי זכר לנו בחדושו של עולם, כי כשישבתו בני אדם כולם ביום אחד בשבוע, וישאל כל שואל מה עלת זאת המנוחה? ויהיה המענה כי ששת ימים עשה ה' וגו', כל אחד יתחזק מתוך כך באמונה האמיתית.
הרי, שבשמירת השבת אנו מתחזקים באמונתינו ומכריזים קבל עולם כולו שהקב"ה ברא את העולם, וממליכים אותו על כל הבריאה כולה. ברם חסרה עדיין ההמלכה האישית ע לכל אחד ואחד מישראל, זאת המתבטאת בקבלת עול תורה ומצוות וחיוב העבדות לה' יתברך. ואכן היסוד הזה מודגש במשנה תורה בדברות האחרונות: "שמור את יום השבת לקדשו וגו', וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' אלוקיך משם וגו', על כן צוך ה' אלוקיך (דברים ה', ט"ו). וברש"י שם "על מנת כן פדאך, שתהי' לו עבד ותשמור מצוותיו".
שמירת השבת היא זכר ליציאת מצרים, המצוה היא "לשבות ולנוח כדי שנזכיר חסדי השם עלינו בהוציאו אותנו מעבדות למנוחה". כך שלשבת בכללה שני טעמים: א. להאמין בחידוש העולם כי יש אלוה בורא. ב. לזכור עוד החסד הגדול שעשה עמנו שאנחנו עבדיו אשר קנה אותנו לו לעבדים" (רמב"ן בשם הרמב"ם, שם). השבת מהווה אם-כן מעיין זכרון דברים לשטר העבדות שיש לו להקב"ה כביכול עלינו בהוציאנו ממצרים. על ידי שמירת שבת כהלכתה אנו מאשרים את השטר ומקיימים את חותם העבדות בו זכינו מאת אדון העולם.
שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
  • נשים
  • השקפה ואמונה
  • תרומות |  חרבות ברזל |  שידוכים |  אודותינו |  צור קשר |  שאלות ביהדות |  סדרות |  לוח אירועים |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
    השקפה ואמונה  |  נשים  |  חגים ומועדים  |  פרשת השבוע |  פיתוח האישיות |  כללי |  זוגיות ומשפחה |  הטיפ היומי  |  שבת |  שאלות כלליות  |  פעילות ערכים |  חרבות ברזל |  תורה ויהדות |  בריאות |  הסידור הדיגיטלי |  נושאים:  
    RSS |  נוספים: