|
השאלה
24/01/2013
|
האמנם קיים עימות בין דת ומדע?
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
בציבור רווחת הדעה המוטעית, כי העימות בין מדע ודת הוא תופעה חדשה, תולדה של ההתפתחות המדהימה במדע. אולם למעשה, מראשית המחשבה היוצרת של האדם אנו עדים לקיומן של שתי גישות מנוגדות.
לאורך כל הדורות אנו מוצאים אצל חכמינו ויכוחים עם "מדענים" ופילוסופים האוחזים בדעות כפירה. לדוגמה, נציין את הרמב"ם אשר מתווכח (בספרו "מורה נבוכים") עם אריסטו ועם הפילוסופים של האיסלם.
די אם נזכיר ברפרוף שמות כמו גלילאו גליליי וקופרניקוס, כדי להגיע למסקנה כי העימות בין המדע לדת לא נוצר במאה ה-20, אם כי התקדמות המדע והתפתחות אמצעי התקשורת הרחיבו את החזית.
במסגרת זו נדגיש את גבולות המדע ואת המישור בו הוא פועל. הגדרות אלו תסייענה מאד להבנת הקיטוב:
1. המדע עוסק רק בקטגוריות כמותיות. התכונות בהן עוסק המדע ניתנות כולן לאפיון ולמדידה על ידי מספר המבטא גודל. אולם אין המדע יכול לדון במושגים מופשטים וביחסים ביניהם.
2. המדע עוסק ביחסים בין תכונות לעצמים, אך אינו עוסק במהות העצמים והתכונות. הוא אינו יכול לתת תשובות על השאלה: מדוע? אלא רק על השאלות: איך? כמה? ניוטון גילה וניסח את חוק המשיכה בצורת נוסחה כמותית. הוא לא הסביר מהו באמת קיים כח המשיכה, ומדוע הגופים מושכים זה את זה. באופן דומה, חקר החיים מלמד אותנו מהם התהליכים המתרחשים בגוף החי, אך אינו יכול ללמדנו מדוע הם מתרחשים כך ולא באופן שונה, ובוודאי שאינו יכול לענות על השאלה מהי מהות החיים.
המדע אינו מגלה לנו את המהות המפעילה את הטבע, ואף אינו יכול לגלותה.
3. המדע אינו מספק לנו ערכים. חקר הטבע אינו עונה על שאלה מה טוב ומה רע, מה מותר ומה אסור. אין משמעות לשאלה האם החוק השני של ניוטון הוא "טוב" או "רע". בטבע קיימת אנרגיה גרעינית, והאדם בלבד מחליט האם להשתמש בה לצרכי שלום או חלילה כדי להחריב את האנושות. אותם תהליכים הופכים ברזל לחרב או למחרשה.
זאת ועוד, עד שנת 1903 שלטה בפיסיקה תורת ניוטון, אשר היתה מקובלת בין המדענים עד כדי העלאתה למדרגה של "קדושה". היה בכוחה להסביר מספר מדהים של תופעות. עד שבוצע ניסוי על ידי שני מדענים הידוע בשם: "ניסוי מיכלסון-מורלי". תוצאות ניסוי זה בלבד, לא התאימו לתורת ניוטון. ההיסטוריה הראתה, שהיה בכוח ניסוי זה להדיח את ניוטון מכתרו ולתת לאינשטיין את הדחיפה וההשראה לפיתוח תורת היחסות, אשר מבחינת עקרונות היסוד שלה ניתן לומר שהיא מנוגדת בצורה קוטבית לקודמתה.
אם נשליך את האמור לעיל לנושא העימות בין דת ומדע לאורך ההיסטוריה, נבין כי כל הספקנים הנתלים באילן המדע, שוכחים כי "האמת המדעית של הדור הקודם, היא הטעות של הדור הבא..."
המדע והדת הן שתי דרכים נפרדות בנסיונו של האדם להשיג את המציאות. המדע מתאר את תמונת העולם על צדדיו החומריים בלבד, ואילו מציוויה של התורה משתקפת תמונת העולם הרוחנית, שהיא גם יסודו של העולם הגשמי. שתי הגישות משלימות את צרכי האדם. מובן, כי קיים הבדל קוטבי ביניהן. המדע הוא ענף המתפתח עם הזמן, ההולך ומשפר את ראיית העולם מתוך פרספקטיבה מצומצמת ובכפיפות למגבלות השכל האנושי. לעומת זאת, התורה אשר ניתנה לנו על ידי הבורא היא אמת נצחית, אולם מקוצר אפשרות האדם להשיג בשכלו את תמונת המציאות במלואה, יש ביכולתנו לינוק מן התורה רק תמונה חלקית בלבד.
לא תיתכן סתירה בין הידיעות שמוסר לנו המדען לבין התורה. הראשונות כפופות להישגיו המוגבלים של השכל האנושי, ואילו תורתנו היא נצחית וניתנה לנו בידי הבורא. כל סתירה היא בהכרח מדומה, שהרי ה' הסתכל בתורה וברא את העולם!
|
|
|
|
|
|