|
|
|
השאלה
|
|
האם האבולוציה מאומתת על ידי עקרונות מדעיים?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
האבולוציה מקובלת כיום באופן שיגרתי ע"י הביולוגים, מוחדרת דרכם לכל מוסדות החינוך התיכוני והגבוה, ומופצת באמצעותם של כל שופרות התקשורת. הנוער הסופג את המידע, שנכפה עליו באמצעות תעמולה זו, מקבל אותו בצייתנות מתוך אמונה שתיאוריה זו מאומתת ע"י עקרונות מדעיים נאמנים.
ברם, מתוך בחינת צדדיה השונים ניתן להווכח שתיאוריה זו משוללת ביסוס מקובל. נצדק אם נגדיר תיאוריה זו כאמונה המורכבת מהרבה הנחות עקרוניות מוסכמות מראש ומותאמות למאוויהם של אנשים המשקיפים על העולם בראייה אתיאיסטית.
הליקוי הבולט של תיאוריית האבולוציה הוא העדר הסבר בר-הוכחה למוצא החיים, העדר אמצעים משכנעים לווריאציות גנטיות וחוסר התאמה עקבית של דירוג התפתחות ולוח הזמנים למימצאי המאובנים. האבולוציה מונחית ע"י מסקנות של "טביעת עין" ו"דמיון", ומסתמכת על ממצאים אקראיים נבחרים ורצויים ולא על ראיות בלתי תלויות. ההיפותיזות המדעיות של האבולוציה, במקרה הטוב, הן ארעיות, וכמוהן ציוני הזמן הנובעים מתוך אמצעי פיענוח שאינם כפופים לביקורת.
ביולוגים המעיזים לערער על המוסכמות הללו נידונים לגיחוך פומבי, לחרם בכינוסים ולהפסקת מענקים. תרעומת זו הובעה פעמים רבות בכתבי עת מדעיים.
התיאוריות המוסכמות של האבולוציה זקוקות להישען על אפשרות של בריאה עצמית, למרות שעתה היא אינה מאובחנת כלל בנסיונות ובתצפיות. אנשים, הקוראים לעצמם רציונליסטים, מתעקשים בטענתם שיש הכרח לקבל שאי פעם בהיסטוריה של היקום היה המצב שונה מזה המוכר לנו. העולם אז היה שרוי בתנאים שהיו מתאימים לבריאה עצמית.
גישה מדעית טיפוסית זו מופיעה במאמר פופולרי על מוצא החיים של ג'ורג' וולד. נצטט מתוך המאמר: "אני סבור שלמדען קיימת רק ברירה אחת והיא לגשת למוצא החיים עם ההיפותיזה של בריאה עצמית". באותו מקום ימצא הקורא שההסתברות ליצירת מולקולת חלבון פשוטה היא בסדר גודל של אחד ל-10252 שנים, (אחד מתוך 252 אפסים!). וולד מודה אומנם שההסתברות היא נמוכה מאד, אבל עדיין דבק בטענתו. הוא משוכנע באמונתו ומצהיר: "אילו האורגניזמים החיים לא היו קיימים כלל, כי אז היתה נכונה הטענה שהופעתם היא אבסורדית, אבל באמת הרי הם קיימים, על כורחך נוכח אתה לדעת שקיימת הסתברות בלתי מובנת ליצירתם על פני האדמה..."
זוהי עיקרה של הסיסמה של האתיאיסטים בכל הדורות שלמעשה התבל קיים, מבלי לראות את עצמם משועבדים לצורך בהוכחה או בהסתברות הגיונית.
בהמשך הדיון הקשור בבריאה של החיים, מתקשה גם הפיסיקאי הדגול אויגן ווגנר, חתן פרס נובל למדע, ליישב את תופעת התחלקות התאים עם עקרונות מכניקת הקוונטים, המהווה חלק בסיסי בפיסיקה היומיומיות.
העדר הסבר הגיוני למוצא החיים אינה המגרעת היחידה בתיאוריית האבולוציה. ד"ר ספטנר אף הצליח להראות באופן מתימטי שההתפתחות האורגניזמים ע"י תהליכי מוטציות, נמוכה בהרבה סדרי גודל של הסתברות מן האפשרות לקיומה בכל זמן גיאולוגי שהוא. ד"ר ספטנר גם הוכיח את מציאותם של הרבה בקיעים וחוסר התאמות במימצאי המאובנים.
כל אימת שניתקל בפירסום מאמר מקורי על האבולוציה, ניווכח שאין התיאוריות המוצעות כפופות לצורך של אימות ע"י נסיונות שאפשר לחזור עליהם, כפי שדרוש בכל שטחי המדע האחרים.
סיכום של הרקע ניתן ע"י מדען נודע אשר מצטט מתוך ספרו של קרל ג. המפל "אספקטים של ביאורים מדעיים" שתיאורו של דרווין אינו, ומעולם לא היה - הסבר מניח את הדעת, אלא תיאור אגדתי דמיוני של השלבים המשוערים של תהליכי האבולוציה.
ד"ר סימון (פרופ' לביולוגיה באוניברסיטה פירדו, לה-פייט, אינדיאנה) הצליח להראות באמצעות חישובים מתמטיים שהזמן הדרוש כדי ליצור תכונה ידועה חדשה לגמרי בייצור כלשהו, או במילים אחרות, הזמן הדרוש כדי ליצור גן יחיד חדש ע"י תהליכים אקראיים, מגיע בעצמו כמעט לגיל כדור הארץ המקובל ע"י הגיאולוגים. אם ננסה להעלות בדעתנו התפתחות הדרגתית פוריה של מליוני גנים בזה אחר זה במליוני מערכות חיים בתוך פרק הזמן המוגבל של קיום כדור הארץ - לא תהיה לנו כל אחיזה הגיונית. ההנחה ש"כל מה שיכול לקרות אמנם התרחש", אין לה כל משמעות.
האמת היא שאין עתה כל שיטה מוסכמת והגיונית לקביעת מקורם של האורגניזמים החיים על פני כדור הארץ. יתר על כן, מתוך החקירות שנעשו בטיסות חלל ובתצפיות טלסקופיות לעבר גרמי השמים הגיעו עד עתה רק לתוצאה אחת, שהחיים על פני כדור הארץ הם תופעה יחידה במינה.
עד היום לא המציא המוח האנושי שום תיאוריה מבוססת מבחינה מדעית למוצא החיים. אין תחליף הגיוני לבריאת העולם וליצירת ברואיו ע"י כוח עליון נשגב מבינתנו שהוא ריבונו של עולם, ושעולם ומלואו נבראו כפי שמסופר במעשה בראשית וכמפורש ע"י חז"ל. כל נסיון להבין את הבריאה ללא אמונה בתורה, דומה ללימוד אסטרונומיה ללא טלסקופ.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
