לכבוד הרב שלום. אינני ממציא את הגלגל בשאלתי. אך חשוב לי להבאיר דבר. כמו שהרב , או יותר נכון רבני האתר שמים לב , אני מברר את יהדותי. ונוגע בנושאים מנושאים שונים. כאשר הגעתי לשאלה הנ"ל בענין העלאת הגירה של השפן והארנבת , בפעם הראשונה אני מרגיש די נבוך עם התשובות. יש האומרים הארנבת מעלה גרה על ידי אכילת צוואה. ולגבי השפן כנ"ל רק שאינם מזהים אותו כשפן הסלעים , אלא כארנבון (שבכלל שייך למשפחת הארנביים..). לאחר מכן יש המזהים אותו כשפן בשם פיקה (שגם שייך למשפחת הארנביים) עוד קראתי שהיו פעם שפנים בגודל כבשים שנכחדן( ולפי דוד המלך בפסוק "סלעים מחסה לשפנים") לא נראה שהם הם השפנים המדוברים. אחרים אומרים שהשפן נכחד.. (כיצד מצווה מהתורה מצוות לא תעשה יכולה להיכחד?) לי זה נראה מוזר ונסיון לטייח... כיצד פותרים זאת? מה ההשקפה המקובלת בנושא? אשמח לתשובה רצינית. בברכה

התשובה הפשוטה ביותר, היא שהעלאת גירה אינה תלויה במערכת העיכול, אלא במראה החיצוני, ובצורת הלעיסה האופיינית. זה אולי נשמע כתירוץ בדיעבד, אבל זו גמרא מפורשת, שהמוצא בהמה שפיה חתוך ואינו יכול לבדוק אם היא בעלת מום, יכול לבדוק בצורות אחרות. אם העלאת גירה קשורה למערכת העיכול, למה שלא יבדוק שם? והרי כל מי שלמד פעם מסכת חולין יודע איך חז"ל הכירו כל חלק קטן ביותר בגופם של הבהמות והעופות. חז"ל מתייחסים במסכת חולין לתופעות הרבה יותר דקות ועדינות מאשר הבחנה בין מערכת עיכול של מעלה גירה למי שאיננו כזה. לא יתכן שכזה דבר גס לא עלה בדעתם. אלא על כרחך שהם למדו שהמושג העלאת גירה תלוי רק בצורת הלעיסה החיצונית.