ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
מדוע נברא העולם?
נח גוטמן
אין חדש תחת השמש
ערכים
האם זה נכון שהבורא מתערב בבריאה כל רגע ורגע?
ערכים
חיידק מסונטז
נח גוטמן
שלמה המלך והטיסות לחלל
ערכים
הרצאות דומות
חקר המוח והרוחניות
ד"ר שלום סרברניק
רפואה אלטרנטיבית
יעקב אדלר
כוחה של מצווה
כנרת כהן
תורת המשחקים- חלק א`
ישי וליס
סודו של כוכב
יעקב אליצור
מאמרים בנושא
האדם מול הזמן
צבי עינבל
הבעיה הפסיכופיזית
ד``ר דניאל נשיא
התורה - הקוד הגנטי של המציאות
ערכים
מי המציא את חוקי הטבע?
ד``ר דניאל נשיא
הדבורה
ערכים
מאמרים נוספים
מדענים יהודים
השאלה
מהו סוד ריבוי המדענים מבני העם היהודי?
x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד
בעיתונות העולמית פורסם ש-148 יהודים זכו בפרס נובל למדעים, מאז שהוחל להעניק את הפרס. אם מצרפים גם את פרסי נובל המוענקים בתחומים שאינם מדעיים (ספרות ושלום), ניתן להוסיף לרשימה עוד 22 חתני פרס נובל ממוצא יהודי. אכן, תופעה זו אומרת דרשני, וטעונה חקירה.

עם הבולטים והמפורסמים שבמדענים ממוצא יהודי נמנה אלברט איינשטיין, מגדולי המוחות המדעיים שקמו לאנושות. הגאון שחולל מהפכה בפיסיקה המודרנית (בשנת 1921 זכה בפרס לא בזכות תורת היחסות, אלא בשל חידושיו בחקירת תורת הקוואנטים וגילוי האפקט הפוטו-אלקטרוני). איינשטיין נהג להציג את עצמו כמי ש"אין לי כשרונות מיוחדים, אלא סקרנות נלהבת". האם מכירים הנכם יהודי שאיננו הסקרן הנלהב בהתגלמותו?

למעשה, ההצטיינות היהודית אינה נעצרת בפרסי נובל בלבד. היא באה לידי ביטוי כמעט בכל מדד מדעי אחר בעולם. לדוגמה, הפרס המדעי ע"ש וולף נחשב לשני בחשיבותו לאחר פרס נובל. עיון ברשימת הזוכים בו מעלה כי למעלה ממחציתם יהודים. הפרס ע"ש אנריקו פרמי מוענק מידי שנה בארה"ב למדענים שתרמו תרומה בולטת בחשיבותה בתחום חקר הפקת האנרגיה. גם כאן 51% מהזוכים הם יהודים. פרס יוקרתי אחר הניתן בתחום הפיזיקה התיאורטית הוא "מדליית דיראק", על שם חלוץ תורת הקוונטים פאול דיראק. התקנון קובע כי פרס זה יינתן אך ורק למדענים שטרם זכו בפרסי נובל או בפרס וולף. ושוב, 44% מהזוכים הם יהודים.

לאור האמיתות הסטטיסטיות, ראוי לשאול: כיצד מצליח עם כה קטן להצמיח גאונים כה רבים?

החוקרים מתקשים למצוא תשובה חד משמעית לשאלה זו. השערות רבות הוצעו, אבל התמיהה על מקומה ניצבת. בסופו של דבר נותרת התעלומה בעינה.

אחד מאלו שניסו להתחקות אחר שורשי ה"גניוס היהודי", הוא חוקר אמריקאי בשם ג'ון הוֹלי. הולי הוא גוי שקיבל על עצמו לשמור שבע מצוות בני נח, והוא מקיימן בדקדקנות רבה. לאחר קריירה ככלכלן במחלקת התכנון של הבנק העולמי, החליט הולי להשתקע בישראל ולהקדיש את עיתותיו לחקר ייחודו של העם היהודי. בספר שחיבר, בוחן הולי תיאוריות שונות שהוצעו במטרה להסביר את הייחוד היהודי.

את ממצאיו הוא מסכם במילים הבאות: "קיימת השגחה אלוקית בעולם. מה שמכונה 'הגניוס היהודי' הוא המכשיר שבאמצעותו מוריד הקב"ה שפע לעולם. זהו פן נוסף של ההבטחה האלוקית: "ונברכו בך כל משפחות האדמה" (בראשית י"ב, ג'). הקשר לתנ"ך הוא סוד הקידמה המדעית. עמים הקשורים יותר לתנ"ך, הם גם עמים שבאופן יחסי זכו להצלחה מדעית רבה יותר".

הולי אינו הראשון שמציע הסבר זה. במאה ה-17 השתמש רבי מנשה בן ישראל (רבם של יהודי אמסטרדם) בטיעון דומה כדי לשכנע את שלטונות אנגליה להתיר את כניסת היהודים לאנגליה. וכך הוא כותב בספרו "תקוות ישראל": "המציאות עצמה מעידה כי הממלכות שקיבלו לחיקן את בני ישראל עשו חיל ושגשגו".

ההצטיינות המדעית של יהודים באה לכלל ביטוי רק בעת החדשה, כשהחלו יהודים רבים לעסוק בחכמה ובתרבות של אומות העולם. ביהדות המסורתית היו עיקר מעייניו של היהודי נתונים ללימוד התורה.

מנקודת ראות היסטורית, היהודים התמחו והצטיינו במשך ההיסטוריה הארוכה שלהם בעיקר בדבר אחד, בלימוד. שלחנו זאטוטים בני שלוש ללמוד בתלמוד תורה, ואת התלמיד החכם העמדנו כמופת בראש הסולם החברתי. העם היהודי הוא עם הספר. אנחנו כותבים וקוראים כבר למעלה משלושת אלפים שנה. כך, במשך אלפי שנים, נושא העם היהודי על גבו יכולת מנטלית ואינטלקטואלית יוצאת דופן בהשוואה לעמים אחרים.

אין ספק כי לימוד התורה במשך דורות רבים הינו גורם ראשון במעלה לכשרון המדעי שמגלים יהודים בימינו.

*
נביא סיפור המאפיין את החשיבה היהודית:

באוניברסיטת קופנהגן נדרשו תלמידים למדוד גובה של בניין תוך שימוש בברומטר (מכשיר למדידת גובה ע"י מדידת שינויי לחץ האוויר. ככל שעולים גבוה יותר, לחץ האוויר קטן). אחד הסטודנטים הציע לקשור חוט לברומטר, לעלות לראש הבניין ולשלשל את הברומטר עד שיגע בקרקע. ממדידת אורך החוט עם אורך הברומטר ניתן לקבל את גובה הבניין.

המרצה הכשיל את הסטודנט, שכן לטענתו המבחן הוא בפיזיקה, ותשובתו של הסטודנט אינה תשובה פיזיקאלית. הסטודנט ערער על ההחלטה. לדעתו, אם השאלה היא כיצד ניתן בעזרת ברומטר למדוד את גובה הבניין, אזי תשובתו היא מדוייקת.

באותו שבוע הגיע לאוניברסיטה אורח מניו זילנד. לורד ארנסט רתרפורד, חתן פרס נובל לכימיה ומרצה בכיר בתחום הפיזיקה. הויכוח בין הסטודנט למרצה הגיע לפתחו להכרעה, כאשר המרצה טוען כי לסטודנט מגיע ציון אפס, בעוד הסטודנט טוען לציון מאה.

לאחר עיון במקרה, הודיע האורח כי על אף שהסטודנט הגיע לתשובה נכונה, הוא לא הפגין ידע בפיזיקה, ולכן יש לבחון שוב את ידיעותיו.

הסטודנט התבקש למצוא תשובה "פיזיקאלית" יותר, כאשר הזמן העומד לרשותו הינו 5 דקות בדיוק. לאחר ארבע דקות דחק בו הבוחן לענות, משום שהזמן עומד להסתיים.

לתדהמתו של האורח, השיב הסטודנט כי הוא מתלבט בין מספר תשובות וברצונו לכתוב את התשובה הטובה ביותר. לשאלת האורח הסקרן ענה הסטודנט: "ניתן להפיל את הברומטר, ולמדוד את זמן הנפילה (התלוי בגובה). כמו כן ניתן להשתמש באותו חוט מהתשובה הראשונה וליצור מטוטלת - זמן מחזור התנודות יהיה תלוי באורך החוט. ניתן גם להשתמש בחוט קצר יותר, ואז לנדנד את המטוטלת על ראש הבניין ועל הקרקע - ההפרש בזמן המחזור קשור לתאוצת הכובד שמשתנה עם הגובה. ניתן גם למדוד את צל הברומטר יחסית לצל של הבניין, בשעה שהשמש מאירה, ומובן שניתן גם למדוד את לחץ האוויר על הקרקע ועל גג הבניין ולהמיר את ההפרש לגובה הבניין".

האורח נדהם מהאינטליגנציה המפותחת של הסטודנט, ושאל אותו האם לדעתו תמו התשובות. הוא נענה בשלילה. "אם אינך מגביל אותי לפתרון פיסיקאלי, אפשר לקחת את הברומטר, לדפוק באמצעותו על דלת שוער הבניין, וכאשר יפתח את הדלת, לומר לו כך: "אדוני השוער, יש לי ברומטר מצוין. אם תואיל לומר לי מה גובה הבניין שאתה השוער שלו, אתן לך את הברומטר במתנה..."

בנקודה זו הפסיק הפרופסור, לורד ארנסט רתרפורד, את התלמיד ושאל אותו: האם ידעת איזו תשובה רצה המרצה לקבל ממך? "ודאי שידעתי", השיב התלמיד, "אך נמאסה עלי הציפייה של המורים שנקרא רק את מה שהם לימדו אותנו, ונענה רק תשובות הכתובות במחברת שלהם. לכן, כל עוד נוסח השאלה מאפשר זאת, אני מרשה לעצמי להשתעשע ולהעמיד פנים. רציתי להוכיח כי מטרת הלימוד היא לפתח את החשיבה, ולא לענות דווקא את התשובה הקלאסית המצופה. בדרך זו לעולם לא יתגלו תגליות, ונמשיך את לימודנו כמחשבים מכאניים".

הסטודנט היה נילס בוהר, סטודנט יהודי שהפך לאחד הפיזיקאים הגדולים בהיסטוריה, חתן פרס נובל לפיזיקה, ומאבות מכניקת הקוונטים.

החברה היהודית שידרה מאז ומעולם יחס מאורגן של כבוד לשכבת האנשים המלומדים. זו חברה שהיטיבה לספוג באורח החיים שלה כבוד וחיבה ללהט הלמדנות, לשקדנות, לעיון אינטלקטואלי ולהתמדה. הדבר הפך להיות מושא להערצה, ומשוררים שרו עליו שירי תהילה. המכניזם של הלימוד חדר לתוך הגנים של עמנו. בתקופות היותר מרות של קיומנו, ביקשנו מחסה ומגן בתוך כותלי בית המדרש. גופו השבור של היהודי מצא מרגוע ונחמה בלימוד התורה, ועליה הוא מסר את נפשו.

העיתונאי הבריטי גראהם טרנר פרסם סדרת כתבות מקיפה ב"דיילי טלגרף" תחת הכותרת המתיימרת: "להבין את היהודים". לאחר שנה של תחקיר בבריטניה, בארצות הברית ובישראל, הוא מביא באחת מכתבותיו את התרשמותו: "אף אחד לא יתחיל להבין את היהודים עד שלא יבקר בישיבה - בית ספר ללימודי התלמוד... ויראה את מאות האנשים הצעירים העוסקים בוויכוחים לוהטים על הפרשנויות של הטקסט העתיק המונח לפניהם. באולם אחד ישבו 400 בחורים צעירים, רכונים זה מול זה כמו במשחק שח-מט. מעולם בכל ימי חיי, בשום אוניברסיטה או בית ספר, לא ראיתי להיטות אינטלקטואלית כזו, זה היה מרתק", מספר טרנר, "זה היה רגע מפתח עבורי בניסיון להבין את היהדות. הלהט מצד אחד, והסקרנות האינטלקטואלית מצד שני".

היהודים האמינו שהלימודים הם האחיזה שלנו בעתיד. הלימוד הוא הדבר היחיד שאותו לא יוכל אף אחד לקחת מהילדים שלנו, גם אם תהיינה, חלילה, מלחמות, מהפכות, גירושים או גזירות. "לולי תורתך שעשועי, אז אבדתי בעניי" (תהילים קי''ט צ''ב)

החשיבה היהודית הרב-תחומית, המתאפיינת במקוריותה - שורשיה טמונים בלימוד תורתנו הקדושה. מלבד העובדה שלימוד התורה משמש להעברת הידע האין סופי שבה, גדול כוחו גם בפיתוח החשיבה העצמית, בהבנת דבר מתוך דבר, ובעיקר בירידה לפרטי פרטים, עד להבנת לוז הרעיון ומהותו. לימוד תורה זה, שעליו אנו נאבקים מול "הנאורים", המעוניינים לבטלו בטענות כי הוא מיושן, ו'מה אנו מחפשים בספרים עתיקי יומין' - הוא נשמת אפו של עמנו וסוד קיומו בין העמים.
אמנם חשוב להדגיש: מטרת לימוד התורה אינה פיתוח החשיבה וחידוד השכל. זהו פועל יוצא בלבד של שיטת חשיבה וניצול מקסימאלי של כוח הריכוז שהתפתחו מתוך לימוד התורה. מדובר בהליך חשיבה עמוק המועבר מדור לדור. כשנשאל איינשטיין האם לדעתו היהדות היא שהעניקה לעולם אנשים כמותו, הוא השיב: "חלילה, היהדות העניקה לעולם הרבה יותר, היא העניקה לעולם את משה רבנו, את הרמב"ם ואת הגאון מווילנא".

התורה עצמה עמוקה מיני ים. היא עצמה קדושה ומתנשאת מעל לעולמנו העכשווי והחולף. אין היא זקוקה למי שיסביר את דרכה ויצביע על חשיבותה. לא נכתבו הדברים אלא למען אלו הניצבים מחוץ לגבולה. עבורם מדגישים אנו את אחד מפירותיה של התורה, את דרך החשיבה, את החדשנות ואת העומק, שלהם זוכים לומדיה, אלו המעמיקים בהבנת תכניה והיקף סוגיותיה.

המצויינות היהודית בתחום המדעי, היא רק הממד השטחי והחיצוני לתופעה עמוקה ומשמעותית יותר – המצויינות היהודית בתחום הרוחני.
שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
העצמה אישית
  • בריאות ותזונה
  • תהילים
  • תוכניות רדיו
  • פעילות ערכים
  • מושגים ביהדות
  • מוזיקה יהודית
  • יהדות וחברה
  • זהות יהודית
  • הטיפ היומי
  • מיסטיקה וקבלה
  • מדע ויהדות
  • זוגיות
  • תפילה
  • פלאי גוף האדם
  • סיפור לשבת
  • פיתוח האישיות
  • פרקי אבות
  • טעמי המצוות
  • בין ישראל לעמים
  • שבת
  • פרשת השבוע
  • אמונה ובטחון
  • חינוך ילדים
  • חגים ומועדים
  • השקפה ואמונה
  • תרומות |  אודותינו |  צור קשר |  שאלות ביהדות |  סדרות |  לוח אירועים |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
    משל ונמשל  |  השקפה ואמונה  |  חגים ומועדים  |  חינוך ילדים |  אמונה ובטחון |  פרשת השבוע |  שבת |  בין ישראל לעמים |  טעמי המצוות |  אקטואליה יהודית |  פרקי אבות |  פיתוח האישיות |  כללי |  סיפור לשבת |  פלאי גוף האדם |  תפילה |  זוגיות  |  מדע ויהדות |  מיסטיקה וקבלה |  הטיפ היומי  |  זהות יהודית |  דת ומדינה |  יהדות וחברה |  בית המקדש וגאולה  |  בחירה חופשית  |  שבת |  שאלות כלליות  |  מוזיקה יהודית |  מושגים ביהדות |  פעילות ערכים |  תוכניות רדיו  |  תהילים |  אקטואליה וחדשות |  בריאות ותזונה |  העצמה אישית |  נושאים:  
    RSS |  נוספים: