|
|
|
השאלה
16/06/2015
|
|
מה הם העקרונות הרוחניים של שמירת השבת?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת זאב גרינוולד
|
שני עקרונות בסיסיים בהשקפת היהדות טמונים בשמירת השבת. האחד טמון ביסוד האמונה היהודית ומשנהו בייחודו של עם ישראל מכל העמים.
העיקרון הראשון: הקב"ה ברא את העולם בששת ימי בראשית, והוא ממשיך להנהיג את העולם בכל עת. מלבד האמונה העיונית, אנו נדרשים לתת ביטוי מעשי לאמונה זו. ואמנם, בשמירת השבת אנו מבטאים למעשה את אמונתנו. ששה ימים בשבוע אנו עסוקים במלאכתנו ודואגים למחייתנו, וכשמגיע היום השביעי, אנו עוזבים את כל עיסוקינו. השביתה ממלאכה לאחר ששת ימי יצירה מביעה את אמונתנו שבאופן דומה נהג גם הקב"ה כשיצר את העולם. כשם שעליה נאמר: "ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, וביום השביעי שבת וינפש" (שמות ל"א, י"ז) – כך נוהגים גם אנו.
העיקרון השני הוא ייחודו של עם ישראל כעם. יציאת ישראל ממצרים התאפיינה לא רק ביציאה לחירות מעול שעבוד ונגישות, היא גם הביאה לתמורה באופי העם. מאותה שעה הפך העם ליחידה נפרדת ועצמאית. מאותה שעה נועד לו תפקיד להיות עם סגולה, עם המורה לעולם כולו את ערכי הצדק, המוסר והיושר האלוקי.
בשביתתנו בשבת מכל מלאכה, בהתנתקותנו מחיי העולם השוטפים, אנו ממחישים את היותנו בני חורין ואת ייחודנו מיתר עמי תבל. בעוד האנושות טובעת בחיי חומר, מקדיש עם ישראל את חייו לחיי רוח.
ביציאת מצרים ובנסים שהתרחשו בה, נוכחו כולם לדעת שה' הוא בורא שמים וארץ. בעשר המכות היתה הקבלה לעשרת המאמרות שבהם נברא העולם. כל מכה לימדה פרק מיוחד ביכולתו של הקב"ה לשלוט על עולמו. כשם שבבריאת העולם היווה כל מאמר לימוד נוסף על בורא עולם, גם ביציאת מצרים ניתן היה ללמוד פרקים מעמיקים של אמונה בשליטתו של הבורא על עולמו.
השבת שהינה אות לכך שהעולם הינו מחודש על ידי הבורא ואינו קדמון ח"ו, קשורה בקשר בל יינתק גם ליציאת מצרים, שהוכיחה את שליטתו של ה' בעולם. זוהי שרשרת אחת של אמונה, שחוליותיה משתלבות זו בזו ויחדיו הן יוצרות מארג אחד שכולו אמונה ב'מי שאמר והיה העולם'.
ביום שבו יצאנו ממצרים נעשינו, כאמור, בני חורין. השבת מלמדת אותנו על מהותה של חירות זו. חירות אינה מתבטאת רק בפריקת עול זרים.
שמירת שבת כהלכתה מלמדת שהאדם מסוגל להיות בן חורין ולפרוק גם עול שהוא העמיס על עצמו. בכל ימות השבוע רץ האדם אחרי הישגים וממון, באה השבת ומעניקה את התחושה הפנימית שכל מלאכתו כבר עשויה. אמנם הוא יודע שלאחר השבת שוב יהיה עליו לטרוח ולעמול, אולם בשבת הוא משוחרר מנטל זה. לאדם זה ייקרא 'בן חורין'. בשבת חש האדם עליה רוחנית ניכרת ותחושת 'בן החורין' שבו מתמזגת עם רוחו ונפשו והופכת יחד עמם למזיגה אחת.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
