מדוע טוענים שלזוג דתי יש מגמה שונה בתחום הנישואין?

למרות המטרות הדומות הניצבות מול בני זוג העומדים להנישא, קיים הבדל בין מגמת בנייתו של בית על אדני התורה והמצוות לבין בית הנבנה ללא מגמה רוחנית זו. האחרונים בונים את ביתם במטרה למצוא תועלת ופתרונות לנושאים אישיים וחברתיים. לרוב, התועלת האישית היא המנחה את הזוג העומד להנשא. גם האהבה, שרגילים "לצבוע" אותה בצבעים מרגשים, כאילו כל אחד מבני הזוג חושב אך ורק על זולתו ומוכן להקריב למענו רבות, אף היא מבוססת בעיקרה על נהנתנות אישית רגעית ועל אהבה עצמית. יוכיחו זאת הכשלונות הרבים של הנישואין העכשוויים. לאחר תקופת נישואין קצרה או ארוכה בני הזוג נכנסים לשגרה. לעתים הם גם נוחלים אכזבות, כאשר הם נוכחים לדעת ש"החלום" אינו מתגשם במלואו. כאשר חיפוש התועלת העצמית הוא היעד, אבני נגף רבות זרועות לאורך הדרך. שונים הם פני הדברים בבית הנבנה בהתאם להנחיות התורה. לבית זה מצטרפים אתגרים רוחניים - הנישואין הם מצוה, הולדת ילדים היא מצוה, וכל שכן שחינוכם הינו מצוה גדולה. האתגר המשותף שבני הזוג נוטלים על עצמם מאחד, מלכד ומוסיף לנישואין ממד של שליחות ושל רצון להגיע לשלמות. בני הזוג חשים שהקב"ה משתתף עמם בבניית ביתם, ובעקבות אמונה זו גם הקשר ביניהם גובר והולך. תופעה שכיחה היא למצוא זוגות שומרי תורה ומצוות שהקשר והאהבה ביניהם מתפתחים ומתחזקים ככל שהם נשואים זמן רב יותר. תופעה זו נובעת מהמגמה המשותפת ומהתחושה שהנישואין הינם ערך גבוה יותר מהמישור של חיינו הגשמיים. קיימים אלמנטים נוספים המייחדים נישואין אלו . באתר "ערכים" מצוי חומר רב בנושא.