מה ההבדל בין מי המקווה למי ברז רגילים?

למעשה, כבר נשאלה שאלה מעין זו בעבר הרחוק. נעמן, שר צבא ארם, היה חולה במחלת הצרעת, ונצטווה ע"י הנביא אלישע לרחוץ במי הירדן. לנוכח דברי הנביא טען נעמן: "הלא טוב אבנה ופרפר נהרות דמשק מכל מימי ישראל, הלא ארחץ בהם וטהרתי!" למרות זאת, בסופו של דבר נענה נעמן להפצרות עבדיו, ושמע בקול הנביא. הוא רחץ במי הירדן ונרפא מצרעתו (מלכים ב' פרק ה'). במקרה זה העניק בורא העולם סגולה מיוחדת דווקא למי הירדן, ודווקא הם היו שליחי ה' לרפא את נעמן מצרעתו. אם נעמיק מעט בנושא נקבל תשובה חד משמעית לשאלה זו. קיים הבדל בין מים למים, מבחינה פיזיקאלית ומבחינות נוספות. מי מעיינות המרפא מסייעים לריפוי מחלות שונות, מה שאין כן מים רגילים. גם 'מים כבדים' שונים בהרכבם הכימי ממים רגילים, ואף מגיבים באופן שונה לתופעות חום, קור ועוד. כפי שקיים הבדל בין מים למים מבחינה פיזיקאלית, כך אין ספק שקיים הבדל בין מים למים אף מבחינה רוחנית. בורא העולם ויוצר האדם העניק למי המקווה תכונות רוחניות מיוחדות, ובזכות סגולותיהם המיוחדות הם מטהרים את האדם, והופכים אותו מטמא לטהור. נעמוד כאן על פרט אחד מהפרטים הרבים המאפיינים את מי המקוה. 40 סאה למי המקווה – מספר בעל משמעות עמוקה המקווה מכיל 40 סאה מים לפחות. זו כמות המים המינימלית שהאדם צריך לטבול בה, כדי שכל גופו יהיה מכוסה במים. זו כמות המים הנדרשת לטהרה, אף אם האדם הנטהר הוא קטן קומה. מאורעות שונים בתולדות העולם ובקורות עם ישראל קשורים למספר ארבעים. מי המבול החלו לרדת 40 יום לאחר ראש השנה (בעשור לחודש השני). וירידת הגשמים נמשכה גם הוא 40 יום. לאחר 40 יום מפסיקת המבול פתח נח את חלון התיבה. אף האזהרה לעיר נינוה (בספר יונה) קשורה למספר 40 יום. יונה הכריז: "בעוד ארבעים יום ונינוה נהפכת". המעמד הנשגב של מתן תורה בהר סיני קשור לשלוש עליותיו של משה להר סיני, בכל פעם הוא שהה במרום 40 יום. המרגלים תרו את הארץ במשך ארבעים יום, ובעקבות זאת נענש דור המדבר, ונגזר עליו לסוב את המדבר במשך 40 שנה. אליהו הנביא צם 40 יום, עד אשר הגיע להר חורב (מלכים א'). הנביא יחזקאל נצטווה על ידי ה' לשכב על צדו 40 יום, כדי לכפר על חטאי בני ישראל שנעשו במשך 40 שנה. בכל שנה ה' מעניק לנו 40 ימי כפרה מראש חודש אלול עד יום הכיפורים. 40 יום הוא משך יצירת הוולד במעי אמו (בכורות ח', כריתות א', נדה ג'). בתלמוד מציינים, שיש כח רוחני מיוחד למספר 40. הוא מתאים להכשרת רפואות (שבת), להכשר יין לנסכים, וגם משקל כלי הקודש הוא 40 סאה. נוכחנו איפוא לראות, שהמספר 40 מסמל יצירה חדשה. ארבעים שנה נדרשו לחינוך דור המדבר ו- 40 יום עברו עד לקבלת לוחות הברית, המעצבים את דמותו של עם ישראל והופכים אותו לעם סגולה. גם אישה הנטהרת מטומאתה יוצרת מצב רוחני חדש. היא עוברת ממצב של טומאה למצב של טהרה. מצב חדש זה קשור למספר 40. מי המקווה המטהרים מכילים 40 סאה, והטבילה בהם היא בבחינת הקדמה למצב חדש, לבניין חדש.