|
השאלה
14/06/2010
|
מדוע נשים נוטות לדבר יותר מהגברים?
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
תשובה מאת זאב גרינוולד
|
המין האנושי קרוי מדבר מאחר וניתן לו האמצעי להתחברות באמצעות הדיבור, להבדיל מכל בעלי החיים. כיון שנטיית נפשה של האשה להתחברות רגשית היא עושה זאת באמצעות שיחות לעמיתה הגבר כיון שאין לו 'נפש מתחברת' על פי רוב הוא אינו נוטה לשיחה, אלא אם כן הוא צריך למסור מידע, או שהוא חש צורך להרשים את המצוי לידו.
הצורך של האישה להתחברות רגשית באמצעות השיחה עשוי להביאה למועקה נפשית כיון שהיא חשה שבעלה אינו נוטה לשיחה עמה למשל אשה פונה לבעלה ומציעה לו לשוחח והוא מסכים, אך על פניו ניכר שאינו שש לכך או שבלא משים הוא מסתכל על שעונו ומגיב לבקשתה, כן דברי, דברי, אני שומע האשה אמנם שבעת רצון שבעלה משוחח עמה, אך יחד עם זאת היא חשה שאין לו נטייה לכך מעצמו ו'הוא עושה לה טובה' הווה אומר שהוא אינו מחובר אליה, והדבר מעיק על רגשותיה.
ציון עובדה זו תורם להרגשתה של האשה כיון שאם עד עכשיו הימנעותו ואי התלהבותו של הבעל לשוחח נראתה לה כביטוי להתרחקות מאישיותה שלה, עכשיו ברור לאשה שאין זה אישי כלפיה, אלא ציון עובדה, וגילוי באופן כללי שזה מבנה הנפש של הגבר.
קבענו שבנפשה של האשה הדיבור שייך לחלק הרגשי, בעוד שאצל הגבר הדיבור שייך להספקת מידע נוכל להבחין בכך בדוגמא הבאה: אשה פונה לבעלה ושואלת מדוע אינך מדבר עמי בתקופה האחרונה?
הבעל מופתע מהתלונה ואומר: אינני מבין מדוע את טוענת כך והרי אני מדבר עמך כל הזמן.
האשה מגיבה ואומרת: אולי תציין בפני מתי שוחחת עמי?
הבעל מגיב ואומר: והרי לפני מספר דקות שאלתי אותך, היכן נעליו של דוד, ומה עם הטיפול בשיניה של תמר.
הנה אתה רואה שאינך מדבר עמי, מגיבה האשה, רק כשצריך משהו אתה מדבר ומה עם לדבר סתם כך?
ראוי לדעת שהצורך של האשה בשיחה מורכב משני מישורים, האחד: 'לשוחח' ובחלק הזה היא יכולה להגיע לידי סיפוק גם בשיחה עם חברה.
החלק השני הוא: אם אנו משוחחים, "יש לי הוכחה שאתה בעלי ומחובר אלי רגשית" עוצמת הצורך של האשה בחלק השני עולה עשרת מונים על החלק הראשון, ולצורך בתחושה זו אין אפשרות לקבל סיפוק משיחה עם מישהו אחר.
הבעל יכול מאוד לעזור לאשה בסיפוק חלק זה ועל ידי כך תרד פלאים תחושת המועקה של האשה זאת אם הוא לא 'יגרר' לשיחה עם רעיתו, אלא יזום אותה.
הבה ונבהיר זאת, ציינו, שהאשה זקוקה להוכחה על הקשר של בעלה אליה, ולכן היא משוחחת כדי לבחון ולקבל אישור זה. לכן ראוי שהבעל לא ימתין עד שהרעיה תפנה אליו כדי שישוחח עמה, אלא שהוא יזום שיחות (קצרות) עמה למשל, כדאי לבעל לגשת לשוחח עם רעיתו מספר דקות לאחר שהוא הגיע הביתה, השיחה עמה יכולה להיות במטבח בסלון בעמידה או בישיבה הנקודה המרכזית היא היוזמה מצידו אין מדובר על שיחה ארוכה, אלא של מספר דקות, וכן להמשיך לעשות שוב בטווחי זמן של שעה עד שעתיים הרעיון העומד מאחורי ההצעה מונחה בכך, שכיון שהצורך העיקרי בשיחה מבחינתה של האשה הוא לקבל מהשיחה תחושה שבעלה מחובר אליה רגשית, הרי כיון שהוא היוזם, השיחה רוויה בהוכחה לקשר שביניהם, ודי יהיה לרעיה בזמן מועט של דיבור, לעומת זאת שיחה שהאשה יזמה והבעל רק נעתר לבקשתה תחייב זמן רב יותר להגיע לאותה רמה של הוכחה רגשית.
מתברר שבשיחה זוגית אנו מגלים את ההפך המוחלט, בעל המהנהן בראשו בעת שרעיתו דוברת, מגדיל את הסיכוי שרעיתו תדבר רבע מהזמן שנדרש לה עד עתה על מנת להרגיש רוויה בשיחה.
על פי האמור לעיל, הדבר מובן כיון שהאשה זקוקה בעיקר להוכחה על הקשר, הרי ההנהון של הבעל בעת שהיא מדברת משדר בצורה חזקה על הקשר של בעלה אליה ולדבריה לכן די לה גם בזמן מועט של שיחה.
יצוין שחשיבות הנהונו של הבעל גדל שבעתיים בגלל הסיבה הבאה: אנו מזהים צורה שונה של האזנה אצל הבעל מאשר אצל האשה על פי רוב כאשר הרעיה מאזינה היא משדרת בגופה על האזנתה היא נותנת ביטוי רחב להסכמתה או אי הסכמתה למה שבעלה אומר לעומתה הבעל כמעט ואינו מזיז את גופו בעת שהוא מאזין לכן פעמים רבות אשה פונה לבעלה ואומרת לו, אינך מקשיב לי, והוא מופתע מדבריה ומגיב אני מקשיב דברי, כאמור האשה שאינה רואה את בעלה משדר חיצונית כמו הפעולות שיבטאו את האזנתו, סבורה שאינו מאזין, בעוד שכאמור הוא מאזין לה ומרוכז בדבריה.
מה מניע את הרעיה לספר לבעלה את שעבר עליה דברים חיוביים או שליליים?
בזיכרונה רשום שהיא חוותה חוויה מרגשת חיובית, או מצוקה קטנה, למשל, הבת הקטנה תמר הגיבה בחכמה רבה למה שהרעיה אמרה לה תגובתה של תמר ריגשה מאוד את הרעיה אך היא חוותה זאת לבדה ויש לה צורך לחוות זאת יחד עם בעלה, בדומה לכך אם קרה דבר שהכאיב לה רגשית או גופנית, היא עברה את הכאב לבדה בלא בעלה, לכן היא מספרת לו את הדברים שהיא חוותה, וכשהיא מספרת ניתן להבחין שהיא מחייה את הסיפור כאילו הוא קורה כרגע, אם בעלה מאזין לה באופן הנכון, היא מאכסנת מחדש את זיכרון החוויה אך עתה היא רשומה כאילו היא קרתה לה יחד עם בעלה.
|
|
|
|
|
|