|
השאלה-אושרי
14/06/2010
|
כיצד נאזין ונביע ביקורת בונה?
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
תשובה מאת זאב גרינוולד
|
כל ביקורת נתפסת בדרך כלל על ידי הצד המבוקר כפגיעה אישית. גם בני אדם בעלי תדמית נמוכה ייעלבו כאשר מישהו יצביע על חסרונותיהם. הם התרגלו להאמין כי חסרונותיהם אינם ניכרים לעין, ולכן, ההבחנה בחיסרון מהווה פגיעה בכבודם.
במיוחד אמורים הדברים כלפי ביקורת הנאמרת מפי האישה. בעל שלא למד לרסן את אנוכיותו, מצפה שאשתו תעריך ותעריץ אותו ללא גבול. אמר פעם חכם אחד: "רוב הגברים רוצים אישה שתהיה חכמה דיה כדי להבין אותם, וטפשה דיה כדי להעריך אותם".
רק אדם שהכשיר את נפשו לקבלת ביקורת ונמצא תדיר בתהליך של תיקון עצמי, יהיה מוכן לשמוע דברי ביקורת אלו, לראות אותם כנכונים, ואף לפעול על פיהם באופן חיובי. כתוצאה מכך חיי הנישואין שלו יהפכו למאושרים יותר.
גם בהשמעת ביקורת יש צורך בזהירות רבה.
אחד הדברים המכאיבים ביותר שבעל עלול לגרום לאשתו הוא - לבקר אותה באופן בלתי נכון. אמנם איש אינו אוהב לעמוד תחת שבט הביקורת, אך האישה סובלת מאד מביקורת המלווה בכעס. הצורך הנפשי הבסיסי של האישה הוא לחוש שבעלה מעריך אותה, וביקורת שלילית גורמת לה יסורי נפש.
לדאבוננו, רבים הם הבעלים הרואים לעצמם "חובה קדושה", לתקן כל חיסרון פעוט אצל נשותיהם. עליהם לדעת שזוהי שגיאה הרת אסון. ברוב המקרים הביקורת נובעת מצורך נפשי של הבעל לחוש שאשתו מצייתת לו ותו לא.
אין לך אירוע מחרחר ריב ומחלוקת יותר מאשר ביקורת חריפה. הביקורת מכאיבה מאד, והיא מעוררת, כתגובה, מנגנוני הגנה. בעקבותיה מתחיל התהליך המוכר של מענה נגדי. האישה תכחיש את ההאשמות שמטיח בה הבעל, או שהיא תפתח כלפיו בהתקפה נגדית ותאשים אותו בחסרונות גרועים יותר. בשומעו אותה מכחישה את האמת, הוא ינסה לשכנע אותה ביתר רוגז ותקיפות כי הצדק עמו. בנקודה זו, כאשר האישה נוכחת לראות שהוא מתרגז בשל ענין של מה בכך, היא משתכנעת כי חששותיה לא היו לשווא - הוא אכן אינו אוהב אותה.
בד בבד, הכחשותיה מובילות את הבעל לחשוב שאשתו אינה כנה ואינה מסוגלת להודות על האמת. אדם שאינו מוכן לשפר את מידותיו ומעדיף לריב - כך מסיק הבעל - אינו ראוי ליחס של כבוד. סבך זה עלול להמיט אסון על חיי הנישואין.
למעשה, הבעל אינו צריך לחוש מחוייבות לתקן כל חיסרון שהוא מוצא באשתו. ההיפך הוא הנכון, עליו ללמוד לחיות עם חסרונות אלו. אם אכן נחוצה ביקורת במקרה מסויים, יש לבטא אותה בצורה קונסטרוקטיבית ומתוך אהבה, כדי לא ליצור אצל האישה תחושה כי היא אהובה פחות בשל אותו חיסרון.
הקפדה על כללי זהב אלו, בכוחם לשמר את מסגרת הנישואין למשך שנים רבות, ולא לקפד את האהבה ההדדית המסייעת לקיומה של המסגרת.
|
|
|
|
|
|