|
|
|
השאלה
|
|
מהו הבסיס עליו נבנית המשפחה?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
כאשר שני אנשים פותחים עסק משותף כדי להתפרנס ממנו, משמשת התועלת החומרית שתגיע לכל שותף, כבסיס לשותפות זו. רגשות אינם מעורבים בתחום זה. איש מבין השותפים אינו מתבקש לוותר מחלקו לחברו - הכל מתחלק בשווה, הן החובות והן הזכויות. אם שניהם ינהגו בהגינות וביושר איש כלפי רעהו, תצליח השותפות להתקיים שנים רבות.
שותפות זו אינה יכולה לשמש כדוגמה לשותפות בחיי המשפחה. אמנם גם כאן היו שני בני הזוג בתחילה זרים זה לזו, אולם לאחר החתונה לא יוכל האושר לשרור בביתם, אם כל אחד ייתן את דעתו רק לענייניו שלו. בחיי הנישואין אסור שייערך חשבון מדויק: אלו חובות מוטלות עלי ואלו חובות מוטלות עליה וכדו'. שכן, לא הרי שותפות בחיי משפחה כהרי שותפות בתחום הפרנסה. בחיי המשפחה קיימת שותפות בלב ונפש, שותפות בדאגות ובשמחות, שותפות בכל רגע למשך כל החיים.
על מה, איפוא, יכולה להתבסס שותפות זו? את התשובה שומעים בני הזוג באותם רגעים גורליים וחגיגיים, בעמדם תחת החופה: "אשר ברא ששון ושמחה, חתן וכלה... אהבה ואחווה, שלום ורעות". רק על רגשי אהבה, אחווה, שלום ורעות, יוכלו לבסס את חייהם המשותפים.
כיצד יווצרו רגשות אלו? כאשר בעזרת ה' שני בני הזוג מתאימים במזגם ובאופיים, לא נוצרת כל בעיה. רגשי האהבה והאחווה מתפתחים מאליהם, וככל שנוקפות שנות החיים, הם מתקשרים זה לזו יותר. שניהם מפתחים תחושה הדדית, כי גוף אחד הם. לעומת זאת כאשר בני הזוג נבדלים זה מזו במזגם, בתכונות אופיים, בחינוכם וכיוצא בזה – עלול להיווצר מצב הפוך: ככל שהם חיים יחדיו, הם עלולים להכיר יותר ויותר איש את חסרונות רעהו, והניגוד ביניהם ילך ויחריף.
כדי למנוע התפתחות זו, עליהם לפעול בדרכים שונות בבואם לחיות בבית אחד. עליהם לנקוט יוזמה שמטרתה לפתח את רגשות האהבה ההדדית, כפי שנאמר: "על כל פשעים – תכסה אהבה". כשם שאדם אינו רואה את חסרונות עצמו, וגם כאשר הוא מודע לחסרונותיו, הוא מוחל לעצמו בנקל, כך מתרחש אצל בני הזוג. רגשות האהבה ההדדית מביאים לכך שהם לא יראו איש את חסרונות רעהו, ואפילו יראו - יתייחסו אליהם בסלחנות.
כיצד מעוררים רגש זה? הצעד הראשון הוא, שכל אחד מבני הזוג ישתדל למצוא, להכיר ולהעריך את מעלות הצד השני. אין לך אדם שאין לו מעלות כמו: טוב לב, תבונה ופקחות, ידע רב, אצילות נפש ועוד. במיוחד מוטל תפקיד זה על הבעל, כי בדרך כלל הוא הקובע באופן מעשי את צביון הבית. ואמנם, הורו לנו חז"ל: "האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו... עליו הכתוב אומר: 'וידעת כי שלום אהלך' (איוב, ה', כ"ד)". המשמעות המעשית של דברים אלו היא, שהבעל לא יפגע בבת זוגו אפילו במילה אחת, ויזהר שלא לגרום לה צער כלשהו. הדברים אמורים לגבי הכרת המעלות, ובאשר לחסרונות - כאן חייבים לנקוט בצעד הפוך: בעוד שכל אחד צריך לראות את חסרונות עצמו במלוא החומרה, הרי שאת חסרונות זולתו יש לראות בהמעטה ובסלחנות.
דרך זו מסוגלת בסייעתא דשמיא להוליך את בני הזוג אל מחוזות האושר, למרות הניגודים הקיימים ביניהם.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
