|
|
|
השאלה
|
|
הנני חשה שקיימת סכנה בנישואין שאאבד חלק מאישיותי העצמית. האם הדבר נכון?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
בהסכם מסחרי הנעשה בין שני אנשים או בין שתי חברות, כל צד נותר גורם עצמאי. גם לאחר ההסכם הוא ממשיך לחשב חישובים אנוכיים כמו: מה יתרום לי ההסכם? הסכם זה אינו מאחד, ואינו גורם להטמעה של שני הצדדים זה בזה. להפך, לפנינו שני צדדים נפרדים המשפרים את מצבם ועמדותיהם ע"י עשיה משותפת.
שונים לחלוטין הם חיי הנישואין. הגבר, שעד כה לא היה מושלם, וכן האשה, שגם לה חסרו פרטים רבים לשלמותה, כורתים ברית עולמים ביניהם. בברית זו נוצרת מזיגה חדשה, נבנית משפחה אחת. מדובר בהתמזגות, בבניה פנימית משותפת וביצירת קשר נפשי חם ובונה.
נכון, כל אחד מבני הזוג מגיע אל החופה עם מטענים רגשיים, נפשיים ושכליים, עם ערכי חינוך, הרגלי חיים ועוד. אולם עליו ליטול את החבילה כולה ולהטעינה על המרכבה המשותפת. מעתה ישמשו רכיבים אלו להרכבת הפזל המשותף. נכון, לעתים לא יהיה קל, יהיה צורך להסתגל, לוותר ולהתגמש. אולם כאשר הרצון עז, והתכנית ברורה מאוד, המשימה הגדולה תצליח. משמים יסייעו לבני הזוג, ולהפתעתם, הם יראו עין בעין בבנייתו של בית חייהם.
וכן, עלייך לשנות את גישתך ואת אורח החשיבה שלך. נכון, יש לך ייחודיות, והיא רצויה וחיובית! טלי נא אותה, את כולה, ונסי למזג אותה עם ייחודיותו של בעלך לעתיד. שניכם תצאו נשכרים. מעתה אין סודות, אין הסתרות. כשם שהנני נאמנת באופן מוחלט כלפי עצמי, כולל בתחום החשיבה, כך אהיה נאמנת גם כלפי בעלי, וכן הוא יהיה נאמן כלפי. הנתונים שלך מצויינים, אולם עלייך להעביר מהלך, המכונית מתחילה להעפיל בהר!
תחושתך אודות הוויתור המשמעותי שעליך לעשות לדעתך לקראת הנישואין, מעלה מחשבות נוגות נוספות:
בלבו של כל אדם קיים רצון להעניק, להיטיב ולתת לזולתו. רצון זה מתבטא אצל בני אדם בראש ובראשונה בהענקה לילדיהם שלהם. אם, המטפלת בתינוקה בחלק ניכר משעות היום, מצטרפת, למעשה, למעגל האנשים התורמים לזולתם ומיטיבים עם החברה כולה.
דרך חיים של הענקה לזולת תורמת רבות גם לאדם עצמו. דומה שאחת ההנאות הגדולות בחיים היא הסיפוק הנובע מהגשת עזרה לזולת ומסיוע לו. לבו של האדם הופך לרחב יותר, וללב הגדול והרחב זורמים נחלי סיפוק ונהרות של קורת רוח.
אדם שאינו מעניק אפילו לילדיו, מוטב שיחטט היטב בפנימיותו, וינסה לשפר את גישתו. אדם שאינו חש שחשוב מאוד להנשא וללדת ילדים, חסר לו מימד יסודי בהבנת מהותו כאדם.
היהדות מעלה על נס נושא זה של הקמת דור חדש. בכך הופך האדם להיות שותפו של הקדוש ברוך הוא, שברא את העולם ויישב אותו בבני אנוש. ע"י כך האדם מנצח את המוות, ולמעשה הוא הופך לנצחי. הוא תורם לאנושות ומשפיע על מהלך הדורות כולם. אדם זה, גם רווה נחת וממלא באושר את מאגרי חייו. הוא שינה סטאסטוס. ממעמדו הקודם כאדם בודד ומצומצם, הפך לאדם אוניברסלי, לבעל משפחה המשתלבת באוכלוסיית עולמו של ה'. ראי נא את מגמתך שלא להנשא כצמצום, ככבילה עצמית בעבותות מיותרים, כאי יציאה למרחב. אין ספק שמחשבות מסוג זה תסייענה לך לצאת מהקונכיה שבנית סביב עצמך. לצאת ולהיות מאושרת!
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
