|
|
|
השאלה
|
|
מדוע קשה להחמיא לזולת?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
אחד הפרדוקסים הקיימים בנושא המחמאות הוא שהכל מודים, שאילו היו נאמרות מחמאות במשפחה, היתה מערכת היחסים תקינה, ורבים מהניגודים הקיימים באופן טבעי בין בני הזוג, היו מתגמדים. אך אף על פי כן, אין בני הזוג מקפידים לומר מחמאות זה לזה. רבים אף מדווחים שהם רוצים מאד לומר מחמאות, אך אין המילים יוצאות מפיהם.
נראה, שמספר סיבות גורמות לקשיים להחמיא:
א. חוסר חינוך לעידוד. לעומת הרקע החינוכי המסויים שיש להוקרת תודה, כיון שהורים מלמדים את בניהם על חשיבות התודה, אין רקע חינוכי לאמירת מילות עידוד. הילדים שומעים את דברי הבקורת, הנאמרים בפומבי, אך המחמאות אינן נשמעות, כי הן אולי נאמרות בחדרי חדרים.
ב. במסגרת המשפחה קיים קושי נוסף. עשיתו של בן הזוג עלולה להיות נחשבת כמובנת מאליה ואף כמתחייבת, ולכן נראה שאין צורך לעודד אותו למילוי חובותיו.
ג. קושי נוסף נוצר מצרוף של כנות אישית וטעות בתפיסת תפקידו של העידוד. במקרים רבים מאד אנשים משמשים במחמאה, כדי להשיג רווחים, שאי אפשר להשיגם בלעדיה, לעיתים הרווחים אינם מוצדקים ואינם מגיעים למבקש. בעקבות זאת מתפתחת תחושה שהמחמאה שייכת לסוג של שקר. לכן, גם כאשר אדם מעונין לומר מחמאה אמיתית, המגיעה וראויה לבן זוגו, מלווה אותו מבוכה. נוצר גם חשש שמא מקבל העידוד יהיה סבור, שנאמרו לו דברים בלתי אמיתיים.
ד. לצערנו אדם נוטה לראות את הרעה בזולת יותר מאשר את הטוב, ולכן נאמרים דברי ביקורת רבים. הביקורת נאמרת בספונטניות, ואילו על השבח צריך לחשוב ולהחליט אם בכלל לאומרו. כיון שהמחמאה צריכה לעבור דרך מסננת שכלית, צריכים אנו להתגבר על מידותינו העוצרות אותנו מלהחמיא.
כשם שלחוסר מזון מתמשך ישנה השלכה מיידית לו תחושת הרעב והשלכות נוספות – חולשה ורגישות למחלות. כך יש גם השלכות לחוסר רגשות ומחמאות. החסר משפיע על התנהגותו השלילית של זה שאינו מקבל את המחמאות.
לעיתים בני המשפחה נתקלים בתופעה קשה, והיא שכאשר הם מבקשים מבן הזוג דבר מסוים, הוא מסרב בעקשנות, ונענה רק לאחר הפצרות רבות. סרובו עשוי להיות לדברים טכניים או רגשיים ואף הפשוטים ביותר. פעמים רבות מתברר שהסרוב נובע מן העובדה שלבן הזוג המסרב חסרות מאד מחמאותיו של שותפו לנישואין, והוא משיג אותן רק כאשר הן אמורות לפייסו ולרצותו כדי שיסכים לבקשה. באותה שעה הוא מקבל מחמאות רבות ומגוונים שונים. אילו השותף לנישואין היה מחמיא ללא קשר לנסיון להשגת ההשגים, הסרבן היה מתרצה מהר מאד, כיון שהסיבה לסירובו היתה חוסר רגשי.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
