|
השאלה
17/10/2012
|
מה הם ההבדלים הנפשיים בין גברים לנשים?
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
נציג את הדברים בעזרת הדוגמא הבאה:
הבעל הצליח מאד בפעולה, שהיתה מוטלת עליו בעבודתו. הוא מגיע לביתו במצב רוח מרומם וברצון עז לשתף את רעייתו בהצלחתו. הוא נכנס הביתה בשמחה ובאמירה מרוממת של ברכת שלום. הרעיה משיבה באמירת שלום רפה ובהבעת פנים מיוסרת. הבעל שהצטנן קימעה מהתלהבותו שואל: ''מה נשמע?'' והיא משיבה: ''אני מאוד עייפה''. לשמע הדברים מגיב הבעל מיידית: ''לכי לנוח''.
תגובה זו של הבעל אינה תקינה, ומגלה חוסר ידע מינימאלי בנפש האשה. וכי אשתו אינה יודעת שאם הולכים לנוח, פגה העייפות? בדומה לכך, אשה אומרת לבעלה: ''חם היום'', והוא פעמים רבות מגיב: ''לא חם''.
הצורך של הרעיה מבעלה הוא: ''שתסכים עמי שקשה לי''. ואילו הבעל, לא די בכך שלא הביע הסכמה עם קשייה, אלא אף הגיב בצורה שהובנה על ידי רעייתו, שהקושי אינו נוראי כלל וכלל, שהרי יש פתרון לבעיית העייפות - אפשר ללכת לישון.
הגורם לבעל להגיב בניגוד לציפיותיה של רעייתו ולגמד את הקשיים, נובע משתי סיבות. בשונה מכוונתה של האשה להציג קושי, כדי לקבל הזדהות ולא פתרון, הוא הבין שהיא הציגה בפניו בעיה, כדי שיפתור אותה. לכן, הוא הציע לה פתרונות, שהרי הצורך החזק ביותר שיש לבעל מאשתו הוא שתרגיש טוב, שתהיה שבעת רצון. צורך זה גורם לו לתת לה עצות מעשיות - אופנים שונים להקל על המצוקות. ההנחה בתת המודע שלו היא, שאם תעשה רעייתו כפי שהוא מציע, יהיה לה טוב, וזה הדבר התואם לציפיותיו.
ניתן לזהות קשיים בין בעל לאשה שאינם נובעים מרוע-לב, אלא ממבנה רגשי שונה לחלוטין. זהו הקושי הרגשי העיקרי בין בעל לאשתו - האשה זקוקה להסכמת בעלה, שהוא מכיר בכך שקשה לה, בעוד הבעל זקוק לכך שרעייתו תספר לו עד כמה טוב לה.
|
|
|
|
|
|