|
|
|
השאלה
|
|
מדוע עלי להמחיש לילדי את יציאת מצרים?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת זאב גרינוולד
|
מתחילתו ועד סופו נערך הסדר מתוך מטרה ברורה, להמחיש לילדים ולעודדם לשאול שאלות. זאת כדי להחדיר לליבם את מצוות האמונה בה' על ידי סיפור יציאת מצרים וכל הניסים והנפלאות שהיו בה.
התורה מייחסת חשיבות רבה למראית העין. "אתם ראיתם", נאמר לישראל כמה וכמה פעמים. הכוונה היא הן לנפלאות שנעשו במצרים לעיניהם והן למעמד מסירת התורה שניתנה בפומבי לעיני כל ישראל. מכוחה של ראיה זו הם מצווים להמשיך ולהעביר את לפיד האמונה לדורות הבאים.
אמצעי ההמחשה והזיכרון תופסים מקום חשוב בתורה:
ההמחשה הראשונה מצויה בפרשת נח, כאשר הקב"ה קבע כי הקשת בענן תשמש כזיכרון לדורות עולם על השבועה שנשבע שלא יביא עוד מבול לעולם. מאותו יום, בכל פעם שבה נראית הקשת, נאמרת עליה הברכה: "נאמן בבריתו וקיים במאמרו... זוכר הברית".
ברית המילה גם היא אות, סימן תמידי בבשרנו לקשר הקיים בינינו לבין הקדוש ברוך הוא.
גם התפילין משמשים כאות. הציצית משמשת כתזכורת: "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה'" (במדבר י').
בדרך זו הולכים חז"ל, כאשר הם קובעים את הדרך המתאימה לסיפור יציאת מצרים ולהעברתה לדורות. לספר ולהמחיש, להרחיב את הדיבור ולהתאימו לרמתם של הילדים, כדי שהאמונה תהיה עבורם ברורה יותר ומוחשית יותר.
הדבר אינו מתחיל בילדים. מלאכתו של האב פותחת בו עצמו, שכן הוא עצמו חייב על פי דברי חז"ל, לראות את עצמו, כאילו הוא יצא ממצרים. עליו להמחיש לעצמו את יציאת מצרים, להגיע לרמה של "אתם ראיתם", כדי שיוכל לקיים כראוי את מצוות "והגדת לבנך".
במאמר המובא בהגדה של פסח: "בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו, כאילו הוא יצא ממצרים", מופיע מסר שעל האדם לדמיין לעצמו בצורה מוחשית ביותר שעדיין הוא נמצא בארץ מצרים, בתוך מצוקת העבדות, מלא חרדה לחייו, מושפל ומוכה, וכל מחשבותיו, להימלט משם בדרך טבעית, מתגלות כבלתי מעשיות.
מצרים היתה המדינה החזקה ביותר באותה תקופה. מלך אדיר שנערץ על בני עמו כאל, שלט עליה, ובני עמו היו מוכנים לעשות למענו הכול. העבדות נחוצה היתה מאד למצרים, שכן כל עבודות החקלאות, הבניין, לציבור ולפרט, מוטלות היו על העבדים. מסיבה זו המצרים היו מוכנים לעשות הכול, כדי שהעבדים לא יצאו לחירות. המדבר סגר והקיף את מצרים, ובני ישראל היו מזה כמה דורות עבדים, והורגלו לעבדות כדבר טבעי. רק נסים גלויים שפגעו במצרים ושינו באופן קיצוני ביותר את הבריאה, הם שהביאו לגאולת עם ישראל משם.
במצוות "והגדת לבנך" בליל הסדר יש לחוש את חרדת החיים הקשים במצרים, ואת עונג שמחת החירות.
כל אותם דברים שקבעו חז"ל, והמנהגים השונים שנוספו בקהילות ישראל לדורותיהם במהלך ליל הסדר, מטרתם אחת - להביא להפנמה עמוקה ככל האפשר של המסרים המהותיים של אמונת ישראל, להעמקת התודעה ולהעברת המסורת האמונית לבנינו אחרינו, לדור העתיד של עם ישראל.
כדי לחזור במחשבותינו אל העבר, עלינו להמחיש במחשבותינו את אשר התרחש שם באותה שעה. עלינו לבטא זאת במצוות מעשיות ובמנהגים השונים בליל הסדר: בשירה בזמן סיפור הגאולה, בבגדים מיוחדים, בהכנה גדולה לקראת החג, בנשיאת המצות על הכתף ועוד. כל אלו מאפשרים את הפנמת האמונה בה' לתוככי הנפש.
וכפי שנאמר בדברי חז"ל: "כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח". באופן זה חודרים הדברים ללבבות. כאשר משתלב השכל בתהליך זה ומעורב בו באופן יצירתי, הוא מעניק וודאות ממשית לציפיית הגאולה, והאדם יכול להגיע לידי ריגוש חווייתי סוחף. בנוסף לכך, הוא גם יוכל להפיק תועלת מרובה ומעשית לחייו.
הקרבת קרבן פסח בזמנו וסדר הפסח בכל דור נעשים בחבורת אנשים גדולה. העיסוק ביציאת מצרים ברבים יוצר התחדשות, עוצמה, התלכדות ושמחה. התרגשות מרנינה זו מסייעת להפנים את האמונה בשורשים העמוקים ביותר של התודעה האנושית. עיון והתבוננות במכות שבאו על המצרים, מנחילים גם יראה עמוקה מהעונש הצפוי לחוטא. מחד, נלמד שגם עלינו לעקור מלבנו את שורשי המרי והעצלות. ומאידך, נקבע על ידי כך את עצמנו באופן מוחלט בין המאמינים.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
