בשבת, כאשר התאספו כל יהודי העיר בבית הכנסת הגדול של צנעא לשמוע את דרשתו של הרב, היתה בתוך קהל הנשים גם סעדה האלמנה. עייפה היתה מן ההכנות הקדחתניות שקדמו לשבת זו, ונמנמה מעט על מושבה, כאשר היא שומעת בחצי אוזן את דברי החכם הדורש.
לפתע מתעוררת היא באחת, זוקפת את אזניה. היא שומעת את החכם דורש ומדבר על המשיח שיביא את הגאולה, ישיב אותנו לארץ ישראל ויבנה את בית המקדש. הרב מספר כי עתידים המתים לקום לתחיית עולם, יחד עם האבות אברהם, יצחק יעקב, ושאר גדולי עולם...
כולה דרוכה בציפיה. מתי יקרה כל זה? מתי תזכה שוב לראות את יחיא, בעלה המנוח?
הרב ממשיך בדרשתו ואומר: "בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל, ובזכותן עתידים להגאל. בניסן נגאלו, ובניסן עתידים להגאל". סעדה מתמלאת תקווה. בצעדים מאוששים היא שבה אל ביתה, הנה הנה, אולי השנה תזכה לראות את המשיח ולהגיע לירושלים, שם תפגוש ביחיא בעלה...
בליל הסדר ישבה סעדה כבת חורין על שולחן שכניה הנדיבים שקראוה להסב עמם בליל הסדר. כל העת יושבת היא מתוחה, מתי כבר יבוא המשיח... שמורות עיניה מבקשות להעצם, כוסות היין ששתתה בדבקות גורמות לראשה שיכביד. אבל לא אשה כסעדה תתן לעייפות להכניע אותה. כאשר תם הסדר והמסובין קמו איש איש ממקומו ופנו למשכבם, הייתה סעדה אובדת עצות. כיצד תשוב לביתה והיא לבדה, הרי אם יבוא משיח באמצע הלילה ויקח את היהודים כולם לירושלים, והיא תהיה שקועה בשינה, עלולה היא חלילה להשאר בודדה בצנעא בין הגויים...
גררה את מיטתה סמוך לדלת, שם עמד לו החמור. לקחה רצועת עור - את הקצה האחד קשרה לרגלו של החמור, ואת הקצה השני קשרה לרגלה שלה. אמרה בלבה: הנה יבוא משיח והוא רכוב על חמור. ישמע חמורי את נעירת חמורו של משיח וילך אחריו, ואני אתעורר.
שכחה סעדה דבר חשוב, שבסוף האשמורה השניה החמורים נוערים. והנה, כאשר הרים החמור את קולו בנעירה, הרגיש כי רגלו קשורה והחל מקפץ ומדלג, גורר אחריו את סעדה הקשורה לרגלו. סעדה מתעוררת וכולה אושר, הנה הנה הגיע המשיח. כאשר התגברו הדילוגים והקפיצות של החמור, וגופה ספג מכה אחר מכה, החלה סעדה צועקת: "לאט לך אדוני המשיח, לא כל כך מהר!"
כשגברו צעקותיה, שמעו השכנים ויצאו. עצרו את החמור והראו לסעדה כי אין זה המשיח שבא, אלא רק החמור קופץ ומדלג בשל רגלו הקשורה.
אדם מסתובב בעולם, נגרר אחרי מעשים גדולים ונאצלים, שלדעתו, יש בהם כדי להביא את הגאולה, אך אם יסתובב ויביט, יגלה כי החמור הוא זה שגורר אותו.