באחד הכפרים בסין, בבית כפרי שניצב בחווה גדולה, הציץ עכבר קטן דרך סדק מאחורי הארון וראה את האיכר ואת אשתו פותחים חבילה גדולה. ליקק העכבר את שפתיו בתאוותנות. הממממ..... בודאי יש משהו טעים מאד בחבילה זאת.

למרבה חרדתו, הוא ראה את האיכר מוציא מתוך החבילה מלכודת עכברים גדולה ומשוכללת. הוא נסוג אחורנית, נכנס לסדק שבקיר ויצא החוצה אל מרחבי החווה. נסער ונרגש הוא סיפר לכל מי שרק שומע: 'יש בבית מלכודת עכברים, יש בבית מלכודת עכברים!'

התרנגולת שמעה אותו צועק וביקשה קצת שקט: 'ממש לא מעניינת אותי המלכודת. זו לא בעיה שלי. זה לא קשור אלי ולא איכפת לי. בבקשה, הפסק לצעוק לי באוזן'.

עזב העכבר את הלול ורץ לדיר, שם פגש את הכבשה לועסת בשלווה את מזונה: 'הי, את יודעת, יש בבית מלכודת עכברים!'

'אני ממש מצטערת בשבילך, עכבר יקר, אבל זה לא בדיוק מטריד אותי, אני לא חושבת שאני יכולה לעשות משהו בנידון', אמרה הכבשה.

העכבר לא ויתר. אולי אצל הפרה ימצא יותר הבנה. הוא רץ אליה וקרא:

'יש בבית מלכודת עכברים, יש בבית מלכודת עכברים!'

והפרה צחקה לו:

'ממש מעורר דאגה... טוב שאמרת לי. אני אדע להיזהר שלא להכנס למלכודת העכברים שלך... חה... חה... חה...'

עצוב, מאוכזב ומתוסכל מחוסר ההתעניינות של ידידיו בחווה, נכנס העכבר לחור שבקיר, הסתתר בו ולא יצא.

בלילה נשמע קול מתוך מלכודת העכברים. האשה שמעה את הקול ורצה לראות אם העכבר נתפס במלכודת. זה היה נחש ארסי שהסתובב בבית וזנבו נתפס במלכודת המשוכללת. כשהתקרבה האשה בחשכה, הכיש אותה הנחש והחדיר בה את ארסו.

האיכר שהתעורר מקול צעקותיה של אשתו, מיהר להוביל אותה למרפאה האזורית. הרופא המקומי נתן לה טיפול ראשוני של נוגדי ארס, ושלח אותה הביתה למנוחה ולהתאוששות.

למחרת היום, כשהתפשטה השמועה בכפר, הגיעו השכנות המסורות לטפל באשה החולה. הן האכילו אותה במאכלים בריאים ומשובחים, והסכימו שהמאכל הטוב ביותר בעבורה יהיה מרק עוף משובח.

הלך האיכר אל הלול, תפס את התרנגולת, שחט אותה והכין מרק עוף משובח.

למרות זאת מצבה של האשה לא השתפר. הארס פעפע בגופה וגרם לה חולשה ותחושות לא טובות.

כולם באו לבקרה ולדרוש בשלומה. הקרובים עמדו סביב מיטתה וניסו לסייע, והבית הוצף באנשים טובים שבאו לעזור. האיכר נאלץ לשחוט את הכבשה כדי להאכיל את כולם.

מספר ימים חלפו, ומצבה של האשה הלך והדרדר, מערכות גופה קרסו והיא מתה.

האיכר ערך לאשתו הלוויה המונית. מאות קרובי משפחה, חברים ושכנים באו להשתתף בהלוויה. כמנהג המקום, ערך הבעל סעודה גדולה לכבודם, וכדי שיוכל להגיש מנה עיקרית, שחט את הפרה.

בפעם הבאה שאתה שומע על צרה של אחר, אל תלגלג. האיום הקטן ביותר על מישהו, עלול להתפתח לסיכון גדול לכולם...