ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
מאמרים בנושא
על סוסים, עגלות ונתינת תרומה
אהרן לוי
לתת ולא להרגיש, הייתכן?
אהרן לוי
המשכן - היענות לאתגר
ערכים
לתת- תובנות מפרשת תרומה
משה שינפלד
`בלבבי משכן אבנה`
זאב גרינוולד
מאמרים נוספים
כוחה של אחדות כוחה של אחדות
פרשת תרומה ערכים
x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
על כל יחיד מוטל היה להקדיש למשכן את כוחו הייחודי. ומצירופן של כל הכוחות שהיו מצויים בישראל, הושגה האחדות המיוחלת.

על עם ישראל מוטל היה לגשת לבנין המשכן באותה גישת אחדות שבה הם התייצבו למרגלות הר סיני. על אותה שעה העיד הכתוב: "ויחן שם ישראל נגד ההר" (שמות י"ט, ב'). הפסוק נאמר בלשון יחיד: "ויחן", לרמוז שבאותה שעה הייתה חניית ישראל מאוחדת ומלוכדת: "כאיש אחד בלב אחד". רק לאחר שהיו בני ישראל מאוחדים, הם ענו פה אחד: "ויענו כל העם יחדיו ויאמרו, כל אשר דיבר ה' נעשה" (שמות י"ט, ח'). כח ה"יחדיו" הוא זה שאיפשר להם לקבל את התורה.

אלמלא סגולת האחדות שנתגלתה באותה שעה בישראל בשיא תפארתה, לא היו ישראל זוכים לקבל את התורה. גם המשכן, שהיה אמור להוות המשך לאותו מעמד של מתן תורה, דרש איחוד של כל הלבבות לשם הקמתו.

דרישת האחדות מישראל אינה מטשטשת את הזהות הייחודית שיש לכל יחיד ויחיד. להיפך, על כל יחיד מוטל היה להקדיש למשכן את כוחו הייחודי. ומצירופן של כל הכוחות שהיו מצויים בישראל, הושגה האחדות המיוחלת.

כאשר הורתה התורה לקבל את נדבות ישראל, היא התכוונה לא רק לתרומות הזהב, הכסף והנחושת שכל אחד מהם תרם, אלא גם ובעיקר לנדיבות ליבו המיוחדת של כל אחד, כפי שנאמר בפסוק: "מאת כל איש אשר ידבנו לבו" (שמות כ"ה, ב'). בהצטרף כל נדבת הלבבות יחדיו, מתוך שאיפה טהורה להשכין את השכינה בתוכם, הם זכו לכך.

יתירה מזו, אין אדם מישראל המסוגל להוציא לפועל את חלקו הייחודי. ההוצאה אל הפועל תיתכן רק באמצעות השתייכותו המוחלטת של הפרט אל הכלל. אם נדמה למאן דהו שעל ידי יציאתו מן הכלל תובלט ייחודיותו, טעות היא בידו. רק בכח השיתוף והאחדות, מסוגל כל אחד להפיק מעצמו את מלוא סגולותיו הייחודיות.

בעת הציווי אודות עשיית הכרובים, אומרת התורה כי "פניהם איש אל אחיו" (שמות כ"ה, כ'), ואילו בספר דברי הימים הם מתוארים באופן ש"פניהם לבית" (דברי הימים ב', ג', י"ג).

ההסבר לכך הוא, שכן בדרך נס היו הכרובים משנים את צורתם, בהתאם למצבם הרוחני של ישראל. כאשר עשו ישראל את רצון ה', היו פני הכרובים איש אל אחיו, לאות אהבה, חיבה ורעות. לעומת זאת, כאשר ישראל לא עמדו בגובה הרוחני הנדרש מהם, ולא עשו את רצונו של מקום, מיד היה לכך ביטוי בכיוון פני הכרובים. הם לא הביטו זה אל זה, ופניהם מוסבות היו אל הבית.

רמז גדול טמון בענין זה. אם אין פני הכרובים פונים איש אל רעהו, הרי שישראל אינם עושים רצונו של מקום. עשיית רצונו של מקום במלואה מתבטאת דוקא כאשר הם חוברים איש אל אחיו ומסתכלים איש אל רעהו. אם כל איש פונה לעבר אחר, הרי שעשיית רצונו של ה' היא מהם והלאה.

בית המקדש השני חרב מפני שנאת חינם. לעומת זאת, האחדות הביאה הן לקבלת התורה והן לבניית המשכן, שה' יושב הכרובים השרה בו את שכינתו.



שלח לחבר
נתקבלו 1 תגובות
פתיחת כל התגובות
🗨
  הוסף תגובה
שלום, נהניתי מאד מהמאמר. בעיקר משום שעבדתי עליו מספר שעות לתרגם ולבדוק שהמקורות נכונים. בזכותך יש לי ולאשתי מה להגיד בשולחן השבת.

נושאים ראשיים
העצמה אישית
  • בריאות ותזונה
  • תהילים
  • תוכניות רדיו
  • פעילות ערכים
  • מושגים ביהדות
  • מוזיקה יהודית
  • יהדות וחברה
  • זהות יהודית
  • הטיפ היומי
  • מיסטיקה וקבלה
  • מדע ויהדות
  • זוגיות
  • תפילה
  • פלאי גוף האדם
  • סיפור לשבת
  • פיתוח האישיות
  • פרקי אבות
  • טעמי המצוות
  • בין ישראל לעמים
  • שבת
  • פרשת השבוע
  • אמונה ובטחון
  • חינוך ילדים
  • חגים ומועדים
  • השקפה ואמונה
  • תרומות |  אודותינו |  צור קשר |  שאלות ביהדות |  סדרות |  לוח אירועים |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
    משל ונמשל  |  השקפה ואמונה  |  חגים ומועדים  |  חינוך ילדים |  אמונה ובטחון |  פרשת השבוע |  שבת |  בין ישראל לעמים |  טעמי המצוות |  אקטואליה יהודית |  פרקי אבות |  פיתוח האישיות |  כללי |  סיפור לשבת |  פלאי גוף האדם |  תפילה |  זוגיות  |  מדע ויהדות |  מיסטיקה וקבלה |  הטיפ היומי  |  זהות יהודית |  דת ומדינה |  יהדות וחברה |  בית המקדש וגאולה  |  בחירה חופשית  |  שבת |  שאלות כלליות  |  מוזיקה יהודית |  מושגים ביהדות |  פעילות ערכים |  תוכניות רדיו  |  תהילים |  אקטואליה וחדשות |  בריאות ותזונה |  העצמה אישית |  נושאים:  
    RSS |  נוספים: