באחד הישובים שבגיזרת הצפון, על גבול ישראל ולבנון, התגוררו שני אחים, שניהם חקלאים. הם עבדו יחד בחלקות האדמה שלהם, חרשו, זרעו, זבלו, השקו ועדרו. מדי בוקר היו קמים, עורכים סיור יומי ברכב השטח המשותף, בודקים את הטעון בדיקה, ודואגים לכל מה שנדרש.

באחד הבקרים, בעודם עורכים את הסיור הקבוע סביב השדות, הבחינו השניים בתנועה חשודה ליד הגבול. הם הרימו את המשקפת וחרדה עמוקה אחזה בהם למראה קבוצה חמושה שפרצה את הגדר ונכנסה לתוך שטח ישראל. הם ידעו שהזמן פועל לרעתם. את כוחות הבטחון לא ניתן להזעיק בזמן הקצר שעומד לרשותם. אם הם לא יפעלו כעת בעצמם בחירוף נפש, התוצאות עלולות להיות הרות אסון. כמו בתיאום מראש הוציאו השניים במהירות את שני הרובים הישנים ששכנו בתא המטען, נכנסו לרכב והחלו דוהרים לתוך קבוצת המחבלים תוך כדי ירי רצוף. המחבלים נתפסו לא מוכנים לתקיפה, הם התבלבלו והחלו נסים לכל עבר, מנסים להשיב אש, אך שני האחים הצליחו לחסל את כולם עד האחרון שבהם.

כשהגיעו כוחות הבטחון לא נותר להם אלא לקחת את שני האחים שנפצעו מאש המחבלים לטיפול רפואי ולאסוף את גופות המחבלים. גבורתם של השניים ועוז רוחם הפכו לשיחת היום. רבים עלו לרגל לבית החולים שבו שכבו האחים, להביע הוקרה והערכה לאומץ לבם. בין העולים היה גם ראש הממשלה מלווה בשר הבטחון. עם תום תקתוקי המצלמות וההכרזות לתקשורת, כשהעיתונאים פינו את השטח, פנה ראש הממשלה לשני האחים, וכממתיק סוד לחש להם כי לאות הוקרה הוחלט לתת להם אפשרות לסיור מודרך בכור האטומי של מדינת ישראל. כל המחלקות, האגפים וחדרי הבקרה יהיו פתוחים לפניהם, הם ראויים לכך!

כדרכו של סיור מקצועי מודרך, שמעו השניים רשימה ארוכה של מושגים בשפה מקצועית מעייפת. הם הקשיבו להסברים מסורבלים ומעורפלים על טיבם של חומרים מורכבים. ניסו לעמוד על טבען של מערכות הפעלה מתוחכמות, אך מוחם שהורגל לעולם מושגים חקלאי, סירב, משום מה, להכיל את שלל המידע ואת ים המושגים שהוחדרו למוחם במינון גבוה.

במהלך הסיור הגיעו האחים לאולם רחב מימדים, הבנוי מתחת לפני האדמה, המדריך הסביר להם כי באולם זה מיוצרות הפצצות המסוכנות והחכמות ביותר. הוא הצביע על מפות ותרשימים, ואיפשר להם להביט על צינורות ארוכים ומסולסלים. האחים העמידו פני נהנים, אף שבהחלט היו מעדיפים להשתזף כעת על שפת הים. בתום הביקור הוביל אותם המדריך לחדר הבקרה הממוחשב המופקד על הכור, בעודו מציין כי חדר זה הוא המוח המרכזי של כל המערכת שראו בשעות האחרונות. מכאן נשלחות הפקודות, מכאן יוצאות ההוראות, זהו לב המערכת.

נאנח אחד האחים ואמר: "כל הכבוד לצה"ל ולמדינת ישראל, אני באמת לא מבין כלום חוץ מגידול מלפפונים ועגבניות". הרים השני את אצבעו והצביע לעבר כפתור צהוב שניצב בין עשרות כפתורים צבעוניים בלוח הבקרה, ושאל: "מה תפקידו של כפתור צהוב זה במערכת? אני לא מצליח לנחש בעצמי". צחוק מאופק פרץ מפיו של המדריך המנומס...

*

החכם יודע להודות בחולשתו, לא את הכל הוא מבין. לעומתו הכסיל "יודע" הכל, פרט לכפתור מסוים אחד... רק אותו הוא לא מבין...