פעם היה קמצן שמעולם לא פרס מלחמו לדל. ביום שהצליח לחסוך מחצית הפרוטה, לא היה מאושר ממנו. והיה אם הצליח לחסוך פרוטה שלמה, הייתה זו סיבה למסיבה, אלא שהמסיבה לא התקיימה מטעמי חיסכון...

מוחו היה עסוק בקדחתנות בחיפוש דרכים להגדלת הכנסותיו, ומצד שני, במציאת דרכים לחיסכון בהוצאותיו. בגדיו היו מרופטים ומגובבים טלאי על גבי טלאי, נעליו היו מחוררות ומזונו היה מורכב מלחם ומים בלבד. נדמה היה כי אין עוד דבר שניתן לחסוך בו ועדיין לא נחסך, הקמצנות שלטה בכל פינה. היכן עוד אפשר לקמץ?!

בקמצנותו הרבה הקמצן הגיע לרמה מקצועית גבוהה ביותר... בחישוב שערך גילה כי עדיין הוא יכול לחסוך: אוכל הוא בכל יום ארבע פרוסות לחם בבוקר וארבע פרוסות בערב, סך הכל שלוש ככרות לחם, רובל וחצי לשבוע. אם יאכל מעתה רק שלוש פרוסות בכל ארוחה, הרי שיחסוך בכל שבוע כמעט חצי רובל, במשך חודש - שני רובלים, ובמשך שנה - עשרים וארבעה רובלים, סכום שלא ניתן לזלזל בו.

שמח הקבצן על הרעיון והחל ליישם אותו הלכה למעשה.

עברו חודשים מספר, וקופת החיסכון התעשרה בכמה רובלים נוספים. עתה התגבר תאבונו של הקבצן לכסף, כמובן! בלבו גמלה ההחלטה לחסוך עוד כמה רובלים. החל מהיום, החליט, יסתפק בשתי פרוסות בלבד בכל ארוחה.

אמנם, בטנו קרקרה מעט ושידרה אותות מצוקה, אולם רגשות השמחה על הקופה התופחת גברו על סימפונית הרעב של בטנו. חלפה תקופה, וארוחתו היתה מורכבת מפרוסת לחם אחת בלבד...

גופו הלך וכחש, בגדיו הבלואים נראו מרוטים יותר, ומראהו היה כקולב מהלך. רגליו דמו לשני מקלוני הליכה דקיקים ואצבעותיו -לגפרורים. פניו הכחושות בלטו ברזונן, אולם העיניים המאירות משמחה בלטו יותר מכל. דומה היה לאדם המאושר בתבל לנוכח הצלחתו בתכנית החיסכון שלו.

אך לא איש כמוהו ישקוט על שמריו. כשהחל מסתפק במחצית הפרוסה בלבד, זכתה קופת החיסכון בעוד פרוטות מספר. רגליו הדקיקות נשאו בקושי את גופו והוא לא היה עתה יותר מעור ועצמות, אולם הוא התהלך מלא אושר. עד ש...

עד שבאחד הימים, בעודו מהלך ברחובה של עיר, קרס תחתיו והתעלף. רופא שהוזעק למקום מיהר לקבוע את שהיה ידוע לכל – האיש סובל מתת תזונה באופן קיצוני ביותר.

הקמצן התעורר ומצא את עצמו שוכב על מיטת בית חולים מוקף בצינורות שונים ומשונים. הבין כי כל אלה אינם ניתנים בחינם. רופא שהגיע למקום לחש לאוזנו כי אם ברצונו להמשיך לחיות, עליו לעבור טיפול מיוחד.

"ומה מחירו של הטיפול?" מיהר הקמצן לשאול.

"ארבע מאות רובלים!" השיב הרופא, מביט בתדהמה באיש שהתעלף מולו.

*           *           *

אנו נדבק במטרה רק במקומות שבהם ניתן להפיק רווחים נכונים.