אחד מיהודי העיירה קיבל החלטה קשה. לאחר תהליך נפשי קשה ומתיש, החליט להיות "גנב", פשוטו כמשמעו.
הוא התלבט באיזה מקום בדיוק ישלח את ידו לראשונה.
את המכולת והחנויות הקטנות הוא פסל מיד. הוא שמע שבעלי החנויות נותנים לתלמידי הישיבה המקומית לישון בלילה בין הארגזים, כדי שישמשו שומרים מפני גנבים. כגנב חסר נסיון העדיף לא להתעמת עם איש.
גם לפרוץ לבתים פרטיים לא רצה. הסיכון גדול, והשלל מועט. חבל על המאמץ.
ההחלטה נפלה, הוא יפרוץ לבית הרב...
אצל הרב מפקידים בני העיר את פקדונותיהם, הוא מוחזק בעיניהם כאדם ישר. כך שכסף בוודאי יש שם. וחוץ מזה, הרב הוא אדם טוב, צדיק. אם יתפוס אותו, לא יסגיר אותו למשטרה.

בחצות הלילה של שבת קרירה וגשומה, מצא הגנב הטרי את עצמו מטפס על ארובת ביתו של הרב. הוא היה בטוח שבשעה כה מאוחרת בליל שבת כבר הספיק הרב לשקוע בשינה עמוקה, והגחלים שבתנור גם הם בוודאי הספיקו להתקרר. הוא ישתלשל למטה, יציץ מהתנור ויבדוק שהשטח נקי, ואז ייכנס, יאסוף את השלל וייצא דרך הכניסה הראשית.

זאת הייתה התכנית המקורית. אך כבר באמצע הדרך בתוך ארובת התנור, כשכל גופו הופך שחור כפחם, הוא הבין שהתכנית לא תצא לפועל. הגחלים שבתנור עדיין לוחשות, הניצוצות הכתומים שעולים מלמטה, והחום שבתוך הארובה מבשרים שהנחיתה תהיה רותחת.

הוא צונח אל תוך הגחלים הבוערות, חום עז מתפשט בכפות רגליו, והוא קופץ החוצה בצעקה...
בתוך הבית יושב הרב ועוסק בתורת הנסתר. הוא קורא על נשמות וגלגולים שמסתובבים בעולם ומבקשים תיקון. הוא מתעמק, קורא בעיון ומנסה להבין, עד כה לא נתקל מעולם, בגלגול זועק, בנשמה הדורשת תיקון.

ופתאום היא כאן... מול העיניים...
כולה שחור משחור, גחלים לוחשות בה, והיא זועקת במר נפשו...
הרב נבהל. אין לו נסיון. הוא חסר פרקטיקה בגלגולים. הפחד משתלט עליו, זיעה קרה מתפשטת באבריו. בהחלטה של רגע, הוא תופס את הרגליים ורץ לכיוון הדלת.

הגנב בטוח שזה סופו. הרב הולך לקרוא לעזרה. הרב יצעק, השכנים יתעוררו, יתאספו ויתפסו אותו...
הוא לא מתמהמה, ורץ וגם הוא בעקבות הרב אל הדלת, לנסות להתחנן על נפשו, שירחם הרב, שלא יצעק, ולא יזמין אף אחד, רק שלא יתפסו אותו.

וכך  עומדים שניהם מול הדלת, הרב מפחד מהגלגול... והגנב מפחד מהרב... ושניהם רועדים...
הרב התעשת ראשון, נזכר בתפקידו, אזר אומץ ובמנגינה חודרת לב פנה אל האיש הרועד מולו: "נשמה, נשמה, מה את רוצה? לשם מה באת לכאן?"

"עצה!" לחש ה"גלגול", "אני זקוק לעצה, רבי!"

"עצה?! איזו עצה אתה צריך?!" שאל הרב נכון בכל לבו כדי לעמוד במבחן המעשי הראשון בגלגולים.
"תן לי עצה ותגיד לי איך יוצאים מכאן...."

הרב הבין עם מי יש לו עסק, "איך יוצאים, רוצה אתה לדעת?! מי ביקש ממך להכנס?!"

* * *

זוהי שאלתה הנצחית של הנפש המתייסרת שנפלה בינות לחטאים: "איך יוצאים מכאן...?"